שפעת: כדאי לטפל לפני שנדבקים

רבים סבורים כי "אנטיביוטיקה הורגת הכל" והיא תרופת פלא לכל מחלה, אולם לא כך הדבר. יש הבדלים מהותיים בין מחלות שנגרמות מחיידקים - דלקת ריאות, דלקת אוזניים, דלקות בדרכי השתן, שחפת ועוד, לבין מחלות שנגרמות כתוצאה מנגיפים כצהבת, אדמת, אבעבועות רוח וכמובן שפעת. הטיפול העיקרי במחלת השפעת הוא טיפול מונע, שכולל שמירה על היגיינה וחיסונים שנתיים נגד המחלה. ד"ר יעל הס, רופאה בכירה בצוות המחלקה לרפואת משפחה, מחוז מרכז, בשירותי בריאות כללית, מסבירה שש עובדות חשובות העשויות לשפוך אור על הטיפול במחלה:

1. האם שפעת נגרמת מחיידק או מנגיף (וירוס)? השפעת היא מחלה זיהומית התוקפת את דרכי הנשימה ונגרמת מנגיף אינפלואנזה מקבוצת נגיפי RNA.

2. מה ההבדל בין נגיף לחיידק? החיידקים הם צורת החיים הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ. החיידקים הם יצורים חד-תאיים, המתרבים על ידי חלוקה פשוטה. החומר הגנטי של החיידק מוקף בקרום ובדופן (שהיא נוקשה יותר), בשונה מתאי האדם שהם חסרי דופן. חיידקים מסוגלים לחיות גם מחוץ לאורגניזם ה"מארח" אותם, וניתן למצאם על משטחים שונים בבתי חולים, על פירות וירקות, על צעצועים של ילדים, ידיות דלת, חול, בעלי חיים וכדומה. לכן חשובה השמירה על היגיינה, בעיקר אחרי מגע עם הפרשות ולפני הכנסת מזון לפה. המחלות הנגרמות על ידי חיידקים הן דלקת ריאות, דלקות אוזניים, דלקות בדרכי השתן, דיזנטריה (שלשולים) ועוד.

לעומת זאת, הנגיף הוא יצור טפילי ביסודו, ואינו מכיל איברים שמאפשרים לו להתקיים או להתרבות באופן עצמאי. הנגיף נטפל ל"מארח", שיכול להיות צמח, חיה או אדם. הנגיפים חודרים לגוף בדרכים שונות, מגיעים לתא אותו הם תוקפים ובעזרתו מתרבים עד להרס התא. כאשר מערכת החיסון שלנו מזהה את הנגיף, היא מנסה ליצור נוגדנים שמטרתם למנוע את התפשטותו. למערכת החיסון יש "זיכרון", כך שאם נחשפנו בעבר לנגיף או למרכיב כלשהו שלו (למשל בעזרת חיסון), המערכת "זוכרת" אותו ומחסלת אותו עוד לפני שהוא מצליח לחדור לתאים ולגרום הרס.

3. מהו הטיפול נגד חיידק ונגד נגיף? אנטיביוטיקה יעילה נגד חיידקים ולא נגד וירוסים. האנטיביוטיקה נבחרת לפי הרגישות של החיידק הספציפי. סוגים רבים של אנטיביוטיקה מכוונים לפגיעה בדופן החיידק (למשל, פניצילין). יותר ויותר זני חיידקים מפתחים עמידות לפניצילין ולשאר סוגי האנטיביוטיקה. עמידות זו נוצרת הן בגלל שימוש מופרז באנטיביוטיקה והן בשל מוטציות ושינויים שחלים ב-DNA ובמבנה שלו.

לעומת זאת, נגיפים אינם מסוגלים להתקיים מחוץ לתא המארח, אבל כשהם בתוכו, הם עמידים לאנטיביוטיקה (אנטיביוטיקה פוגעת בתאים והנגיף "מתחבא" בתוך התא). לכן הטיפול בנגיפים הוא טיפול מונע באמצעות חיסון. החיסון פועל באמצעות הכנסת הנגיף לגוף בגרסתו המוחלשת או נגיף מומת, כדי שהמערכת החיסונית תלמד לזהות את הנגיף ולייצר עבורו נוגדנים. בנוסף, ישנם כמה נגיפים בהם ניתן לטפל באמצעות תרופות אנטי-ויראליות. תרופות אלה מפריעות לנגיף להיצמד לתאי הגוף, ובכך מונעות את התרבותו. טיפולים כאלה מקובלים בצהבת מסוג B, נגיף ההרפס וכן נגיף ה-HIV.

4. טיפול למניעת שפעת - מה ההבדל בין חיסון בזריקה לבין חיסון בתרסיס? החיסון נגד שפעת ניתן אחת לשנה, מאחר שגם הוירוסים חכמים ולומדים להשתנות. החיסון נגד שפעת מיוצר מדי שנה לפי תחזית של ארגון הבריאות העולמי, שבדרך כלל תואמת את המציאות. בניגוד לנגיף השפעת, יש נגיפים שאינם משתנים ומספיק לחסן נגדם רק פעם אחת בחיים, כדוגמת אדמת, חצבת ופוליו.

החיסון נגד שפעת ניתן בשני אופנים: חיסון בזריקה המכיל שלושה זנים מומתים של שפעת או חיסון בתרסיס המכיל אותם שלושה זנים, אך בצורה מוחלשת. לא ניתן לתת את התרסיס לאנשים המשתייכים לקבוצות בסיכון כגון נשים בהריון, אנשים עם כשל של מערכת החיסון ועוד.

5. מה מסוכן? השפעת או סיבוכי השפעת? מחלת השפעת אינה מסוכנת בדרך כלל וחולפת מעצמה. המחלה מתבטאת בחום של מעל 38 מעלות צלזיוס , כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאבי שרירים וכן חולשה, עייפות ואיבוד תיאבון. סיבוכי השפעת כוללים דלקת בריאות ובדרכי הנשימה. פעמים רבות סיבוכים של מחלות ויראליות הן מחלות חיידקיות. מקרי התמותה שנובעים מסיבוכי מחלת השפעת נגרמים מקריסת מערכות של הגוף.

6. מהו הטיפול בטמיפלו (Oseltamivir)? מדובר בטיפול תרופתי אנטי ויראלי בשפעת, שיעיל אם נלקח עד 48 שעות לאחר הופעת התסמינים. התרופה מונעת את חדירת נגיף השפעת לתאים ואת התרבותו. התרופה ניתנת בעיקר לאנשים עם תסמיני שפעת הכלולים בקבוצות הסיכון: השמנת יתר חולנית, מחלות ריאות ואסתמה, חסר חיסוני וחולי סרטן, חולים מושתלים ונשים בהריון. התרופה ניתנת פעמיים ביום למשך חמישה ימים ואמורה לעצור את התפתחות המחלה.

בואו לדבר עם ד"ר יעל הס בפורום מחלות חורף ושפעת.