קבלת החלטות ברפואה

קביעת אבחנה רפואית נעשית בעיקר לפי בדיקת רנטגן ובדיקה פתולוגית. מחקרים שנעשו בארצות הברית הראו כי אחוז הטעויות בפענוח צילומי רנטגן נע בין 2% ל-5%, כאשר הסיבה העיקרית לטעויות היא חוסר מומחיות של המפענחים. מספר מחקרים בחנו את השינויים בעת בדיקה חוזרת אצל מומחים במקצועות שונים, וגילו שאחוז השינוי באבחנה מגיע ל-5%. נתיחה לאחר המוות הוגדרה כמכשיר בעל העוצמה הרבה ביותר בהיסטוריה של הרפואה. אכן, בניתוח יש אפשרות ללמוד רבות ואף לגלות טעויות שנעשו באבחון מחלה. בארה"ב התגלו בדרך זו יותר מ-10% של טעויות.

ברפואה ישנם יותר מ-12 תחומי ידע שבהם מתרכזות יותר מ-10,000 מחלות ספציפיות. המדובר הוא רק ברפואה קונבנציונלית, קיימת גם רפואה אלטרנטיבית שבה איננו עוסקים.

שלב ראשון בטיפול בחולה הוא אבחון המחלה. הליך זה נעשה אצל רופא המשפחה או בחדר מיון. הרופא בודק את החולה, מקבל ממנו פרטים, מבצע בדיקות וקובע את המחלה ואת הטיפול בה. ישנם מקרים שבהם ניתן לקבוע את תחום המחלה בלבד ואז החולה מועבר לרופא המקצועי המומחה בשטח מסוים זה, לדוגמה: אורולוגיה, גסטרולוגיה, לב, ראות ועוד.

בזמן שהחולה נמצא בידי הרופא המומחה רוב הספקות נעלמים, זה לא אומר עדיין שקיים ביטחון מלא בנוגע למה שקורה לחולה, לכן יש להשקיע מאמצים בפיתוח שיטות טובות יותר לקבלת החלטות. מחקרים הראו ששגיאות באבחון נפוצות יותר ברפואת משפחה, רפואה דחופה ורפואה פנימית. כדי לברר נקודות אלו עלינו לבחון את השיטות לקבלת החלטות. התכונה החשובה ביותר אצל רופא היא לדעת להשיג אינפורמציה, לבנות היפותזה ולקבל החלטות קליניות נכונות. במשך שנים רבות הושקעה בנושא זה מחשבה רבה ומאמרים רבים פורסמו בנידון. הדבר שחזר על עצמו במחקרים הוא כי בעת קבלת החלטות המוח של הרופא משתמש בשתי דרכים: האחת היא ידע והשנייה היא עיבוד נתונים. ככל שהניסיון של הרופא רב יותר הוא מסתמך יותר על הידע והחלטתו היא תגובה אוטומטית. הסתמכות על ידע בלבד יכולה להכשיל את ההחלטה במקרה של מחלה שבנוגע אליה אין לרופא ניסיון. אז עיבוד הנתונים לא ייצא לפועל ונגיע לעיתים להחלטה שגויה.

עקב התפתחות המחשב והאינטרנט, המביאים כיום את כל החידושים והמחקרים האחרונים, וכן הודות לחוברות רפואיות המגיעות לרופאים באופן קבוע, הרופאים חשופים הרבה יותר למחקרים עכשוויים ויכולים לנצלם בקלות. יחד עם זאת על הרופא, בכל מקרה, להסתמך גם על הידע האישי שלו ועל ניסיונו. זהו אחד העקרונות של תורת קבלת החלטות. ביטחון יתר בחשיבה של קלינאי באה לביטוי כאשר הרגשות של הרופא משפיעים על החלטתו. הוכח כי כאשר אנשים חויבו להתחשב בעובדות מנוגדות בנוסף על הידע שלהם, הם הגיעו להחלטות מאוזנות יותר. כך אפשר למנוע אבחון מוטעה המבוסס על תחושות הבטן של הרופא.

בתרבות הרפואית ביטחון יתר הינו סימן של חולשה ופגיעות (יש רופאים הפוחדים להראות חוסר ביטחון ומגיעים לעתים להחלטות שגויות). כאשר הרופא יקבל את העובדות ויחקור את מקורות המידע העומדים לרשותו ללא השפעה רגשית, רמת הביטחון תרד והאבחון יהיה נכון יותר.

לאור כל האמור לעיל חשוב מאד ללמד בבית ספר לרפואה חשיבה ביקורתית והגיונית על מנת לפתח עם השנים קלינאים שידעו לקבל החלטות מבוססות יותר וללא דעות קדומות.

ד"ר אהרון חלבה הוא מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי וולפסון.

בואו לדבר על זה בפורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה.