מדריך: התאמת מכשירי שמיעה

השימוש במכשירי שמיעה ברחבי העולם התחיל באמצע המאה הקודמת. תחום זה מצוי בהתפתחות מתמדת: עוד ועוד טכנולוגיות מסייעות, המשפרות את איכות חייהם ותפקודם של לקויי השמיעה, מצטרפות לשוק. במאמר זה נעסוק במכשירי השמיעה הקיימים, בשיקולים המנחים בהתאמת מכשיר שמיעה ובכל החידושים הקיימים בתחום.

מהם מכשירי שמיעה?

מכשירי שמיעה הינם מוצרים רפואיים טכנולוגיים, המסייעים לאנשים בעלי לקות שמיעה. מכשירי השמיעה הקיימים בשימוש כיום מגוונים: חלקם מתמקדים בהגברת עוצמת הקול; ואחרים גם כוללים מנגנון שמעבד את צלילי הדיבור, כדי להקל על המשתמש את הבנתם.

טכנולוגיית מכשירי השמיעה מתבססת על תהליך של קליטת צלילים מהסביבה והגברת הקול, באמצעות מיקרופון; העברת צלילים אלה אל האוזן, באמצעים שונים (רמקול, אלקטרודה ועוד), כשהאמצעים שבשימוש מבדילים את מכשירי השמיעה זה מזה. במכשירים המתקדמים והמשוכללים יותר, יש גם מעבד ממוחשב זעיר, שמסייע להפחתת רעשי רקע ולעיבוד צלילי הדיבור באופן מיטבי.

נהוג להבחין בין מכשירי שמיעה חיצוניים, המותקנים ידנית, לבין מכשירי שמיעה שכולם או חלקם מוחדרים לאוזן הפנימית בניתוח. מכשירי השמיעה הקיימים מאוד מתוחכמים ומאוד יעילים - ולכן תורמים לשיפור משמעותי ביכולת השמיעה והתפקוד של המשתמש. וכך תורמים לשיפור באיכות חייו.

מי משתמש במכשירי שמיעה?

מי שסובל מלקות שמיעה. לקויות השמיעה הן רבות ומגוונות וכוללות:

לקות שמיעה על רקע גנטי תורשתי - ילדים שנולדו עם בעיות שמיעה.

לקות שמיעה נרכשת - עקב מחלה או טיפול שפגעו בשמיעה, פגיעה באוזן, פגיעה בשמיעה, חבלה, דלקת, מחלה או תרופה שפגעו בשמיעה.

לקות שמיעה שהתפתחה על רקע חשיפה ממושכת לרעשים או עבודה בתנאי רעש וסביבה רועשת.

לקות שמיעה של מבוגרים: מבוגרים רבים חווים ירידה הדרגתית בשמיעה ומאבדים אותה בהדרגה. התהליך מתחיל לרוב אחרי גיל 65.

מה כולל התהליך של התאמת מכשיר שמיעה והשימוש בו?

ראשית, ישנו אבחון של לקות השמיעה: אופייה, הרקע והגורמים לה, מאפייניה וכו'. בהתאם לכל אלה, נקבע הצורך בשימוש במכשיר שמיעה.

השלב הבא כולל התאמה של מכשיר השמיעה. תהליך ההתאמה והרכישה של מכשיר שמיעה כרוך בהוצאות -ולפיכך המטופלים מסתייעים בקופות החולים, בביטוחים הפרטיים, במשרד הביטחון ובמשרד הבריאות, כדי להוזיל את העלויות הכרוכות בו.

על כן, בשלב הראשון יש לעבור בדיקת שמיעה בקופת החולים אליה שייך המטופל. ברגע שנקבע כי אכן ישנה ירידה בשמיעה, ממשיך הבירור הרפואי ונעשה ניסיון לברר את מקור הירידה בשמיעה, הגורמים לו והטיפול הנחוץ.

לפיכך, השלב השני (לאחר בדיקת השמיעה) כולל פנייה לרופא אף אוזן גרון, אשר ימליץ על שימוש במכשיר שמיעה, בהתאם לתוצאות הבדיקה. במקרים רבים, מאתר הרופא קיום של מחלות שגורמות לליקוי שמיעה ואשר הטיפול בהן יפתור את הבעיה וייתר את הצורך בשימוש במכשיר שמיעה.

המלצה של רופא אף אוזן גרון, לשימוש במכשיר שמיעה, תאפשר קבלת טופס זכאות או אישור מקופת החולים למימון התהליך.

השלב הבא כולל פניה למכון המתמחה בהתאמת מכשירי שמיעה, שם יותאם למטופל מכשיר שמיעה, בהתאם למאפייניו וצרכיו. אם הבחירה היא במכשיר שמיעה חיצוני, המשך התהליך הוא מול המכון.

לאחר התאמת מכשיר השמיעה, ישנו שלב הסתגלות: המטופל מקבל את המכשיר שהותאם לו - ובמשך חודשיים, המכונים "תקופת ניסיון", הוא בוחן את ההתאמה שלו; ובהתאם לשביעות רצונו, הוא מחליט האם להמשיך להשתמש במכשיר או שעליו להחליפו באחר.

חשוב לדעת כי ההסתגלות למכשיר השמיעה איננה מידית, אלא אורכת זמן רב וכרוכה בלא מעט קשיים. לאדם לוקח זמן לפתח סבילות לרעש הסביבתי, אליו לא נחשף בעבר - וללמוד לתקשר בערוץ שמיעתי, באופן הדרגתי.

כיצד מתבצעת התאמה של מכשיר שמיעה?

ישנם סוגים רבים ומגוונים של מכשירי שמיעה. התאמתם כרוכה בהפעלת שיקולים רבים - ובהם:

1. מחיר המכשיר: טווח העלויות של מכשירי השמיעה הקיימים כיום בשימוש הוא טווח נרחב ביותר. ישנם מכשירים זולים ופחות מתוחכמים ואחרים יקרים מאד. כמובן: ככל שהמכשיר דיגיטלי ומתוחכם יותר (להבדיל ממכשיר שמיעה אנלוגי), כך הוא גם יקר יותר. עלות המכשיר משפיעה על הבחירה במכשיר ושאלת המימון על ידי הגורמים השונים בהחלט משפיעה.

2. "נפלאות" מכשיר השמיעה: הטכנולוגיה של מכשיר השמיעה מאד משפיעה על הבחירה. על המשתמש לבחון ולהסיק מה הוא מחפש, מה נחוץ לו ומה מתאים לו. קיימים כיום מכשירי שמיעה סופר משוכללים. ישנם מכשירי שמיעה עם ערוצי תדרים רבים, מתוכם ניתן לבחור תדר אידאלי, בהתחשב בעקומת השמיעה של המשתמש, עם יכולת שליטה מדהימה ברעשי רקע ועם יכולות לכוון את המכשיר כך שייטיב עם השמיעה. לחלק מהמטופלים, תחכום שכזה הינו בגדר ברכה; אבל עבור אחרים, יכול להיות שמדובר במכשיר מורכב מדי, קשה לתפעול ומתוחכם יתר על המידה.

3. סוג לקות השמיעה: השאלה מאיזו לקות שמיעה סובל המשתמש ועד כמה הירידה בשמיעה שלו משמעותית, אף היא משפיעה על בחירת מכשיר השמיעה. כמו כן, השאלה האם הליקוי הוא באוזן אחת בלבד: במקרה של ליקוי שמיעה בשתי האוזניים, מומלץ להשתמש בשני מכשירי שמיעה ולא באחד, כדי לשאוף לשמיעה סימטרית.

4. מבנה מכשיר השמיעה: ישנם מכשירי שמיעה שממוקמים מאחורי האוזן ותלויים מאחורי האפרכסת. הם מכונים BTE. ישנם מכשירים הממוקמים בתוך האפרכסת וממלאים את כל שטחה, הם מכונים ITE. מכשירים המכונים ITC ממוקמים גם הם באפרכסת, אך מעט חורגים ממנה. וישנם מכשירים נסתרים לחלוטין, אשר גודלם הזעיר מאפשר את הסוואתם. מכשירים אלה מכונים CIC או MINI BTE. ישנם גם מכשירי שמיעה שניתנים להרכבה על משקפיים, או על קשת לשיער. כל משתמש יבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם של המכשירים השונים - ויבחר בסיוע אנשי מקצוע מהו המכשיר האידיאלי עבורו.

מוחמד פוקרא קלינאי בכיר במדיק גרופ - חברה המתמחה בייבוא של אביזרי עזר ובהתאמה של מכשירי שמיעה ומקלות לטיפולי דיבור.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.