רשלנות רפואית והטיפול המשפטי בה

על מנת להבין מהי רשלנות רפואית יש תחילה להבין מה היא בכלל רשלנות. רשלנות פירושה פגיעה של אדם באדם אחר ללא כוונה תחילה. האדם הפוגע ייחשב רשלן אם התנהגותו חרגה מסטנדרט התנהגות סביר או שנהג באדישות אל מול האירועים, וכן אם התנהגותו זו גרמה באופן ישיר לפגיעה באדם אחר.

מטרת הגדרתה של עוולה זו היא הגשמת הצדק בין אדם לחברו, כך שמי שפגע בחברו עקב התנהגות חסרת אחריות ישלם על כך. מטרה נוספת וחשובה לא פחות היא הצבה של סטנדרט התנהגות, שמי שיחרגו ממנו ויגרמו לנזק - יצטרכו לשלם פיצוי. בצורה זו מושגות שתי מטרות: הרתעתית ונורמטיבית.

רשלנות רפואית אינה מוגדרת בפני עצמה בחוק הישראלי, אלא היא נגזרת של "עוולת הרשלנות" הכללית ומתייחסת לתחום הרפואה בלבד, כאשר מי שיכול להיות מואשם ברשלנות רפואית הוא כל בעל מקצוע הקשור לעולם הרפואה, בין אם זה רופא, אחות, רוקח וכו'. גם כאן סטנדרט ההתנהגות הוא הסבירות. בתביעות רשלנות רפואית נדרש שהרופא ינהג כרופא סביר וייתן טיפול רפואי הולם.

כבכל עניין בתחומי הרפואה, גם בחינה של נושא הרשלנות הרפואית בדיון המשפטי חייבת להיות מלווה בחוות דעת של מומחים רפואיים שיפרטו מה היא הפרקטיקה הרפואית המקובלת הנהוגה בתחום. בסיומן של הצגת חוות דעת אלו, קובע בית המשפט האם הייתה באירוע שעומד לפניו חריגה מהפרקטיקה. לאחר מכן תהיה בחינה האם החריגה מהסטנדרט המקובל היא זו שגרמה לנזק לחולה. במידה שייקבע כי כך הדבר, יואשם הגורם המטפל ברשלנות רפואית ויצטרך לשאת בתשלום פיצויים. חשוב להדגיש כי אין מדובר ברופא הפוגע בכוונה תחילה בחולה, שכן מטרת עבודתם של הרופאים היא לסייע לחולים להבריא, אלא מדובר ברופאים שלא ביצעו את עבודתם נאמנה וגרמו עקב התנהגות חסרת אחריות לפגיעה בחולים. אבחנה בין פגיעה בכוונה לבין פגיעה ברשלנות חשובה במיוחד כשעוסקים במקצוע הרפואה שמטרת העוסקים בו היא סיוע.

תחום הרשלנות הרפואית הוא תחום דינמי מאוד, ומדי יום נדונים תיקים רבים בעניינים אלו בבתי המשפט. בנוסף, מדי שנה מתווספות עוד ועוד קביעות חדשות והלכות מנחות של בתי המשפט בנוגע לסטנדרטים הראויים בתחום הרשלנות הרפואית. בין הנושאים החמים העומדים בפני בתי המשפט בישראל אפשר למנות את הנושאים האלו:

מתן טיפול ללא הסכמה מדעת - מתן טיפול רפואי כלשהו לחולה ללא הסכמתו אסור לפי החוק. טיפול רפואי ללא הסכמה, שגרם לנזק, הינו בגדר רשלנות רפואי בטיפול, אשר יכולה להביא לתביעה לפיצויים בשל הנזק שנגרם, ובמקרים קשים יותר אף אפשר שיגרור תביעה בגין תקיפה רפואית.

פגיעה באוטונומיה - עילה זו הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות ולפיה ניתן לקבל פיצוי על טיפול שניתן ללא הסכמה גם במידה שברור כי החולה היה מסכים לקבל את הטיפול הרפואי אם היה נשאל על כך. הבסיס לטענה זו הוא הפגיעה בכבוד האדם ובזכות האוטונומיה שיש לו על גופו. פסק הדין המנחה ופורץ הדרך בעניין זה ניתן בע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי עצם העובדה שלא ניסו להשיג את הסכמתה של החולה, על אף שהיה ברור כי תסכים לכך, היא בגדר רשלנות שיש לפצות עליה.

הולדה בעוולה - באמצע שנות השמונים פיתח בית המשפט העליון עילה זו, שלפיה ניתן לקבוע כי רופאים נהגו ברשלנות, אם וכאשר לא גילו כי עובר הנמצא בבטן אימו עומד להיוולד עם מום קשה, רשלנות שעליה יש לפצות את הורי התינוק בגין ההוצאות הרבות שעליהם לשאת כתוצאה מהטיפול בילד ובגין העובדה שלא מנעו מהתינוק אורח חיים קשה וחסר עצמאות. פסק הדין פורץ הדרך במקרה זה היה ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ. שם היה דיון נרחב האם ראוי להעניק פיצוי בגין עילה זו והאם הקושי שבקיום אורח החיים של אותו תינוק הוא דבר שיש לפצות עליו. בית המשפט נתן תשובה חיובית לשאלה זו, ומאז אנו רואים עוד ועוד תביעות שמוגשות ומתקבלות בבתי המשפט בגין עילה זו.

רשלנות רפואית בלידה - מדובר על מעשים רשלניים במהלך הלידה עצמה. מעשים אלו הם בעיקר היעדר רופא או אח מיילד במהלך הלידה, בחירת שיטת יילוד לא נכונה, שימוש במכשיר יילוד לא נכון, פעולת יילוד בקצב איטי מדי ועוד. רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזק חמור לתינוק, עד למצב של שיתוק מוחין, וכן לאם. תביעות רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לנזק ונכות לתינוק יכולות להסתיים בפיצויים בשיעור של מיליוני שקלים נוכח העלויות האדירות הכרוכות בגידול וטיפול בילד נכה.

סיפוק תרופה שגויה - זהו מקרה קלאסי של רשלנות רפואית. מומחיותו הבסיסית של כל רופא היא סיפוק תרופות למטופליו. לחולים אין כל יכולת בקרה על עבודתו של הרופא והם סומכים עליו במאה אחוזים. לכן, מוטלת במקרה כזה אחריות גדולה מאוד על הרופא. כך למשל רופא נתבע ברשלנות כאשר הורה לחולה לקחת אופטלגין ללא שטרח לקרוא בתיקו הרפואי כי הוא רגיש לתרופה זו, כאשר בעקבות התרשלות זו החולה נפטר. כאשר מדובר בניפוק תרופות, חלה גם על מנפיקי התרופות, הרוקחים, אחריות ועליהם לנפק את התרופה שהורה הרופא המטפל. בעבר הוגשו תביעות בטענה של רשלנות רפואית כנגד רוקחים לאחר שהנפיקו לחולים תרופה שונה ממה שהיה כתוב במרשם הרפואי או במינון שגוי, כאשר כתוצאה מכך נגרם למטופל נזק.

פיצוי עונשי - במקרי רשלנות רפואית פיצוי עונשי ניתן במקרים נדירים עד מאוד ומקוממים אשר מערכת המשפט רואה צורך להוקיע אותם ולמנוע התנהגות כזו בעתיד. בית המשפט לא נטה עד היום לפסוק פיצוי עונשי במקרים של רשלנות רפואית, שכן ההלכה הייתה כי פיצוי כזה ייפסק במקרים של זדון וכוונה מצד המזיק. בית המשפט בחר להטיל פיצוי עונשי במקרה מעניין אשר נדון בפס"ד 1553/05 לוי נ' מרכז רפואי תל אביב, שבו הוטל פיצוי עונשי לאחר שהרופאים שיקרו לחולה בדבר מחלתו והסתירו ממנו את תוצאות הבדיקה שעבר. התנהגות חמורה זו גרמה לבית המשפט להטיל על הרופאים תשלום פיצוי עונשי.

מלבד המקרים שצוינו לעיל קיימים עוד מקרים רבים שלפיהם ניתן לתבוע תביעת רשלנות רפואית, כך שלמעשה, בכל אירוע רפואי שבו נגרם לחולה נזק כלשהו בשל פעולה לא סבירה של מטפל, יש אפשרות לשקול את האפיק של תביעת פיצויים עקב רשלנות רפואית. תחום זה, כאמור, הוא תחום דינמי ומתחדש, כך שכל מקרה שמגיע לבתי המשפט יכול להוות תקדים לקביעת סטנדרט התנהגות חדש.

כאשר אנו מרגישים כי נעשה לנו עוול וברצוננו לקבל על כך פיצוי, הדרך היחידה לעשות זאת היא הגשת תביעה בבית משפט. למרות הרצון והמוטיבציה לפעול בצורה מהירה, כשמדובר בתביעה משפטית, שעליה קם ונופל גובה הפיצוי שאותו יקבל אדם על נזקיו, מומלץ, ואף חובה, להתייעץ דבר ראשון עם עורך דין. התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית תשיג מספר מטרות: ראשית, עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה וייתן את דעתו האם יש לתביעת הרשלנות הרפואית סיכוי להתקבל במקרה זה. שנית, עורך הדין ישיג עבורכם את המומחים הרפואיים המתאימים שיתנו את חוות דעתם לגבי גובה הנזק הרפואי שנגרם לכם ויעמידו בפניך ובפני עורך הדין את כלל הנתונים הרפואיים הרלבנטיים לתביעתכם. חשוב לזכור, כי כמו בכלל העתיק שלפיו "המוציא מחברו עליו הראיה", כך גם בתביעות רשלנות רפואית - נטל ההוכחה כי הייתה התרשלות שגרמה לנזק מוטלת על התובע. לכן יצירת קשר עם הגורמים הרפואיים המתאימים ביותר לתביעה הוא קריטי מבחינת סיכויי הצלחת התביעה, ויש להפקיד את ביצוע פעולה זו בידי עורך דין מנוסה אשר ידע לפנות למומחה הרפואי המתאים ביותר. שלישית, עורך הדין יבצע את הפעולה המשפטית החשובה ביותר, והיא, כמובן, כתיבת התביעה עצמה. עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית ידע לטעון את הטיעונים המתאימים בכתב התביעה שיסייעו לכם להשיג את הפיצוי ההולם עבור נזקיך.

לאחר שלב זה של בחירת עורך הדין, יש לדעת כי סיכויי הצלחת התביעה עולים ככל שתפעלו בשיתוף פעולה רב יותר עם עורך הדין ביחס אליה ופירוט כל הנתונים הרלבנטיים לתביעה. ידיעת כלל העובדות בנוגע לאירוע יגרמו להעלאת טענות יעילה יותר בבית המשפט, ותספק את חוות הדעת הרפואיות הטובות ביותר.

מה העלות של תביעת רשלנות רפואית? כדאי לדעת כי תביעה מסוג זה נחשבת יקרה יחסית לתביעות אחרות בבתי משפט וזאת בשל חוות הדעת הרפואיות אשר קבלתן כרוכה בתשלום לא זול. יש לשקול לכן אם הגשת התביעה כדאית ואם הנזק גבוה מספיק על מנת שיהיה כדאי להגיש בגינו תביעה. שיקולים אלו יש לבדוק ביחד עם עורך הדין.

כמה זמן זה לוקח? תביעת רשלנות רפואית יכולה להימשך על פני זמן רב, גם מספר שנים. חשוב לדעת, שרבים המקרים שבהם תביעות שנמשכו זמן רב הולידו בסופה של תביעה פיצוי כספי גדול. כך למשל קרה בתיק 1273/00 דוד שחר נ' שירותי בריאות כללית, שבו זכה התובע בסכום הגבוה ביותר שנפסק עד היום בתחום הרשלנות הרפואית, סכום שעמד על 16,000,000 ש"ח, וזאת לאחר שהתביעה נמשכה כשמונה שנים.

התיישנות - האם קיימת בתביעות רשלנות רפואית? כבכל עניין משפטי, גם לעילת רשלנות רפואית יש טווח זמן מוגבל אשר ניתן לתבוע בגינה. טווח הזמן עומד על שבע שנים, כאשר אדם הנפגע מטיפול רפואי בהיותו קטין (עד גיל 18) יכול לתבוע עד שהוא מגיע לגיל 25. תביעה בנוגע לאירוע תעצור את הליך ההתיישנות. אף אם אתם סבורים שתביעתכם התיישנה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה לפני שמוותרים על תביעה, שכן לעיתים יש חריגים ומקרים שבהם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות.

עופר סולר הוא עורך דין המייצג נפגעי רשלנות רפואית.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רשלנות רפואית
פורום רפואה ומשפט