טעות לעולם חוזרת

מערכת הבריאות של מדינת ישראל מתאפיינת לאורך השנים בקבלת החלטות על בסיס שיקול לא ענייני.

הסיבה לכך נובעת משני גורמים. הגורם הראשון: במשרד הבריאות מזה שנים יושבים שרים "זמניים" ובעבר הלא רחוק גם מנהלים כלליים "זמניים" "שהושאלו" למערכת לפרק זמן קצוב במטרה לעשות את המרב עבור שולחיהם. הגורם השני, מורכב מעט יותר: משרד הבריאות נתון ללחצים כבדים מצד גורמים רבים. אמנם גם משרדים, שרים ופקידים בכירים אחרים נתונים ללחצים, אבל כאשר רופא בכיר במערכת הבריאות שמייצג אינטרס מסוים פונה לראש הממשלה או לשר בכיר אחר ומציג בפניו אג'נדה מסויימת הוא נתפס כאוטוריטה. משקלו היחסי רב ובחלק גדול מהמקרים הוא ירתום את הבכיר לטובת אותו סדר יום שהוא מנסה להוביל.

לא חסרות דוגמאות לשיקולים הזרים שמובילים את המערכת עוד מימים עברו. כל איש מקצוע במערכת יודע שיש צורך להוציא ממשרד הבריאות את ניהול בתי החולים ולהעבירם לרשות אשפוז ממלכתית. והרי לא יעלה על הדעת שאותו גוף, משרד הבריאות, גם יקבע מדיניות, גם ינהל את המערכות וגם יפקח על ישום המדיניות. אבל, במשך שנים לא הצליח אף שר להעביר את החוק שחשיבותו טריוויאלית בגלל שיקולים לא ענייניים.

כל איש מקצוע יודע שחוק ביטוח בריאות ממלכתי מיסד בצורה טובה יותר או טובה פחות את פעילות קופות החולים, אבל הגיע הזמן למסד גם את הפעילות הכוללת של מערכת הבריאות. החוק למדיניות בריאות לאומית יקבע בראייה לאומית כוללת את הצורך במחלקות, בתקנים, במכונים, ובשירותים רפואיים מבלי ששיקולים מקומיים ולא עניינים יוכלו להיות מעורבים בכך. למרבה הצער, גם כאן שיקולים זרים מונעים את האפשרות להעלות על סדר היום בצורה רצינית חוק חשוב זה.

ודוגמא נוספת לשיתוק של מערכת הבריאות הוא חוסר ההצלחה להרחיב את חוק זכויות החולה ולהביא בפני הציבור נתונים עובדתיים ואובייקטיבים לגבי שיעור הצלחה, תחלואה, תמותה וניסיון של בתי החולים השונים והרופאים השונים בטיפול במחלות ובביצוע ניתוחים. מידע בסיסי זה שמהווה חומר אינפורמטיבי מהמעלה הראשונה, לא ניתן להשגה במדינת ישראל בגלל - שיקולים זרים.

אם כך, מה הפלא שעוד שיקול זר מנחה את מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות? אין לי ספק ששר הבריאות מודע לחוסר ההיגיון בהקמת חדר המיון החדש של בית החולים במתכונתו המוצעת, ואם הוא לא מודע לכך בעצמו, הרי אין ספק שהפקידים במשרד הבריאות הביאו בפניו את ההשלכות של צעד זה. אבל גם הפעם, כמו בכל הפעמים הקודמות, השיקול הזר גבר על השיקול הענייני והוביל את הממשלה לקבל את ההחלטה שהתקבלה.

כאשר חדר המיון יוקם, סגן השר כבר כנראה לא יהיה בתפקידו. הוא כבר השיג את מטרתו: הוצאה של 140 מיליון ש"ח לטובת קדנציה נוספת בכנסת.

ד"ר אודי פרישמן הוא מומחה מוביל בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד.