כאבי גב - כיצד מטפלים בפריצת דיסקוס?

יש הטוענים, שכאבי גב הם תופעת לוואי, שפגעה במין האנושי על שהזדקף והחליט ללכת על שתיים. העובדה היא, שכ-80% עד 90% מבני האנוש יסבלו מכאב גב תחתון, ולו פעם אחת לאורך חייהם. הסיבות לכאבי גב הן מרובות ביותר. אך לשמחתנו, מרבית כאבי הגב חולפים מעצמם תוך מספר ימים וכנראה, קשורים למתיחה או קרע חלקי ברצועות ובשרירים המחוברים לחוליות עמוד השדרה. מבין הפגיעות הגורמות לכאבי גב, פריצת דיסקוס היא הנפוצה ביותר.

בין כל שתי חוליות לאורך עמוד השדרה, נמצא הדיסקוס הבין חולייתי. הדיסקוס מורכב מטבעת קשיחה וחזקה, העשויה מיליוני סיבים. בחלק הפנימי של הטבעת נמצא הגרעין הרך, חצי נוזלי (ג'לי), הפועל כקולט הזעזועים של החוליות.

על פי רוב, החלק הפנימי הקרוע של הדיסקוס, לוחץ על שורש עצב או מגרה אותו ויוצר דלקת מקומית. מידת הלחץ על שורש העצב, קובעת את עוצמת הכאב ואת הפגיעה בתפקודו.

לפעמים, 'בלט דיסקוס' קטן (מצב בו חלק מסיבי הטבעת הקשיחה נקרעים) לוחץ על עצב וגורם לפגיעה, שמצריכה ניתוח כריתת הדיסקוס. לעומת זאת, יש מקרים של פריצת דיסק גדולה (מצב בו כל סיבי הטבעת נקרעים והחומר החצי נוזלי (ג'לטין) נשפך החוצה), אך היא איננה גורמת ללחץ על עצב ואז, אין כל צורך בניתוח.

מרבית פריצות הדיסקוס מתרחשות בגיל הצעיר, שבין 20 ל-40 . לרוב, האזור הנפגע הוא עמוד השדרה המותני התחתון, אך גם עמוד השדרה הצווארי.

פריצת דיסקוס מותני קלאסית, גורמת לכאב בגב התחתון שמקרין לרגל אחת או לשתיהן, וזאת בהתאם למיקום של הדיסקוס הפרוץ. לעיתים, מופיעה גם תחושת נימול, חולשה ברגל וקושי בהרמת החלק הקדמי של כף הרגל. במקרים של פריצת דיסקוס גדולה או לחץ על מרכז חוט השדרה, יכולה להיגרם פגיעה בעצבים המווסתים את תפקוד שלפוחית השתן והמעיים, עד כדי פגיעה ביכולת הטלת שתן וצואה.

כאבים של פריצת דיסקוס, עשויים להתגבר בעת תנועה ועלולים להחמיר בעת שיעול, צחוק, השתנה או במאמץ להוצאת צואה. כאשר פריצת הדיסקוס מתרחשת באזור הצוואר (המקום השכיח השני), הכאבים מופיעים, בד"כ, בשכם ובבית השחי של זרוע אחת. יש והם מופיעים בחלק העליון של הכתף ובקצה שלה, ונמשכים במורד הזרוע לאצבע אחת או לשתיים.

בחלק ניכר מהמקרים, קדמו לפריצת הדיסק תנועות לקויות בעמוד השדרה. כפיפה לפנים ברגליים ישרות עם תנועות סיבוביות, לדוגמא, נחשבות לתנועות המזיקות ביותר, הגורמות לקרעים מיקרוסקופיים של המעטפת החיצונית של הדיסק. אם מוסיפים לתנועות הלא נכונות גם עומס, כמו הרמת משאות כבדים ומשקל עודף של הגוף - מקבלים מתכון כמעט בטוח לפריצת דיסק.

נהוג לחלק את הסובלים לשתי קבוצות עיקריות ובהתאם להם נקבע סוג הטיפול:

1. חולים בהם אין פגיעה או חסר נוירולוגי והם רק סובלים מכאבים חזקים. אלה זוכים לטיפול שמרני (ללא ניתוח). הטיפול כולל: תרופות נוגדות דלקת, תרופות משככות כאב, פיזיותרפיה קלה, זריקות לחסימת תחושת העצב, כולל הזרקה אפידורלית ומנוחה. ב-90% מהמקרים, הכאבים חולפים תוך שישה שבועות.

2. חולים בהם הדיסקוס הפרוץ לוחץ על העצב (שורש), ובעקבות כך יש להם פגיעה בתפקוד עצבי ברגל, זקוקים בד"כ לניתוח.

ניתוחי בקע (מצב בו כמעט כל סיבי הטבעת נקרעים) או פריצה של דיסקוס מתבצעים רק כאשר:

הכאבים אינם חולפים בטיפול שמרני.

קיימת פגיעה עצבית בגלל הלחץ על עצב, כגון: חולשה או צניחה של כף הרגל.

כשיש הפרעה בתפקוד הסוגרים (אי שליטה על מתן שתן וכד') - כאן הניתוח דחוף ביותר.

כל הניתוחים לטיפול בבקע או פריצה של דיסקוס, נעשים במטרה לשחרר את הלחץ מהעצב, כאשר תוכן הדיסקוס החצי נוזלי, פרץ החוצה ולוחץ עליו.

^^הניתוח הקלאסי לפריצת דיסקוס^^

הניתוח נעשה דרך חתך קטן בגב, באורך של כ-6-10 ס"מ. במהלך הניתוח, דוחפים בזהירות את שורש העצב הלחוץ, כדי להרחיקו מהדיסק הפרוץ. בהמשך, מבצעים חתך בדיסק ומרוקנים אותו חלקית מהג'ל. העצב חוזר למקומו, הדלקת נעלמת והכאב מתפוגג. תוצאות הניתוח בכללותן טובות וכ-90% מהמנותחים מדווחים על שביעות רצון. באחד ל-400 מקרים, יתכן סיבוך של פגיעה בעצב בזמן הניתוח.

לעיתים, לא מוציאים את הדיסק בשלמותו, אלא רק את החלק הבולט, הגורם ללחץ, וכן חלקים נוספים שהתרופפו. ניתוחי כריתת דיסקוס צווארי נעשים בדומה לזה המותני, אלא שבד"כ, אנו נוטים להוסיף בהם גם קיבוע פנימי.

^^ניתוח כריתת דיסק באנדוסקופיה^^

נכנסים עם סיב אופטי (אנדוסקופ) לתעלת עמוד השדרה וכורתים את הסחוס הבולט. השימוש באנדוסקופ מאפשר חתך קטן יותר (כ-3 ס"מ). השיקום מהניתוח מהיר יותר ותוצאותיו דומות ביעילותן לניתוח הקלאסי.

^^שאיבת או צריבת דיסקוס^^

שאיבה או צריבה של הדיסקוס מתאימה רק למקרים מסוימים, בהם יש בקע ולא פריצה מלאה של הדיסקוס. בניתוח שאיבה, המבוצע תחת שיקוף רנטגן, מכניסים מחט שואבת ומוציאים בעזרתה חלק מהסחוס הנוזלי יותר. ניתוח צריבה דומה מאוד לניתוח שאיבה, רק שבו מאיידים את הדיסק עם אולטרה-סאונד.

^^מיקרו-כירורגיה^^

שימוש במיקרוסקופ לניתוח כריתת הדיסקוס הפרוץ, מאפשר חתך קטן (3 ס"מ) ושיקום מהיר. התוצאות דומות ביעילותן לניתוח הקלאסי.

^^השתלת דיסקוס מלאכותי^^

המטרה של השתלת דיסקוס מלאכותי היא לאפשר תנועתיות בין החוליות המסוימות בדומה לדיסק טבעי. אך מדובר בניתוח ניסיוני והמחקר והפיתוח בתחום זה עדיין נמשכים.

ד"ר עמוס חנני הוא מנהל היחידה לניתוחי עמוד השדרה, הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום בעיות גב ועמוד השדרה.