רשלנות בניתוחי גב

ניתוחי גב ועמוד שדרה הם הליכים כירורגיים פולשניים במיוחד. חלקם ניתוחים מסובכים מאוד, וביצועם בצורה רשלנית עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים, כגון: אובדן תחושה ברגליים ואף שיתוק כולל. כמו בכל תחום רפואי אחר, רופא המבצע ניתוחי גב חב בחובת זהירות כללית, ועליו לפעול כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות המקרה, ובהתאם לידע הרפואי ולנורמות המקובלות באותו זמן בעולם הרפואה.

כחלק מחובת הזהירות נדרשת הסכמה מדעת של החולה לביצוע הניתוח, לאחר שקיבל מהרופא המנתח הסבר מקיף, מלא ומפורט באשר להליך הרפואי, הסיכונים הכרוכים בו והסיבוכים אשר עלולים להיגרם בעקבותיו (כגון: חולשה בגפיים, קושי בהליכה, חולשה בשרירים ועוד). בנוסף, על הרופא להציג בפני המטופל אפשריות טיפול חלופיות.

לעיתים כאשר אדם סובל מבעיות גב, הרופאים ממהרים להפנות אותו לביצוע ניתוח, שעשוי להסתיים בסיבוכים גופניים. חיפזון זה עשוי להקים עילה לתביעה בשל רשלנות. במקרים מסוימים, אפשר למצוא חלופות קיצוניות הרבה פחות מניתוח, כגון: שימוש במשככי כאבים, טיפולי פיזיותרפיה והקפדה על מנוחה.

רשלנות בניתוחי גב ועמוד שידרה יכולה להיגרם בשל טעויות שהתבצעו במהלך הניתוח, גרימת נזק לעצבי עמוד השדרה, וכן התעלמות מתלונות המטופל על כאבים בתום הניתוח, כאשר התערבות רפואית מיידית היא קריטית ויכולה לעיתים למנוע נזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים.

עילת רשלנות יכולה לקום בשל חוסר מיומנות של הרופא המנתח. זאת, מכיוון שניתוחי גב מבוצעים בדרך כלל על-ידי רופאים אורטופדים, אשר לא מעורים בתחום הרקמות ועצבי עמוד השדרה (תחום מומחיותם של רופאים מתחום הנוירוכירורגיה).

בתי המשפט נדרשו לא אחת לדון בתביעות בשל רשלנות בניתוחי גב. האם הוכחה רשלנות? האם ביהמ"ש פסק פיצוי?

ביהמ"ש העליון דן בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חייב את הנתבעים שם, פרופ' רובין וההסתדרות המדיצינית הדסה, לפצות את עו"ד אליקים בגין נזק שנגרם לו עקב רשלנות רפואית בניתוח בעמוד השדרה. הניתוח הסתבך, ובסיומו לא נראו תנועות בכף רגלו הימנית של עורך הדין. בהמשך הוחלט לנתח את עורך הדין בשנית, אולם בחודשים שלאחר הניתוח מצבו החל להידרדר. כיום, עורך הדין סובל מהפרעות תנועתיות ונוירולוגיות משמעותיות. לטענת עורך הדין, הרופא המנתח וביה"ח הדסה התרשלו בטיפול הרפואי שהעניקו לו, וקיים קשר סיבתי בין רשלנותם זו לבין נכותו.

השופטת מרים נאור קבעה, כי הוכח הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לעורך הדין. בנוסף, נקבע כי יש לקבל את ערעורו של עורך הדין, כך שסכום הפיצוי שנפסק לו בביהמ"ש המחוזי יעמוד על 100% מהסכום, ולא על 50% בלבד (ע"א 4804/03 אליקים מרגליות נ' הסתדרות מדיצינית "הדסה" עין כרם).

בפסק דין אחר, נדחתה תביעה שהוגשה נגד בית החולים הלל יפה בחדרה בגין טענה לרשלנות רפואית בניתוחים בעמוד השדרה. לטענת התובעת, רופאי המרכז הרפואי הלל יפה, בו אושפזה ועברה ניתוחים בעמוד השדרה, התרשלו כלפיה, בכך שלא טיפלו בהצרות תעלת השדרה, אלא טיפלו רק בקיבוע עמוד השדרה, ובכך גרמו לה נזק בלתי הפיך ונכות קשה, הן בשלפוחית השתן והן ברגלה הימנית.

השופט מנחם רניאל בחן את הראיות, וקבע כי הרופאים לא הפרו את חובת הזהירות, ולא ביצעו בתובעת ניתוחים מיותרים. " הנתבעים לא הפרו חובה כלשהיא. הטיפול שנתנו היה טיפול מתאים למצבה של התובעת, שלא היתה לה היצרות של תעלת השדרה קודם לניתוח הראשון. לפיכך, דין התביעה בגין רשלנות רפואית להידחות", כתב השופט בפסק הדין. (א 827/01 כבהא מרים נ' מרכז רפואי הלל יפה).
רשלנות בביצוע ניתוחי גב עלולה לגרום לנזקים קשים. ראשית, יש לוודא שיש צורך בניתוח, ושלא ניתן לפתור את בעיית הגב בדרך אחרת. בהמשך, יש לוודא שהרופא המנתח פעל כשורה. אם לא, עשויה לקום תביעה בשל רשלנות בניתוח. עם זאת, יש לזכור שלא כל ניתוח שהסתבך מקורו ברשלנות רפואית.

לכתבות נוספות בתחום רשלנות רפואית - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.