הפרעות בחושי טעם וריח: מרכז חדש בהדסה

בשורה לסובלים מהפרעות בחוש הריח וחוש הטעם: בימים אלה נפתח בבית החולים הדסה עין כרם מרכז חדש לאבחון הפרעות בחוש הטעם ובחוש הריח, במסגרת המחלקה לרפואת הפה, סדציה ודימות של בית החולים הדסה עין-כרם ושל הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית. מטרת השרות החדש היא לאבחן את סוג ההפרעה בצורה מדויקת וכמותית, המאפשרת גם מעקב וניטור על ידי מומחים, והפנייה לטיפול המתאים.

פגיעה משמעותית באיכות החיים

"שיעור הסובלים באוכלוסייה מהפרעות בחוש הטעם או הריח עומד על כ-2%, כאשר שכיחותה עולה לכ-50% מעל לגיל 65", מציין פרופ' דורון אפרמיאן, מנהל המחלקה לרפואת הפה בביה"ס לרפואת שיניים של הדסה והאוניברסיטה העברית ומנהל המרכז החדש.

על הסיבות לפגיעה בחושים אלו, הוא מסביר, כי הן יכולות להיות רבות ומגוונות: "הנפוצה ביותר היא חסימה של מערות האף על רקע דלקות ו'פוליפים' או הפרעות פסיכיאטריות, ניורולוגיות, אוטואימוניות, מטבוליות, אנדוקריניות ונאופלסטיות - גידוליות. כמו כן, תיתכן פגיעה בחושים אלו עקב נטילת תרופות, טיפולים כירורגים, טיפולים קרינתיים כימיים וביולוגיים, תאונות וחשיפה תעסוקתית. ההפרעה גורמת בהחלט לפגיעה משמעותית באיכות החיים ודי לנו לדמיין את תקופות הצינון בהן אנו לא מרגישים בטעם ובריח כדי להבין כיצד נראים חייו של אדם הסובל מכך באופן כרוני. מעבר לפגיעה זו באיכות החיים הרי שהחושים החשובים האלו עוזרים להגן עלינו מפני חומרים מסוכנים מחד ומחזקים ומעודדים את הצורך הבסיסי שלנו לאכול ולשתות מאידך".

עוד מסביר פרופ' אפרמיאן, כי חוש הריח וחוש הטעם מחוברים ביניהם וחוש הריח משפיע על כמעט 70% מחוש הטעם. "הקשר ביניהם ברור והסבל מירידה בתפקודים הללו משפיע על האדם בכל תחומי חייו. קרוב ל-70% מהסובלים מהפרעה בחוש הריח מציינים שינויים באיכות החיים וקרוב לחצי מהם מדווחים על שינויים בתיאבון ובמשקל. שליש מהסובלים מאובדן חמור של חוש הריח דיווחו על אירוע מסכן חיים, כגון דליפת גז או שריפה וכן על הרעלות מזון".

"ירידה בחושים האלו יכולה פעמים רבות להוות אינדיקציה למחלות שהמטופל לא ידע עליהן, כמו למשל פרקינסון או קדם שבץ מוחי ומחלות אחרות נוספות", מדגיש פרופ' אפרמיאן. "הפגיעה עד כדי כך משמעותית שהיא אף מוכרת לקבלת אחוזי נכות של ביטוח לאומי. בשל המורכבות ומגוון הבעיות שההפרעה עלולה לרמוז עליהן, שותפים במרכז מומחים מקשת רחבה של התמחויות, דוגמת נוירולוגים, פנימאים, מומחי אף-אוזן-גרון, כירורגיית פה ולסת, מומחי גסטרו ואונקולוגים והטיפול המוצע הוא בהתאם למחלה שנמצאה כגורם למקור ההפרעה."