דלקת אוזניים בילדים: אבחון וטיפול

האם ילדים אמנם סובלים יותר מדלקות אוזניים? נראה כי אמנם כך - וכי לא מדובר במיתוס. ישנו סוג מסוים של דלקות אוזניים, שאכן שכיח יותר אצל ילדים ונוטה להופיע פחות אצל מבוגרים. מדובר בדלקת של האוזן התיכונה. במאמר זה, נסקור את מאפייני הדלקת ואת דרכי האבחון והטיפול בה.

מדוע דלקת של האוזן התיכונה נפוצה יותר בקרב ילדים?

השכיחות בקרב ילדים גדולה יותר - בשל המבנה האנטומי הייחודי של האוזן, בקרב ילדים עד גיל 6 (מבנה שונה במקצת, מהמבנה האנטומי של אוזן המבוגר). בקרב ילדים, המרחק בין חלל התוף לבין הלוע - קצר יותר; והתעלה המחברת ביניהם איננה ארוכה - מה שגורם לנוזלים וזיהומים, שמקורם במערכת הנשימה, להגיע אל האוזן ולהצטבר בה, תהליך הגורם להתפתחות דלקת אוזן תיכונה. דלקת זו נוטה לחזור, גם לאחר מיגורה בעזרת טיפול מתאים. ישנם ילדים, בעיקר תינוקות ופעוטות, הסובלים מדלקת אוזן תיכונה מדי מספר שבועות.

מהי דלקת של האוזן התיכונה?

דלקת של האוזן התיכונה היא דלקת אוזניים בעלת מאפיינים מסוימים, השונים ממאפייני דלקת אוזניים חיצונית. דלקת אוזן חיצונית, השכיחה גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים, נובעת ממים החודרים לאוזן, נשארים שם - ומהווים מצע להתפתחות זיהום, בתעלות שמובילות לאוזן החיצונית.

זיהום זה גורם לתסמיני מחלה מגוונים, הכוללים כאב חד (לעתים אף מופיע חום). דלקת אוזן תיכונה איננה נובעת מחדירת מים, אלא מהצטברות נוזלים ש"נתקעים" באוזן - ואינם מתפנים החוצה. נוזלים אלה מהווים מצע להתפתחות זיהום.

מהם הגורמים להצטברות הנוזלים, המביאה לדלקת אוזן תיכונה?

נוזלים אלה מצטברים באוזניים בשל מגוון נסיבות.

ייתכן שמדובר בנוזלים שנוצרו עקב זיהום במערכת הנשימה העליונה. זיהום כזה גורר התפתחות נזלת - וזו עלולה להצטבר בחלל האוזן ולגרור דלקת של האוזן התיכונה.

אפשרות נוספת היא הצטברות נוזלים, עקב נזלת כרונית, למשל על רקע אלרגיה (הגורמת לגודש והצטברות נוזלים שמגיעים גם לאוזניים).

גורם נוסף לדלקת אוזן תיכונה חוזרת ונשנית - אדנואידים מוגדלים: רקמות לימפתיות - מה שמכונה "שקד שלישי" - מוגדלות באופן חריג, החוסמות את התעלות באופן מלא וחלקי, מה שמונע ניקוז של האוזן התיכונה (שם מצטברים נוזלים ומתפתח תהליך דלקתי).

כאשר הדלקת איננה חמורה ניתן לטפל בטיפות הרגעה מקומיות. צילום: שאטרסטוק

מהם התסמינים של דלקת אוזן תיכונה?

לרוב, לדלקת אוזן תיכונה יש תסמינים נראים לעין. הדלקת עלולה להופיע באחת שתי האוזניים - וכאשר הרופא מביט עם מכשיר מתאים, אל חלל האוזן - הוא מבחין במראה מסוים של עור התוף, שעקב הדלקת הופך אדום; ולעתים, נראה בולט כלפי חוץ (כלפי האדם המביט באוזן). הסיבה לאותו מראה בולט - הנוזלים שדוחפים את עור התוף.

מראה זה מלווה בתסמינים תחושתיים, כגון כאב, קושי בבליעה (ולעתים מתפתח חום). תינוקות, פעוטות וילדים שמפתחים דלקת באוזן - מרבים לבכות ולגעת באוזניים; לעתים הם מקיאים, מתנהגים באי שקט, מסרבים לאכול, בוכים הרבה; ולעתים, הם מתעוררים בלילות בבכי חזק - עקב כאבים עזים.

מה הטיפול בדלקת אוזן תיכונה?

הטיפול שניתן תלוי בתסמיני הדלקת, בחומרתה ובגורמים לה. כאשר הדלקת איננה חמורה - ומבחינים באודם (ללא נפיחות של עור התוף וללא חום או כאבים עזים), ניתן להסתפק בטיפול סימפטומטי, בעזרת טיפות הרגעה מקומיות ומשככי כאבים.

כאשר יש אי שקט ניכר, כאבים חזקים, חום גבוה ו/או בלט רציני של עור התוף המודלק - ניתן טיפול אנטיביוטי.

במקרים בהם הדלקת חוזרת ונשנית, יש לאבחן את הגורמים לדלקת - ולהתמודד עימם. כך, למשל, במקרה שמדובר באדנואידים מוגדלים, יש לשקול ניתוח להסרתם, מה שמכונה בפי רבים "ניתוח שקדים" או "ניתוח להסרת שקדים"

מתי מומלץ לבצע ניתוח להסרת שקדים?

כאשר עקב קיומם של האדנואידים המוגדלים, נגרמים מצבים המחייבים טיפול.

כך, כאשר האדנואידים המוגדלים גורמים להצטברות נוזלים באוזניים, אשר מעודדים התפתחות זיהומים חוזרים באוזניים; ו/או כאשר ישנה ירידה בשמיעה, עקב ריבוי נוזלים באוזניים; ו/או כאשר ישנן הופעות מרובות של זיהומים ויראליים, במערכת הנשימה העליונה; ו/או כאשר התיאבון של הילד נפגם; ו/או כאשר הדיבור נפגע; ו/או כאשר השינה נפגעת: ישנם ילדים הסובלים מדום נשימה בשינה ויקיצות מרובות; ו/או כאשר הילד מתקשה לנשום (נושם בפה פתוח).

נסיבות כאלה עשויות לחייב פתרונות כירורגיים, שיאפשרו התמודדות עם ההצטברות הבלתי רצויה של נוזלים באוזניים. יצוין כי ניתוח להסרת האדנואידים המוגדלים (באופן חלקי או מלא) איננו האופציה הכירורגית היחידה הרלוונטית. במקרה של הצטברות נוזלים באוזניים, ניתן גם לבצע הליך כירורגי, המכונה "ניתוח כפתורים".

מהו ניתוח כפתורים?

מדובר בהליך כירורגי, במהלכו מוכנסות לאוזניים צינוריות אוורור, שמפנות את עודפי הנוזלים מהאוזן. ניתוח זה פותר באופן מוחלט את הבעיה, במצבים פחות מורכבים.

לסיכום: רופא מומחה יוכל לייעץ להורים מהו הפתרון הנדרש, בהתחשב במכלול מאפיינים שיילקחו בחשבון. לעתים ניתן להסתפק ב"ניתוח כפתורים"; במצבים מורכבים יותר - יועדף ניתוח כריתת אדנואידים (ניתוח הסרת שקדים).

ד"ר יורם נוימן הוא מומחה לרפואת ילדים, המטו-אונקולוגיה של ילדים והמטולוגיה של מבוגרים, מנהל קליניקה פרטית לילדים בהרצליה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.