בעיות א.א.ג? חכו עם האנטיביוטיקה

ישראל ממוקמת במקום הראשון במתן אנטיביוטיקה לטיפול במחלות א.א.ג (אף, אוזן גרון), בקרב מדינות ה-OECD. במדינות מפותחות אחרות, החברות ב-OECD, כמו הולנד למשל, הגישה הרפואית היא טבעית יותר - ואנטיביוטיקה נרשמת רק אם יש אינדיקציה חזקה למחלות דלקתיות.

מדוע אנטיביוטיקה מיותרת?

אנטיביוטיקה היא תרופה אנטי דלקתית המכוונת נגד חיידקים ואילו ברוב המוחלט של בעיות אף אוזן גרון, המקור לבעיה אינו דלקת - אלא לחץ שמופעל על האזור (שקד שלישי למשל) או וירוס. אנטיביוטיקה לא תפתור את הבעיה - ואף עלולה לגרום נזק ולהאריך את תקופת ההחלמה (במיוחד כאשר מדובר בגורם ויראלי, שלא מגיב טוב לאנטיביוטיקה).

הגורם העיקרי לדלקות אוזניים הוא אדנואיד מוגדל. צילום: שאטרסטוק

מהן מחלות אף אוזן גרון שכיחות אצל ילדים?

בעיות א.א.ג בקרב ילדים הן בעיות שכיחות מאוד - ותופסות חלק נכבד מרפואת א.א.ג (בעיקר דלקות אוזניים חוזרות ונזלות כרוניות). למרבה הצער, רופאי הילדים (במיוחד) ממהרים לרשום אנטיביוטיקה כבר מגיל קטן, בלי שיש בכך צורך או תועלת. מעבר לכך, עודף שימוש באנטיביוטיקה מגביר את הסיכון לעמידותם של חיידקים נגד טיפול אנטיביוטי.

דלקות אוזניים חוזרות

הגורם העיקרי לדלקות אוזניים הוא אדנואיד (שקד שלישי) מוגדל, שלוחץ על צינורית האוזן וגורם להצטברות של נוזלים ולדלקות חוזרות באוזניים.

הטיפול הרווח בישראל הוא ניתוח כפתורים - ניתוח שבו חותכים חתך קטן בעור התוף, מנקזים את הנוזלים ומכניסים כפתור, שימנע את סגירת החור - וישאיר את הניקוז פתוח. לאחר הניתוח, חשוב מאוד להקפיד שלא להרטיב את האוזן (המים נכנסים לאוזן התיכונה - ויוצרים דלקת). בדרך כלל, לאחר תקופה של כ-6-7 חודשים, שבה האוזן יבשה מנוזלים - נפלט הכפתור החוצה באופן ספונטני והחור נסגר לבד.

למרות יעילות הניתוח, לא צריך "לקפוץ" מיד - ולהכניס כפתורים (ודאי לא לילדים מתחת לגיל שנתיים). פעמים רבות, האדנואיד מצטמק עם הזמן - ועדיף להיות סבלניים. אחרי גיל שנתיים, במקרה שיש הצטברויות נוזלים חוזרות, מומלץ לבחון את הניתוח, רק אם ישנה ירידה בשמיעה בשיעור מעל 40%, או במקרים בהם האדנואיד גדול מאוד - ולוחץ על הצינורית בצורה שמחייבת ניתוח לניקוז הנוזלים ולהורדת השקד השלישי (אדנואיד). בכל מקרה אחר, עדיף לטפל באמצעות תרופות ספוגות נוזלים (כגון: סינופד).

גורם נוסף לדלקות אוזניים הוא וירוס, שאינו דורש טיפול - פרט לשימוש בתרופות, כגון אקמול ואספירין, להורדת החום ולהקלה על הכאב.

נזלות כרוניות

במקרים רבים, מקורן של הנזלות הכרוניות הוא אדנואיד (ולעיתים על רקע אלרגי). הטיפול השמרני הטוב ביותר הוא שהייה בשמש, המייבשת את הנוזלים; ובמקרה הצורך - שימוש בספריי אף אנטי אלרגני.

טיפול נפוץ לנחירות הוא באמצעות CPAP שחובשים בזמן השינה. צילום: שאטרסטוק

מה בנוגע למחלות אף אוזן גרון בקרב מבוגרים?

הבעיות השכיחות ביותר בקרב מבוגרים הן סטייה של מחיצות האף ופוליפים (קונכיות נפוחות). מערות האף חייבות לקבל אוויר - ואם משהו חוסם את זרימת האוויר (כגון: מחיצה עקומה או פוליפים), עלולים להיגרם קשיי נשימה דרך האף ואף עלול להיגרם סינוסיטיס.

• סטייה במחיצת האף - מיישרים באמצעות ניתוח, שאותו ניתן לבצע רק מגיל 17, שבו מסתיים תהליך הגדילה. נכון להיום, אין עדיין פתרון ממשי לטיפול בבעיה לפני גיל 17 - והטיפול הוא בעיקר באמצעות ספריי, שמקל את כניסת האוויר.

• פוליפים - לרוב תוצאה של אלרגיה; ולכן הטיפול הוא באמצעות כדורים אנטי אלרגיים. במקרים של קונכיות נפוחות מאוד, ניתן לטפל באמצעות שריפה של הרירית המיותרת ודיקוק הקונכיות.

• נחירות וקשיי שינה - במקרים בהם יש נחירות, בכל גיל, מומלץ להיבדק במעבדת שינה ואצל רופא א.א.ג, על מנת לאבחן את מקור הבעיה - ולבדוק האם הנחירות נובעות כתוצאה מסטייה של מחיצות האף.
  
  הטיפול הנפוץ ביותר לנחירות שאינן נובעות מבעיות באף, או אצל ילדים מתחת לגיל 17, הוא באמצעות CPAP (סיפאפ) שחובשים בזמן השינה - מסכה שמזרימה אוויר לנשימה - באופן שמותיר את נתיבי האוויר פתוחים בזמן השינה.

לסיכום: לאור כל האמור לעיל; ומכיוון שברוב המקרים, לאנטיביוטיקה אין שום השפעה על בעיות אף אוזן גרון - מומלץ לברר את מקור הבעיה ולטפל בה בהתאם (ולא למהר ליטול אנטיביוטיקה).

ד"ר גדעון ביאליסטוק הוא מנתח אף-אוזן-גרון בכיר.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.