מעבדת ביומכניקה: תוך כדי תנועה להבין את הכאב בכף הרגל ובברכיים

כאבים בכף הרגל, בברכיים או בירכיים (גפיים תחתונות) מובילים אותנו ברוב המקרים לאורתופד כדי לפתור את הבעיה. ישנם מקרים בהם מתעורר צורך בבדיקה נרחבת ומשלימה לאבחון האורתופדי (שמתבצע לרוב במצב סטטי) והמטופל מופנה לבדיקה גם במצב דינמי (קרי הליכה או ריצה במקרה של ספורטאים).

זוהי מטרתה העיקרית של המעבדה לביומכניקה קלינית - לאתר את הגורם או הגורמים לכאב על ידי אבחון בזמן תנועה. "במעבדה זו מאבחנים גורמי סיכון ביומכניים שעשויים להסביר את אי הנוחות או הכאב בגפיים התחתונות (כף רגל, שוקיים, ירכיים ועוד)", אומר ד"ר משה איילון, ראש המעבדה לביומכניקה במכללה בווינגיט.

הבדיקה מתאימה לילדים ומבוגרים, בריאים או חולים, ובעיקר לחולי סוכרת. חולים סוכרתיים הסובלים מהיעדר תחושה בגפיים (נוירופתיה) נמצאים תחת סיכון גבוה יותר להתפתחות כיבים ופצעים קשיי ריפוי. פצעים של חולי סוכרת לא נרפאים בקלות כמו אצל אנשים בריאים עקב בעיות שונות, בין היתר של אספקת דם לאזור הנגוע. הפציעה הקלה ביותר (במידה ולא תורגש) עלולה להוביל לפצע שיכול להסתבך, לנמק ואף לקטיעה.

"המטרה היא למנוע את הופעת הפצע הראשוני, ולכן חשוב לזהות מראש את אזורי הלחץ המוגבר בכף הרגל", מסביר ד"ר איילון. "מומלץ לחולי סוכרת לעבור את הבדיקה אחת לתקופה. כמו כן, לאחר שהתאימו להם את המדרסים, רצוי לחזור למעבדה תוך שבועיים-שלושה על מנת לבדוק שאכן בוצעה התאמה טובה".

הבדיקה במעבדה כוללת פילוג לחצים בכפות הרגלים. זוהי בדיקה דינמית המתקיימת כאשר הנבדק הולך על משטח מיוחד למדידת לחצים (מערכת Novel), וכך מתקבלת מפה מדויקת של הלחצים והעומסים המופעלים על שתי כפות הרגליים בזמן הליכה. ד"ר איילון משווה את תוצאות הבדיקה לנורמות המקובלות ומזהה את הליקויים, וכך ניתן לאתר גורם ביומכני העלול לגרום לכאב, אם קיים כזה. ד"ר איילון מציין כי יכולות להיות סיבות רבות לכאב כגון מנח לא תקין של כף הרגל יחסית לקרקע בשלב הדריכה.

חלקה השני של הבדיקה הביומכנית מתבצע גם כן תוך כדי תנועה: "פעמים רבות במצב סטטי לא ניתן לזהות את הגורמים לבעיה כיוון שרק במצב הדינמי מופיעים שינויים ביומכנים, אולם כאשר המטופל הולך או רץ התמונה מתבהרת מעט", אומר ד"ר איילון. "הנבדק הולך על הליכון ובעזרת מצלמה שמצלמת אותו בתנועה, אנו משתדלים לזהות את הבעיה".

ד"ר איילון מדגיש כי ביומכניקה וניתוח תנועה אינם מדע מדויק. אמנם ניתן לאתר שינויים ביומכניים העשויים להסביר את הבעיה, אך הם לא תמיד ברמת דיוק מתמטית.

מבחינת הפתרונות השמרניים הקיימים, בדרך כלל מתאימים לנבדק נעל טובה ומדרסים ובמידת הצורך ממליצים גם על טיפול פיזיותרפיה או חיזוק שרירים. במקרים בהם תוצאות הבדיקה לא מסבירות את התלונה (לדוגמה: כאשר הנבדק מתלונן גם על כאבי רגליים וגם על כאבים בעמוד השדרה) מפנים אותו לבדיקות נוספות ולהמשך בירור אורתופדי. לדבריו, "כאב שלא מטופל הופך להיות כאב כרוני. אל תתרגלו לחיות עם כאב או אי נוחות".

לאחר שהנבדק קיבל המלצה להתאמת מדרסים, נשאלת השאלה כיצד יחליט מהם המדרסים המתאימים לו ואיך יבחר באיש מקצוע מיומן בשוק הפרוץ של המדרסים. "לצערי אין בישראל ביקורת על התחום. כל אחד יכול לפתוח חנות למדרסים", אומר ד"ר איילון. "יש הרבה אנשים מקצועיים בתחום, אך יש גם כאלה שאינם בעלי ידע נרחב. ההמלצה שלי היא לבחור מדרסים ברשתות אמינות וותיקות. יש לציין כי המחיר לא בהכרח קובע את טיב המדרסים".

בניגוד לישראל, העוסקים בהתאמת מדרסים בגרמניה חייבים לעבור בדיקות רישוי. כיום חולי סוכרת לא מקבלים החזר מקופות החולים או מחברות הביטוח אם הבדיקה שהם עברו לא נעשתה במכון מורשה וכללה בין היתר בדיקת לחצים בכפות הרגליים. "אני מקווה שתהיה חקיקה וימסדו בארץ את הנושא", מסכם ד"ר איילון.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות כף הרגל.