החלה עונת קדחת הנילוס המערבי

מתחילת שנת 2011 אובחנו בישראל ארבעה מקרי תחלואה חדשים של קדחת הנילוס המערבי, זאת בנוסף לחמישה מקרי תחלואה שמוגדרים כמקרים משוערים (חולה משוער הוא כזה שתוצאות המעבדה שלו מצביעות על אפשרות הדבקה בנגיף). כך עולה מנתוני משרד הבריאות.

עונת פעילות היתושים ובעקבותיה העלייה בסיכון לתחלואה בקדחת מערב הנילוס החלו השנה בחודש יוני, בדומה לתקופות מקבילות בשנתיים האחרונות. חודש יוני תואר השנה כקר ביותר ב-25 השנים האחרונות, דבר שעשוי להשפיע על עונת הפעילות של הנגיף. בשנת 2011, חודשי יוני ויולי היו בעלי שיעורי תחלואה נמוכים ביחס לשנים האחרונות, ויתכן שתהיה השנה חזרה לדפוס האופייני לעונתיות התחלואה, מסוף הקיץ - לסוף הסתיו.

בניטור הימצאות הנגיף ביתושים נמצאו מתחילת השנה שני מוקדים חיוביים: אחד בגליל העליון, ושני בקיבוץ אילות ליד אילת.

קדחת מערב הנילוס

קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף קדחת מערב הנילוס, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים על ידי עקיצת יתוש שניזון מעופות נגועים. בארץ המחלה מועברת בעיקר ע"י יתושי Culex pipiens ו-Culex perexiguus.

תקופת שיא פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר.

בדרך כלל מדובר במחלה קלה מאוד, דמוית שפעת, החולפת מאליה. סימניה הם: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח. לעתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.

תקופת הדגירה (התקופה שחולפת מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה) היא 3-21 ימים.

לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס, ולכן למניעה ראשונית של המחלה, על ידי צמצום הסיכון להיעקץ, יש חשיבות רבה. מניעת מפגעי היתושים והתגוננות בפני עקיצות הם אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. קיימים אמצעים רבים להתגוננות: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים. בנוסף קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל. בשימוש בתכשירים כימיים, יש להקפיד על תכשירים בעלי רישיון בתוקף ועל מילוי הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות המוצרים.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.