מכשירי שמיעה: העתיד נשמע מצוין

ליקוי שמיעה היא תופעה שכיחה ביותר, המופיעה בקרב 10% מהאוכלוסייה בכל רחבי העולם. שכיחות התופעה עולה - ככל שעולה הגיל - כך שמעל גיל 65, צפויים 30% מכלל האוכלוסייה לסבול מליקוי שמיעה; מעל גיל 75 - מעל 50% יסבלו מכך.

במילים אחרות: כל עוד אנו צפויים לראות עלייה בתוחלת החיים הכללית - כך אנו צפויים לראות יותר ויותר אנשים הסובלים מירידה בשמיעה.

הטיפול העיקרי בליקויי שמיעה הוא שיקום באמצעות מכשירי שמיעה. בעבר, תוך שימוש בטכנולוגיות פחות מתקדמות, משתמשים דיווחו על קשיים עם מכשירי השמיעה בהם השתמשו, לאור המגבלות והחסרונות שלהם.

כיום, הדור החדש של מכשירי השמיעה מסתמך על טכנולוגיות חכמות, באופן הנותן מענה למרבית החסרונות של המכשירים מהדור הקודם.

מדוע חשוב לשקם את השמיעה?

ליקוי שמיעה הוא גורם המשפיע באופן ישיר על איכות החיים של האדם - ופוגע בה באופנים שונים. מחקרים רבים מראים כי אצל אנשים שאינם משקמים (מסיבות שונות) את שמיעתם, נמצא - בנוסף לבעיית השמיעה - שכיחות גבוהה יותר של תופעות כגון: עייפות, דיכאון, הפחתה בפעילות חברתית, התבודדות וחוסר ביטחון. בידוד חברתי מרצון, הימנעות מפעילות חברתית והתבודדות - נמצאו כמאיצים תהליכים דמנטיים; ופוגעים ביכולות הקוגניטיביות של האדם.

האם בעיית שמיעה עלולה להשפיע גם על קרובי משפחה של מי שסובל מהבעיה?

בהחלט. מהמחקרים הללו עולה כי בעיית השמיעה "חורגת" מהמטופל עצמו - אל בני משפחתו וסביבתו הקרובה. למשל: בגילאים מבוגרים, כאשר אחד מבני הזוג נמנע ממפגשים חברתיים ומפעילויות חברתיות, הדורשות שמיעה תקינה (הצגות, הרצאות, ימי עיון וכו') - הוא יגרור עמו פעמים רבות גם את בן הזוג השני, להימנעות מסיטואציות חברתיות, נתק חברתי ובידוד.

כל אלה משפיעים על המצב הרגשי (ובעקבות כך המצב הבריאותי והקוגניטיבי) - של הסובל מליקוי השמיעה ועל המצב של בן/ בת הזוג.

מהן הסיבות להימנעות משיקום השמיעה שנפגעה?

לאנשים בגיל השלישי, הבוחרים להימנע משיקום ליקויי שמיעה, יש סיבות רבות ומגוונות - מדוע להימנע מטיפול בבעיה.

חלק מהסיבות בגללן עלול אדם לבחור לא לשקם את שמיעתו:

הסטיגמה השלילית שיש למכשירי שמיעה - המהווים טיפול עיקרי, לשיקום השמיעה. התחושה היא כי השימוש במכשירי שמיעה הופך את המטופל ל"זקן" (יותר מגילו בפועל) וחסר אונים בעיני סביבתו. בפועל, ההפך הגמור הוא הנכון. כאשר אדם בוחר להתבודד (ולהימנע מסיטואציות חברתיות); או, לחילופין, אינו מגיב לנאמר אליו, בסיטואציות כאלה, בשל הליקוי בשמיעה - דווקא במצבים אלה, הוא סובל מסטיגמה חריפה הרבה יותר.

החשש מקושי לתפעל את מכשירי השמיעה; ועקב כך, הפיכת המטופל לתלותי באחרים. החשש הוא מפני המוטוריקה העדינה, הנדרשת (לכאורה!) להחלפת סוללות - ותפעול מלא של המכשיר והתוכניות השונות שלו.

הפן הכספי - לאנשים רבים, נראה כי מכשיר השמיעה הינו טיפול יקר, המהווה הוצאה כספית מיותרת.

הכחשה - המטופל מספר לעצמו ולסביבתו כי אין לו בעיה בשמיעה; וכי הוא שומע הכול מצוין. ייתכן גם שהמטופל יאשים את העולם - כי אינו ברור מספיק. מטופלים אחרים עשויים לומר "מה יש בכלל לשמוע בעולם הזה....". כל אלה מצביעים על הכחשה וסירוב - מצד אותם אנשים - לקבל את העובדה שהם סובלים מלקות שמיעה, הדורשת טיפול ושיקום.

מהן התלונות השכיחות, כלפי מכשירי השמיעה מהדור הקודם?

משתמשי מכשירי שמיעה עם טכנולוגיות מהדור הקודם התלוננו על מספר בעיות. הבעיה הראשונה נגעה לאי סינון רעשי רקע - והגברתם באותה עוצמה, כמו הדיבור. תלונה נוספת התייחסה לחוסר היכולת של מכשירי השמיעה האלו לתת הגברה רק באותם תדרים שבהם יש למטופל ירידה בשמיעה בפועל (ולא הגברה כללית של כל התדרים). תלונות אחרות התייחסו לאסתטיקה של מכשירי השמיעה, כמו גם לחוסר היכולת שלהם להתחבר לעזרים חיצוניים (כגון: טלוויזיה, מכשיר הטלפון וכו'). לבסוף: התלונות התייחסו לצורך להפעיל מוטוריקה עדינה - על מנת לטפל במכשיר ולהחליף סוללות ותוכניות שמיעה. זאת, לאור העובדה שלעיתים, עם עליית גיל המטופל - עלולה להיות הפחתה ביכולות המוטוריקה העדינה.

מהו הפתרון שמציעים מכשירי השמיעה מהדור החדש - לבעיית סינון רעשי הרקע?

התלונה הראשונה של משתמשים במכשירי שמיעה מהדור הקודם הינה הקושי לסנן רעשים ולהבין דיבור בתנאי האזנה קשים, המתארים - למעשה - מצב לא אידיאלי, שבו יש רעשי רקע מרובים, מספר גדול של אנשים, הנמצאים באותו מרחב - ומדברים יחד, או קיום מרחק גדול מהדובר שמקשיבים לו (בהצגה, קולנוע או הרצאה).

בעוד שמכשירי השמיעה הרגילים אינם מספקים לכך מענה, משום שהם נוטים להגביר הכול - הן את הדובר והן את רעשי הרקע - הרי שמכשירי השמיעה מהדור החדש מתבססים על טכנולוגיות חכמות, המאפשרות להתגבר על תנאי האזנה אלה; ומסננות בין הדיבור - אותו מבקשים לשמוע - לבין רעשי הרקע השונים. טכנולוגיות אלה כוללות הסתמכות על מיקרופונים כיווניים, עיבוד דיגיטלי של אותות גלי הקול ויכולת סנכרון בין שני מכשירי השמיעה בשתי האוזניים.

המיקרופונים החכמים אדפטיביים. כלומר: הם יודעים להתכוונן אוטומטית - לכיוון שבו נמצא הדובר; וכך, להפחית את השפעת רעשי הרקע. לשימוש במיקרופונים חכמים מצטרפת טכנולוגיה של עיבוד אות דיגיטלי, היודע לנקות את הצליל הנקלט - כך שלאדם העושה שימוש במכשיר, יגיע מקסימום דיבור - ומינימום רעשי רקע.

לשני אלה, מתחברת טכנולוגיה חכמה - המאפשרת לשני המכשירים, המרכיבים את מכשירי השמיעה, "לתקשר" ביניהם - ולהעביר אחד לשני מידע על מיקום רעשי הרקע, ביחס למיקום הדיבור. זאת, באופן שמאפשר הדגשה מקסימלית של הדיבור - על חשבון הרעשים.

שילוב שלושת הטכנולוגיות החכמות האלה, במכשירי השמיעה מהדור החדש, נותן מענה אפקטיבי ויעיל לבעיית חוסר היכולת לסנן דיבור מרעשי רקע - בעיה שאפיינה את מכשירי השמיעה מהדור הקודם.

מהו הפתרון שמציעים מכשירי השמיעה מהדור החדש - לצורך להגביר באופן סלקטיבי רק חלק מהצלילים, לפי ליקוי השמיעה האישי?

הירידה בשמיעה איננה זהה בכל התדרים. כך, בהחלט יכול להיות שלאדם מסוים תהיה שמיעה תקינה בתדרים נמוכים - וליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים (ולהפך).

מכשירי השמיעה מהדור הקודם עבדו בערוץ אחד בלבד - כך שכל התדרים, גם התקינים, הוגברו באותה רמה ופגעו קשות באיכות השמיעה המוגברת.

מכשירי הדור החדש מתבססים על טכנולוגיות עיבוד אות חכמות, המסוגלות להפריד בין התדרים השונים - ולהגביר רק את אלה שבהם נדרשת הגברה. ככל שלמכשיר השמיעה יש מספר גדול יותר של ערוצים - כך ניתן לכוונן ולהתאים את פעולתו, לצרכיו המדויקים של המטופל.

מהו הפתרון שמציעים מכשירי השמיעה מהדור החדש - לבעיית האסתטיקה?

בעבר, מכשיר השמיעה נתפס כאביזר גדול, מסורבל ומיושן - שהפך את החזות של המשתמש בו לחריגה, יוצאת דופן ו"זקנה" יותר. כך, נוצר ביקוש למכשירים קטנים יותר ומעוצבים שלא יראו כלל, או שייראו כמו דיבורית וימנעו את זיהוי המשתמש בהם כלקוי שמיעה.

טכנולוגיה חדשה מאפשרת לייצר מכשירי שמיעה תוך-אוזניים מטיטניום, מה שמאפשר להקטין עד מאוד את גוף המכשיר ולאפשר הכנסתו לעומק האוזן, וע"י כך להעלים אותו מן העין.

טכנולוגיה חכמה נוספת, המאפשרת ייצור של מכשירים תוך אוזניים קטנים יותר, היא השימוש בהדפסת תלת ממד עבור מכשירים חיצוניים. ניתן להתאים את צבע הגוף של המכשיר לצבעי השיער וע"י כך להסתירם.

לצד מגמת ההסתרה, קיימת היום גם מגמה הפוכה ומבורכת התאמת מכשירים צבעוניים, בעלי מראה של אביזר אופנתי.

מהו הפתרון המוצע, בנוגע לצורך להתחבר ישירות - למכשירים חיצוניים שונים?

בעבר, לא ניתן היה לחבר את מכשיר השמיעה ישירות למכשירים חיצוניים (טלפון, טלוויזיה וכו').

כיום, טכנולוגיית הבלוטות' מאפשרת חיבור ישיר בין מכשיר השמיעה - לבין מכשירים חיצוניים. כך, כאשר מכשיר השמיעה מחובר לטלפון - הוא הופך לדיבורית; וכל השיחה מתנהלת באמצעותו.

בנוסף, גם בטלוויזיה, מחשב, אייפד וכו' - השמיעה מתבצעת ישירות מהמכשיר. חיבור כזה מאפשר להתגבר על בעיות של רעשי רקע, שהיוו בעיה משמעותית בעבר.

נוסף על כל אלה, טכנולוגיות חכמות מאפשרות ייצור של מכשירים ניתנים להטענה - שלאחריה הם יכולים לעבוד 24 שעות, בצורה מלאה. ההטענה קצרה יחסית - 3 שעות - וניתן לבצע אותה בשעות הלילה, בזמן השינה. כך, אין יותר צורך בהחלפת סוללות - הדורשת כאמור יכולות מוטוריקה עדינה, באופן שלעיתים היווה קושי, עבור חלק מהמשתמשים.

החיים כיום דינמיים יותר מאי פעם. אנו עוברים במהלך היום בין הרבה מקומות ומצבים שונים: ממקומות רועשים - למקומות שקטים; מפגישות במשרד - לשיחות עבודה באוטו וכו'. מעבר כה דינמי דורש אפשרות לשינוי תכנית השמיעה, באופן שיותאם למצב.

מכשירים מהדור הקודם הציעו תכנות מראש של מספר מצבים מוגבל - ודרשו העברה ידנית, ממצב למצב. כיום, הטכנולוגיה החכמה יודעת לא רק לזהות את הסביבה - אלא גם את עצם המעבר התכוף, מסביבה לסביבה. הטכנולוגיה יודעת אפוא להתאים לכל מצב באופן אוטומטי את תכנית השמיעה המתאימה ביותר.

לסיכום: שיקום השמיעה הינו בעל משמעויות בריאותיות, קוגניטיביות וחברתיות - המשפיעות על איכות החיים של המטופל וסביבתו. למכשירים המוצעים כיום בשוק אפשרויות למתן מענה לבעיות שונות, שנוצרו סביב השימוש במכשירי שמיעה בעבר - ולאפשר שיקום אופטימלי של השמיעה.

רותי שרון היא קלינאית תקשורת ראשית של חברת סונובה ישראל, שטיינר מכשירי שמיעה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.