דרכי הטיפול בציפורן חודרנית

ציפורן חודרנית היא מצב שבו מסלול הגדילה הטבעי של הציפורן מופרע ולכן הציפורן גדלה לתוך רקמות הרכות של הבוהן במקום לגדול מעליה. כתוצאה מכך החולה סובל מפצע כרוני שגורם לדלקת, כאב, נפיחות, קושי בנעילת נעליים וקשיים ניכרים בהליכה. במקרים קשים יותר הפצע לח ומדמם, ובמקרים חמורים של הזנחה, בעיקר בקבוצות הסיכון, הפצע עלול להזדהם בזיהום גרמי שמגיע לעצם.

ברוב המוחלט של המקרים (כ-99%) הציפורן החודרנית מופיעה בבוהן ברגל, אך ידועים מקרים של ציפורן חודרנית באצבעות אחרות ואף ביד. בדרך כלל הציפורן החודרנית נראית בצד אחד של הבוהן, אך לעיתים מופיעה בשני הצדדים.

הספרות המקצועית מעריכה כי 2.6% מהאוכלוסייה סובלים מציפורן חודרנית. בישראל מדובר ב-186 אלף מקרים בכל שנה. מספר קבוצות סיכון מועדות יותר לסבול מהמחלה: קשישים, חולי סוכרת, חולי ציפורן פטרייתית, חולים בפסוריאזיס, אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילים ושוטרים, הנועלים נעליים לוחצות סגורות וחסרות אוורור וכן אנשים בעלי משקל יתר ואנשים עם נטייה גנטית.

הסיבות הנפוצות לציפורן חודרנית הן גורמים שונים המפריעים את נתיב הגדילה הטבעי של הציפורן מעל העור: חבלה לציפורן, גזירה לא נכונה שלה - מתחת לקו החדירה לבשר, ניתוחים קודמים של ציפורן חודרנית המשאירים עוקץ חד החודר לתוך הבשר, נעליים לוחצות שדוחפות את הבשר לתוך מסלול הגדילה של הציפורן, עלייה מהירה במשקל (כגון הריון) שמשנה את צורת האצבע ביחס לציפורן, מחלות המשפיעות על המבנה והצורה של הציפורן, כגון פסוריאזיס ופטריות, וכן השינוי הטבעי של הגוף עם ההתבגרות וההזדקנות.

אצל סוכרתיים הסיבה לסיכון המוגבר היא זרימת דם לקויה בגפיים התחתונות, ובנוסף נוירופתיה (ניוון של תאי העצב ברגל) המתבטאת בתפקוד לקוי של תחושות כאב. ללא תחושת הכאב חדה, הציפורן החודרנית מחמירה אצל הסוכרתיים בלי שהם מטפלים בה והזיהום מתפשט ברגל. הירידה בתפקודי זרימת הדם אצל סוכרתיים ואצל קשישים מסבכות את התהליך הטבעי של ריפוי הפצע. מאותן הסיבות אצל קשישים וסוכרתיים מומלץ פחות לבצע התערבות כירורגית (ניתוח) שלא תירפא בקלות.

בישראל, בניגוד לאירופה ולארה"ב, הטיפול השכיח לציפורן חודרנית ניתן על ידי פדיקוריסטית החותכת את הציפורן החודרנית ומוציאה אותה מהבשר על ידי צבטית פינה. החסרונות של טיפול זה הם שהוא כואב וניתן ללא הרדמה, לעיתים יעיל רק למשך כשלושה שבועות ואז יש לחזור עליו, והוא עלול להוביל לסיבוכים, כגון העמקה של הציפורן החודרנית, הופעת דורבנים והחרפת הזיהום. ברוב ארצות המערב רק רופאים ופודיאטריסטים (מרפאי רגליים) מורשים על פי חוק לבצע חיתוך של הציפורן החודרנית והבשר סביבה, ובטיפול במקרים קשים הם מחויבים בהרדמה של האזור. בישראל אין חוק בנושא.

הטיפול השכיח בעולם לציפורן חודרנית הוא ניתוח. בניתוח הרופא מרדים את האזור ומסיר את הציפורן החודרנית ואת הפצע הנפוח כולו. ההסרה יכולה להיות בחיתוך או בתלישה. הרופא יכול להסיר את הציפורן בצורה חלקית או מלאה. ניתן לבצע את הניתוח על ידי סכין מנתחים פשוט וניתן לבצע אותו על ידי סכין לייזר. במקרים קשים של ציפורן חודרנית הרופא צורב את מיטת הציפורן בחום, בפנול או בלייזר. צריבת מיטת הציפורן מובילה לכך שהציפורן לא גדלה יותר במקום הצריבה אך גם לפגיעה אסטטית בצורה הסימטרית של הציפורן.

סוג טיפולים נוסף מתבסס על הניסיון לתקן את הצורה של צמיחת הציפורן ללא טראומה של ניתוח. ניתן לעשות זאת על ידי מכשיר הטואו פיקס (ToeFIX) אצל רופאים ופדיקוריסטיות מוסמכים.

ד"ר אהרון ליברזון הוא מומחה לאורתופדיה של כף הרגל והקרסול.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות כף הרגל.