אנטיביוטיקה: מי יהיה השורד?
בבתי החולים מתנהלת מלחמה בין חיידקים עמידים לרופאים המנסים למנוע את נזקיהם. זוהי מלחמה בלתי נגמרת שמותירה חללים, שניתן לצמצם על-ידי התגייסות כלל מערכתית
בתי החולים מהווים חממה אידיאלית להתפתחות חיידקים וזיהומים המסכנים את החולים, גורמים לתחלואה, להתמשכות האשפוז ובלא מעט מקרים למוות. ההערכות הן כי כ-5%-10% מהמאושפזים נדבקים בזיהומים הנרכשים בבתי החולים וכ-5,000 מהם מתים מדי שנה. ב-70% מהמקרים מדובר בחיידקים עמידים בפני תרופות אנטיביוטיקה . לפי אותן הערכות, ניתן היה למנוע את מותם של כ-1,000 חולים מדי שנה לו היו הצעדים הנדרשים למיגור התופעה.
התפתחות החיידקים העמידים
החיידקים רוכשים את היכולת לגבור על האנטיביוטיקה באמצעות כישורים שרכשו במוטציות שהתרחשו בחומר הגנטי שלהם, או בעזרת העברת המידע הגנטי מחיידקים אחרים. החיידקים שעברו את השינוי הגנטי יכולים בין השאר לפרק באמצעות אנזימים את מולקולת האנטיביוטיקה, לחסום את הפתחים דרכם חודרת האנטיביוטיקה לתוכם ולשנות את צורת האתרים דרכם האנטיביוטיקה נקשרות לקרום החיצוני שלהם. יכולות אלו מאפשרות לחיידקים לפתח עמידות כנגד האנטיביוטיקה ואף להתרבות, כך שהטיפול אנטיביוטי משפר
את שרידותם.
מאבק ההישרדות
אחוז גבוה מאוד של המאושפזים בבתי החולים מטופלים באנטיביוטיקה בשלב זה או אחר של אשפוזם. מאגר החיידקים העמידים בבית החולים הוא למעשה החולים עצמם וסביבת העבודה: דפנות המיטות, תיקים, עגלות תרופות, מכשור רפואי, מקלדות מחשב ולמעשה כל האביזרים הנמצאים בשימוש בבית החולים. חלק מהחיידקים מסוגלים לשרוד על הציוד והמשטחים במשך שבועות אם הם לא עברו חיטוי. החיידקים שדבקו בידיהם של אנשי הצוות, כתוצאה ממגע בציוד נגוע, מתפשטים לציוד הרפואי בעת הטיפול בחולים, ומכיוון שלא תמיד הצוות מקפיד על נהלים של מניעת זיהומים (חיטוי לפני ואחרי מגע עם חולה, חיטוי ציוד העזר בסביבת החולה וחיטוי הציוד אישי), החיידקים עלולים ולהתפשט בכל מחלקות בית החולים.
בשנים האחרונות מתנהל מאבק בינינו לבין החיידקים ועד כה ידם על העליונה; החיידקים פיתחו עמידות לתכשירים אנטיביוטיים רבים כולל החדשים שבהם, וככל שגדל מספר התרופות האנטיביוטיות כך מתחזקת העמידות של החיידקים. אך מאחר שהיכולת לייצר תרופות אנטיביוטיות חדשות הולכת ומצטמצמת, אנו עלולים להגיע למצב בו לא יהיו בנמצא טיפולים יעילים נגד זיהומים הנגרמים על-ידי חיידקים עמידים, ונחזור לתקופה שלפני גילוי התרופות האנטיביוטיות.
מניעת זיהומים
על אף שקשה ולא ניתן להימנע לחלוטין מזיהומים בבתי החולים, יש פעולות שהוכחו כיעילות בהפחתה משמעותית שלהם. הנהלות בתי החולים משקיעות מאמצים רבים בתוכניות כוללניות למניעת זיהומים, המיושמות על ידי צוותים מקצועיים, דוגמת צוות מיוחד בבית החולים פלימן בחיפה בו שותפים יועצים למחלות זיהומיות כפרופ' ישראל פוסטמן, ד"ר מוטי גרופר ואחות למניעת זיהומים.
העובדה שחלק מהמוסדות הרפואיים הצליחו במניעת זיהומים טוב יותר מאחרים מעידה על קיומם של פערים שניתן לצמצמם. ניתן להקטין את עומס החיידקים העמידים ולמנוע את התפשטותם, ובמקביל למנוע את הזיהומים הנגרמים על ידם. מניעה זו צריכה להוות חלק בלתי נפרד מהטיפול השגרתי הניתן לחולה, הן באמצעות שמירה על היגיינת ידיים, בידוד של חולים נשאי חיידקים עמידים, ביצוע תרביות ניטור לאיתור נשאי חיידקים עמידים, מניעת זיהומים בפצעים, טיפול נכון בצנתרים, חינוך אנשי הצוות להתנהגות נכונה במניעת זיהומים ושיפור התקשורת בתוך המוסד ובין מוסדות שונים בזמן העברת חולים נשאי חיידקים עמידים ביניהם.
אחת השיטות היעילות למניעה ולשליטה על התפשטות חיידקים עמידים, בעיקר בעת התפרצויות, היא ריכוז הנשאים ביחידה נפרדת המטופלת על ידי צוות ייעודי נפרד ושינוי בתרבות ההיגיינה בקרב כל אנשי הצוות בבית החולים. שיטה זו נכנסה לפעולה בשנת 2008 בבית חולים פלימן לגבי חולים נשאי חיידקים מקבוצת CRE ונמצאה כיעילה במניעת הדבקה של מאשופזים אחרים. הוכח כי יש בשיטה את היכולת לבלום את התפשטות החיידקים העמידים ולמנוע זיהומים הנגרמים על ידם.
אירה אייזן היא אחראית תחום מניעת זיהומים במרכז הגריאטרי שיקומי פלימן בחיפה
בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.