רשלנות רפואית: לאמץ שיטה חדשה
זמן וכסף רב מבוזבזים בבתי המשפט בניסיון לקבוע האם היתה רשלנות רפואית. לפיכך, יש לאמץ את שיטת ביטוח החובה הנהוגה בתאונות הדרכים גם לתחום הבריאות
שיעור התביעות נגד רופאים בגין רשלנות רפואית עולה משנה לשנה. סכומי הכסף המתגלגלים בארץ ובעולם סביב האחריות המקצועית של רופאים משפיעים בצורה משמעותית על שוק הבריאות, ולא לטובה. מערכת הבריאות בישראל משלמת לחברות הביטוח מאות מיליוני שקלים בשנה פרמיות בעבור ביטוח אחריות מקצועית של רופאים ומוסדות בריאות.
בארה"ב הצליחה המגמה הזו לזעזע מקצוע שלם הגניקולוגיה והמיילדות. מקצוע המיילדות, שהיה בעבר מקצוע נדרש ויוקרתי, נהפך למקצוע בעייתי שרק מעטים רוצים לתלות בו את עתידם.
הדבר נובע מתביעות ענק שהוגשו נגד גניקולוגים שלא איתרו מומים בבדיקות אולטרה סאונד ומתביעות נגד רופאים מיילדים בקשר לסיבוכי הריון ולידה שגרמו לנזקים לאם ולילוד.
חברות הביטוח שביטחו את הגניקולוגים העלו בצורה חדה את הפרמיה בביטוח לאחריות מקצועית של גניקולוגים, וכיום פשוט לא משתלם להיות גניקולוג מיילד בארה"ב.
המצב בארץ שונה, אך המגמה דומה. בכל שנה מוגשות לבתי המשפט בישראל אלפי תביעות על רשלנות רפואית, הגורמות להוצאות הנאמדות במאות מיליוני שקלים.
כספים אלה נופלים בסופו של דבר כמעמסה על כתפיהם של כל אזרחי מדינת ישראל. חלק ניכר מתקציבי הבריאות מופנה לתשלום הפיצויים הנקבעים על ידי בתי המשפט בגין נזקי הרשלנות הרפואית או לתשלום הפרמיות לחברות הביטוח, וכתוצאה מכך נשאר פחות כסף לתרופות ולשרותים רפואיים לאזרח.
על מנת לרסן ולו במעט את העלויות הגבוהות הללו, הקים כמעט כל אחד מהמוסדות הרפואיים בארץ מחלקות מיוחדות העוסקות בניהול סיכונים, שתפקידן לחזות ולמנוע תרחישים העלולים להביא למצבי רשלנות רפואית, להניא חולים ובני משפחה מלהגיש תביעות נגד המוסד או הרופא ולמזער את הנזקים הנגרמים מפעולות רשלניות ומתביעות. פעולותיהן של המחלקות הללו אינן עולות תמיד בקנה אחד עם טובתם של "הקורבנות", כלומר החולים, אך הן מרכיב הכרחי בתנאי השוק שנוצרו.
אין ספק שהגיע הזמן למצוא חלופה אשר תייעל את מערכת הבריאות מצד אחד, ותפצה את הנפגעים מרשלנות רפואית ביד רחבה מצד שני. 
מול בעיה דומה של פיצוי אזרחים שנפגעו לעיתים פגיעה אנושה ניצבה מדינת ישראל גם בנושא תאונות הדרכים, ושם אכן מצאה המדינה פתרון יצירתי המחזיק מעמד שנים רבות - ביטוח החובה.
כל מי שנפגע מתאונת דרכים מפוצה על פי הנזק שנגרם לו, ללא קשר לגורמי התאונה ולמידת האחריות של הנפגע עצמו או של הפגוע. על מנת לפצות נפגע בתאונת דרכים אין צורך כלל להוכיח אשמה אלא להוכיח נזק בלבד.
למעשה ויתרה המדינה בנושא זה על חיפוש האשמים בתאונה, מפני שהבינה כי המשאבים המושקעים בנושא זה כל כך גדולים, עד שפעמים רבות הם מעפילים על הפיצוי בפועל שיינתן לנפגעים.
בביטוח החובה לוקחת על עצמה חברת הביטוח את האחריות מוחלטת על בריאות המעורבים, ועתה מתמקד הדיון רק במידת הנזק ממנו סובלים קורבנות התאונה.
בתביעות בנושא רשלנות רפואית יש מקום להנהיג פתרון דומה. צריך לזכור כי בית המשפט נדרש כיום בתביעות רשלנות רפואית לשאלות מורכבות ביותר, שעצם העיסוק בהן גוזל משאבים עצומים ובלתי מוצדקים.
על מנת שבית המשפט יפסוק פיצויים לנפגעים ברשלנות רפואית, אין הוא מסתפק בקביעת מידת הנזק שנגרם מההליך הרפואי, אלא בודק קודם את השאלה הרפואית המורכבת והבעייתית, האם בכלל התרחשה בפועל רשלנות רפואית, כלומר האם הרופא או המערכת הרפואית לא פעלו באופן שרופא סביר אמור היה לפעול.
התובע צריך על כן להוכיח את עצם הרשלנות, ורק לאחר מכן את מידת הנזק. לשם כך התובע אמור לממן מכיסו חוות דעת של רופאים מומחים, שעלותן אלפי דולרים, ולהיכנס לסבך משפטי ארוך ומייגע אשר גורם למעמסה גדולה על מערכת המשפט ולא תמיד מאפשר להגיע לחקר האמת.
הרפורמה בנושא הרשלנות הרפואית עשויה לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה. על פי הפתרון המוצע, המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי או באמצעות חברות הביטוח, תיקח על עצמה אחריות מוחלטת לנזקים של טיפולים רפואיים.
בית המשפט לא ידון כלל במידת האשמה של רופאים ומוסדות, אלא רק בסוגיה הכמעט טכנית האם נגרם נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי או לא. על הנזק יפוצה כל קורבן לפי תפריט קבוע בחוק, בדומה לקריטריונים שמפעיל הביטוח הלאומי בקובעו פיצוי בגין תאונות עבודה או בית המשפט בקובעו פיצוי בגין תאונות דרכים.
מאחר שברפואה, כמו במקצועות אחרים, תחקיר מקצועי חשוב מאוד על מנת ללמוד ולמנוע טעויות בעתיד, לצד המסלול הכספי יתקיים גם מסלול מקצועי במסגרתו תבדוק מחלקה במשרד הבריאות אם אכן התקיימה רשלנות מצד הרופא, והמערכת תפעל להפקת לקחים וענישה על פי הצורך. הרשות הבודקת תהיה רשות מקצועית אובייקטיבית שעבודתה ומסקנותיה יהיו שקופות ויובאו לידיעת הציבור בגלוי ובשקיפות מלאים.
מנגד, תישמר לקורבנות האפשרות לתבוע את הרופאים והמוסדות בתביעה אזרחית, אך תביעות שכאלה יהיו מן הסתם נדירות הרבה יותר, מפני שהקורבנות יצטרכו להוכיח כי אין די בפיצוי שנתנו להם מוסדות המדינה.
היתרונות בשיטה המוצעת ברורים:
א. תקטן הפרמיה המשולמת כיום לחברות הביטוח על מנת לממן פוליסות של אחריות מקצועית. הכספים שייחסכו יועברו לקרן ממשלתית אשר תממן את הפיצויים לקורבנות של בדיקות וטיפולים רפואיים כושלים.
ב. הפיצויים לנפגעים לא יופחתו מצד אחד, אך יהיו ידועים מראש פחות או יותר, עוד לפני פתיחת הדיון המשפטי. מיקוד הדיון במידת הנזק תאפשר ייעול רציני במערכת הבריאות ומערכת המשפט.
ג. הרפורמה המוצעת תאפשר למערכת הבריאות ללמוד מהשגיאות ולתקנן תוך שקיפות מרבית.
ד. בתי המשפט יחסכו משאבים ניכרים בכך שלא יידרשו יותר לדיון של שנים על רשלנות רפואית, ויתמקדו בעיקר בפסיקת פיצויים.
ה. הקורבנות יקבלו פיצויים במהירות רבה יותר מאשר בנוהג הקיים, מפני שההכרעות השיפוטיות תינתנה במהירות גבוהה בהרבה.
לרפורמה כזו טבעי שיקומו מתנגדים לא מעטים, שחלקם נהנים כיום מהמצב הלא יעיל בו נמצאת המערכת. אך מנגד, התרומה של הרפורמה לכל אזרח במדינת ישראל ולמערכת הבריאות עצמה תהיה עצומה, הן עקב שיפור רמת הרפואה הניתנת לציבור עקב הפניית משאבים רבים יותר לרפואה טהורה, והן עקב הידיעה כי כל מי שייפגע כתוצאה מהסתבכות טיפולית יקבל את המגיע לו, ולא יצטרך להילחם על כך ארוכות בבית המשפט.
ד"ר אודי פרישמן לשעבר סגן מנהל בית החולים אסותא, סמנכ"ל חברת הביטוח הפניקס, מלמד בחוג למנהל מערכות בריאות, אוניברסיטת ת"א.
בואו לדבר על זה עם ד"ר פרישמן בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.
