כלבת: גם אצל בני אדם

תושבת אנגליה שחלתה בכלבת בעת טיול להודו העלתה לסדר היום הציבורי במדינות המערב את הדיון במחלת הכלבת, מחלה ותיקה שמקורה בחיות ואשר עלולה לעבור לבני אדם ולסכן את בריאותם.

בעיקר במדינות עולם שלישי

ישראלים רבים, לא רק צעירים אחרי צבא, ממלאים את היעדים המכונים מדינות עולם שלישי, המצויים באמריקה הלטינית, באסיה ובאפריקה. ההכנות לטיול ביעדים אלה מרובות וכוללות מחקר, רכישת ציוד מתאים, רכישת ביטוח וגם התחסנות נגד מגוון מחלות שכבר לא קיימות במערב. אנשים ממשיכים למות ממחלת הכלבת, אם כי המספרים המדויקים לא ידועים עקב תת דיווח הן בעולם השלישי והן במדינות מפותחות. לפי נתונים רשמיים, בכל שנה מתים בעולם כ-55 אלף בני אדם מכלבת. רוב מקרי התמותה הם באפריקה ובדרום מזרח אסיה, בעיקר בהודו", אומר ד"ר אבי יצחקי, מומחה במחלות זיהומיות. "בעיקרון כלבת היא מחלה של בעלי חיים. בני האדם נדבקים בה רק באופן אקראי כתוצאה ממגע עם בעלי חיים חולה. המחלה שכיחה בעיקר בדרום אמריקה, באפריקה ובאסיה וחולשת על שטחים נרחבים מיבשות אלה; ניתן למצוא אותה גם במדינות מפותחות אם כי בשיעור נמוך, אליהן היא לרוב מיובאת ממדינות עולם שלישי".

הפתרון: חיסון

לדברי ד"ר יצחקי, המניעה היא הדרך הטובה ביותר למנוע הידבקות במחלת הכלבת; והמניעה משמעה התחסנות: "חיסון הכלבת עשוי מווירוס מומת והוא ניתן ב-3 מנות: מנה ראשונה, כעבור 7 ימים וכעבור חודש. מומלץ לקבל את כל שלוש המנות לפני הנסיעה ליעד מועד ולכן מומלץ להגיע למרפאת מטיילים כחודש וחצי לפני הנסיעה, לקבל ייעוץ ולהתחיל בסדרת החיסונים. אין המלצות חד משמעיות הקובעות מי צריך להתחסן; ככלל, מקובל לחסן מטיילים שנוסעים לארצות עולם שלישי לתקופות ארוכות ובעיקר כאלו המתעתדים לשהות במקומות שבהם אין שירותים רפואיים שחייבים לספק מענה במקרה של חשיפה לבעל חיים נגוע, בהיעדרו מצויים חיי המטופל בסכנה. כמובן שמדובר בהמלצות המבוססות על סטטיסטיקה ובסופו של דבר זו החלטתו של המטייל, שצריך לדעת שגם בנסיעה לשבועיים בלבד הוא עלול להינשך על ידי בעל חיים נגוע בכלבת".

נשיכה מסוכנת

מחלת הכלבת עוברת בעיקר בנשיכה של בעל חיים נגוע במחלה, אשר בעקבותיה מוחדר הווירוס מחולל המחלה לגוף האדם דרך העור. במקרים מסוימים אין צורך בנשיכה של ממש אלא תיתכן הידבקות במחלה עקב מגע שטחי עם בעל החיים, כגון מגע עם הפרשותיו או שריטה שלו. בעלי החיים שמעבירים את המחלה הם בעיקר יונקים אוכלי בשר ועטלפים, לרבות כלבים, עכברושים, קופים וחתולים.

בנוסף לחיסון אני ממליץ על נקיטת זהירות מוגברת וחתירה להימנעות ממגע עם בעלי חיים במדינות מועדות", אומר ד"ר יצחקי. "כל בעל חיים חשוד כחולה כלבת בארצות שבהן יש שיעור גבוה של בעלי חיים נגועים; וכל חשיפה לבעל חיים כזה, או מגע איתו, או עם הפרשותיו צריכה להוביל למסקנה שהייתה חשיפה לכלבת, לכן חשוב להימנע לגמרי מהתקרבות לבעלי חיים. יש לנקוט משנה זהירות, להימנע מלהיכנס למערות בהן עלולים לחיות עטלפים, שנשיכתם כלל לא מורגשת; להתרחק מכלבים וחתולים; ובוודאי מקופים. אני מדגיש את נושא הקופים כי אלו בעלי חיים אקזוטיים עבורנו, והסקרנות של המטיילים כלפי בעל החיים המעניין הזה גורמת לרבים מהם להתקרב, לנסות להאכילם ואפילו ללטפם. בכל שנה עשרות מטיילים ישראלים ננשכים על ידי קופים בעת הטיול. בנשיכת קוף קיימת לא רק סכנה של כלבת, אלא גם סכנת הדבקות בווירוס הרפס של קופים.

טיפול רפואי דחוף

אדם שננשך או נשרט או נגע בהפרשות בעל חיים במדינת עולם שלישי חייב להגיע לקבלת טיפול רפואי נגד כלבת. יצחקי: "במקרה של נשיכה יש לשטוף את הפצע עם מים וסבון במשך 15 דקות, בהמשך לטפטף יוד על הפצע ולפנות לקבל עזרה במרכז רפואי מהר ככל שניתן. אם לא קיבלתם חיסון כנגד טטנוס ב-10 השנים האחרונות, יש לקבל את החיסון. הרופא ישקול מתן אנטיביוטיקה למניעת זיהום הפצע עם חיידקים של החיה שנשכה. המשך הטיפול הוא בחיסון נגד כלבת: אם לא חוסנתם טרם הנסיעה, יינתנו לכם 5 מנות חיסון ומנה של נוגדנים נגד הווירוס, שניתנת חציה לשריר וחציה לאזור שסביב הפציעה. אם כן חוסנתם בארץ, תידרשו להשלים עוד שתי מנות חיסון, באופן מיידי וכעבור 3 ימים, ולא תזדקקו לקבלת נוגדנים.

בהקשר זה בולטת חשיבותו של החיסון טרם הנסיעה למדינות עולם שלישי. כידוע, השירותים הרפואיים במקומות אלה לוקים לרוב בחסר. קשה מאוד למצוא מתקנים רפואיים מתפקדים וגם אם אלה בנמצא ישנה בעיה חמורה לאתר את הנוגדנים שאמורים להינתן למטופל שננשך במסגרת הטיפול בו. יש מחסור חמור בנוגדנים מוכנים אלה ואי קבלתם משמעה סכנת חיים של ממש. לאחר החשיפה לווירוס הכלבת, ללא טיפול מתאים, דוגר הווירוס בגוף האדם למשך מספר שבועות עד מספר חדשים ובאופן הדרגתי גורם לפגיעה במוח שמובילה למוות ברוב המכריע של המקרים.

בואו לדבר על זה עם ד"ר יצחקי בפורום רפואת מטיילים.