התמכרות לעבודה

"...אני חייב להתוודות - אני מנהל רומן עם 'אישה אחרת'. בכל יום היא מחבקת ומלטפת אותי, לוחשת מילות אהבה לתוך אוזני. היא משבחת כל דבר שאני עושה, ומחייכת בעונג כאשר אני מעביר את אצבעותיי על גופה הסקסי והמעוצב.

בעיניה, אינני יכול להיכשל בדבר. ובסוף היום היא מתחננת שלא אעזוב. ביודעה את חולשותיי, היא עורגת בשקט לכמה רגעים נוספים של high, ומפתה אותי לקבוע עוד פגישה, עוד קליינט, לפתוח עוד מסמך או לבצע שינוי נוסף ללוגו המושלם. גם לאחר שהגבתי למייל האחרון, סגרתי את המחשב והתרחקתי משולחני, העבודה שלי מחייכת, יודעת שמחר אשוב למנה נוספת.

במשך שנים רבות בת-זוגי נאלצה להשלים עם העבודה שלי. למעשה, במשך כל מערכת היחסים, התשובה הרגילה והאוטומטית שלי הייתה: 'מותק, עליי לעבוד', או 'אינך רואה שאני עובד עבורנו?' יחד עם זאת, המציאות היא שאני רוצה לעבוד. למען האמת, העבודה שלי היא עבורי. אני אוהב לעמוד מול קהל, לחלוק את הידע והתובנות שלי, וללמד אסטרטגיות ניהוליות. אני מעריץ שיווק ושירותים להצלחה. אני אוגר עלוני פרסום ועיצוב, ספרים ושטויות אחרות שלקוחותיי נותנים לי. בין אם הייתי עובד בהתנדבות או שהיו לי מאה מיליון שקלים בבנק, עדיין הייתי ממשיך לעבוד".

האם אתם מכורים לעבודה?

כל אחד עלול להיות מכור לעבודה - התמכרות אשר יוצרת את הכוח להרוס כל חלק אחר בחיים.

להלן עשרים שאלות לאבחון עצמי של התמכרות לעבודה:

1. האם את/ה מתרגש/ת יותר מעבודתך מאשר ממשפחתך או מכל דבר אחר?

2. האם יש רגעים שבהם את/ה מסתער/ת על עבודתך ורגעים אחרים שבהם את/ה חש/ה שאינך מסוגל/ת?

3. האם את/ה לוקח/ת את העבודה איתך למיטה? בסופי-שבוע? בחופשות?

4. האם עבודתך היא הפעילות שאת/ה הכי מעדיפ/ה לבצע ומדבר/ת בעיקר עליה?

5. האם את/ה עובד/ת יותר מארבעים שעות בשבוע?

6. האם את/ה הופכ/ת את התחביבים שלך ליוזמות עסקיות וכלכליות?

7. האם את/ה נוטל/ת אחריות מלאה לפירות עמלך?

8. האם בני משפחתך או החברים שלך ויתרו על הרעיון שתגיע/י בזמן?

9. האם את/ה נוטל/ת על עצמך עבודה נוספת משום שאת/ה חושש/ת שאם לא תעשה/י זאת העבודה לא תושלם?

10. האם את/ה טועה בהערכתך לגבי הזמן שיידרש כדי לסיים מיזם, ואז ממהר/ת לסיימו?

11. האם את/ה מאמינ/ה שזה בסדר לעבוד שעות ארוכות אם אוהבים את העבודה?

12. האם את/ה נעשה/ית חסר/ת סבלנות ליד אנשים שיש להם סדרי עדיפויות שונים משלך?

13. האם את/ה חושש/ת שאם לא תעבוד/תעבדי קשה, תאבד/י את עבודתך או תהפוכ/י לכישלון?

14. האם את/ה חושש/ת באופן תמידי מהעתיד, גם כאשר דברים מתנהלים היטב?

15. האם את/ה עושה דברים בצורה אנרגטית ותחרותית, כולל משחקים?

16. האם את/ה מתעצבנ/ת כאשר מבקשים ממך להפסיק לעבוד כדי לעשות משהו אחר?

17. האם שעות עבודתך הארוכות פגעו במשפחה או במערכת יחסים כלשהי?

18. האם את/ה חושב/ת על עבודתך בזמן הנהיגה, בעת ניסיון להירדם או בזמן שאחרים משוחחים ביניהם?

19. האם את/ה עובד/ת או קורא/ת בזמן הארוחה?

20. האם את/ה מאמינ/ה כי עוד כסף יפתור את הבעיות האחרות בחייך?

אם ענית "כן" על שלוש שאלות או יותר, ייתכן שאת/ה מכור/ה לעבודה. הירגע/י, אינך לבד. ניתן להיגמל.

מה מאפיין את המכורים לעבודה?

המכורים לעבודה מתקשים מאוד להירגע. פעמים רבות, אם לא דרך קבע, הם ירגישו צורך להשלים לפחות עוד כמה מטלות ספורות לפני שירגישו טוב לגבי עצמם וירשו לעצמם להירגע. מובן שלאחר השלמת אותן מטלות ספורות הם ימצאו מטלות נוספות שיש צורך לבצע. התשוקה הבלתי-נשלטת הזו מובילה לעיתים לעבודה כפייתית ותזזיתית, ללא יכולת לשלוט בהתנהגות.

האתגר באבחון עצמי של הבעיה הוא העובדה שבדרך-כלל אנו עושים מה שמצופה מאיתנו לעשות במסגרת העבודה, עד כדי כך שאיננו יכולים להבחין מה אנחנו באמת רוצים לעשות וצריכים לעשות למען עצמנו. פעמים רבות אנו מרגישים כי עלינו להשלים עוד כמה מטלות, ואף שאיננו רוצים, אנחנו פוחדים להפסיק. פעמים רבות נחוש טינה משום שעלינו לעבוד במקום לנוח ולהירגע. ברגעים אלה אנו משתהים, מתבוססים ברחמים עצמיים ובשיפוט עצמי. אנחנו שוקעים בתוך חשיבה ממאירה, איננו מסוגלים להתרכז בעבודתנו, ועם זאת פוחדים להיכנע ולהפסיק.

מכיוון שחלק נרחב מההערכה העצמית שלנו מושפע מדעתם של אחרים עלינו ועל עבודתנו, קשה לנו לראות את עצמנו בצורה כנה ולקבל את עצמנו כפי שאנו באמת. פעמים רבות אנו בוגדים בעצמנו ונכנעים לתביעותיהם של הממונים עלינו. לעיתים קרובות אנו תופסים את עצמנו כאנשים האינטליגנטיים והכשירים ביותר או כאנשים הכי בלתי-כשירים וחסרי ערך שאנו מכירים. רק לעיתים רחוקות נחווה שלווה אמיתית וכנה.

המכורים לעבודה מתקשים לאהוב ולקבל את עצמם כמות שהם. עבודתם נהפכת לאמצעי לקבלת אישור. העבודה משמשת להם למציאת זהות ולהצדקת הקיום. מכיוון שבאמצעות העבודה הם בורחים מרגשותיהם, הם מונעים מעצמם את הידיעה האמיתית לגבי רצונותיהם וצורכיהם. על-ידי עבודה מאומצת יתר על המידה, הם מסכנים את בריאותם, את מערכות היחסים שלהם, את שעות הפנאי ואת הרוחניות שלהם. גם כאשר הם אינם עובדים, הם חושבים על המשימה הבאה. רוב פעולותיהם קשורות בדרך זו או אחרת לעבודתם, ובכך הם מונעים מעצמם את ההנאה הגלומה בחיים מגו?ונים ומאוזנים. הם שוכבים במיטתם ע?רים ומודאגים, מתכננים ומנתחים יתר על המידה, מסרבים לוותר על השליטה, ובתהליך מאבדים את הספונטאניות, היצירתיות והגמישות שלהם.

רבים מהמכורים לעבודה גדלו בבתים בעלי מזג כאוטי, ועל-כן לחץ ובהילות הם רגשות מוכרים, הנתפסים כרצויים גם במקום העבודה. הם יוצרים משברים, ונהנים מהצפת האדרנלין כאשר הם נדרשים לפתור את הבעיה. לאחר שנפתרה הבעיה, הם חווים תסמיני גמילה, ונעשים חרדים ומדוכאים. שינויים קיצוניים אלה במצב-הרוח יכולים לערער לחלוטין את שלוות הנפש.

כאשר אדם משקר לעצמו ולסביבתו לגבי כמות העבודה שהוא עושה, כאשר הוא אוגר עבודה כדי להבטיח שהוא יהיה תמיד עסוק ולעולם לא ישתעמם, כאשר הוא חושש מזמן חופשי ומוצא חופשה כחוויה מכאיבה, ולא מרעננת - מדובר בהתמכרות לעבודה. הבית נהפך ממקום מקלט לשלוחה נוספת של המשרד, ובני המשפחה והחברים מארגנים את זמנם סביב עבודתו של המכור, בתקוות-שווא שהוא יסיים ויתפנה אליהם.

המכורים לעבודה דורשים מעצמם את הבלתי-אפשרי, ומצויים במרוץ אינסופי. הם פוחדים להישאר מאחור, ועובדים כמו משוגעים כדי להספיק הכל. תשומת-ליבם מוסחת בניסיון להספיק כמה דברים בו-זמנית, ואי-יכולתם למתן את עצמם מובילה לשחיקה ולהתמוטטות.

הם נוטים להיות פרפקציוניסטים, אינם מקבלים טעויות כחלק מאנושיותם, ומתקשים לבקש עזרה. מכיוון שהם מאמינים שאיש מלבדם אינו עומד בסטנדרטים, הם מתקשים להאציל סמכויות, וכתוצאה מכך עובדים יותר. הם נוטים להיות רציניים יתר על המידה וליטול על עצמם אחריות רבה מדי. לכל פעילות צריכה להיות מטרה, והם מתקשים להירגע ופשוט להיות. הם חשים אשמה וחוסר מנוחה כאשר הם אינם עובדים, וכתוצאה מכך הם אינם מצליחים ליהנות ממנוחה, מפנאי ומהתחדשות. הם מזניחים את חוש ההומור, ורק לעיתים רחוקות הם נהנים מכוחו המרפא של הצחוק.

הציפייה קשה להם. הם מוצאים עניין רב יותר בתהליך מאשר בתוצאה הסופית, בכמות מאשר באיכות. חוסר סבלנותם משבש את עבודתם מפאת תזמון לקוי. רבים מהם מתעסקים בדימוי, וחושבים כי להיראות עסוק משמעו להיראות חשוב ולזכות בהערצה. חיפוש אישור חיצוני מתמיד גורם לאובדן העצמיו?ת.

כיצד מטפלים בהתמכרות לעבודה?

ישנן תוכניות, בעיקר התנהגותיות וקוגניטיביות עבור אלו שסובלים מהתמכרות לעבודה. אחת מהתוכניות הטיפוליות המוצלחות ביותר משלבת נקודות ציון כדקלמן:

הקשבה - יש לפנות בכל יום זמן לתפילה ולמדיטציה. לפני קבלת כל מחויבות, יש לבקש עזרה מכוח עליון ומן החברים לעמותה.

סדר עדיפויות - יש לקבל החלטה מהם הדברים החשובים ביותר שיש לבצע. לעיתים ייתכן שיהיה צורך לא לעשות כלום. קיימת שאיפה להיות גמישים לאירועים, לסידור מחדש של סדר העדיפויות לפי הצורך. הפרעות ותאונות נתפסות כהזדמנויות לצמיחה.

המרה - אין להוסיף תוכניות ופעילויות חדשות ללוח-הזמנים מבלי לוותר על פעילות שמצריכה אותה כמות של זמן ואנרגיה.

הפחתת תכנונים - יש להקציב זמן ארוך יותר למטלות, ובכך ליצור שוליים נוחים לתיקון של טעויות או הפרעות בלתי-צפויות.

פנאי - יש ליצור זמן פנוי, תוך התנגדות לעבודה בלתי-פוסקת. עם זאת, אין להפוך את שעות הפנאי לעבודה או למטלה שיש לבצע.

ריכוז - אין לעשות שני דברים בו-זמנית.

קצב - יש לעבוד בקצב נוח, ולעצור למנוחה לפני שמתעייפים. כדי לזכור שלב זה, יש לבדוק את רמת האנרגיה לפני המעבר לפעילות הבאה. אסור להישאב לתוך העבודה, משום שהדבר עלול לגרום לפגיעה מיותרת.

רגיעה - אסור לאפשר לאחרים ללחוץ עלינו, ואסור ללחוץ על עצמנו. יש להיות ערניים לאנשים ולמצבים המעוררים בנו את רגשות הלחץ. עלינו להיות ערניים לפעולותינו, למילותינו, לתחושות הגוף ולהרגשות המספקות מידע לגבי תגובתנו על לחץ. כאשר יש תחושה של לחץ גבוה, יש לעצור.

קבלה - יש לקבל את תוצאות המאמצים באשר הן, ללא התייחסות ללוח-הזמנים. חוסר סבלנות, היחפזות וחוסר פשרות רק מאטים את ההתקדמות וההחלמה. יש להיות עדינים ביחס להתקדמות, ולדעת שדרך החיים החדשה מצריכה אימון רב.

שאלות - יש להודות בחולשות ובטעויות. יש להכיר בעובדה שלא את הכל צריך לעשות לבד, ויש לבקש סיוע מכוח עליון.

פגישות - חובה להשתתף בפגישות של הוורקוהוליסטים האנונימיים כדי ללמוד איך עובדים בקבוצה וכדי לחלוק ניסיון, חוויות, כוח ותקוות.

קשר טלפוני - קשר טלפוני משמש לשמירה על קשר עם חברי הקבוצה לפני ואחרי מטלות מסובכות.

איזון - יש לאזן את המעורבות בעבודה כדי לפתח מערכות יחסים, להתפתח מבחינה רוחנית ויצירתית וליצור גישה חופשית.

הגשת עזרה - חברי הקבוצה מסייעים זה לזה בעת הצורך, תוך ידיעה כי הסיוע לאח?ר מוסיף לאיכות ההחלמה.

חיים בהווה - יש להכיר בעובדה שאנחנו נמצאים היכן שהכוח העליון רוצה שנהיה כאן ועכשיו. יש לנסות לחיות את החיים בשלווה, בהנאה ובהכרת-טובה.

מהם עקרונות הטיפולי והכלים העיקריים בהם נעשה שימוש במקרים של התמכרות לעבודה?

1. התנזרות - התנזרות מעבודה כפייתית, מפעילות ומדאגות. לגבי מכורים רבים לעבודה, ההתנזרות אינה רק הקלה גופנית מהעבודה המאומצת, אלא גם גישה לחיים שהינה תוצאה של כניעה למשהו גדול יותר. התנזרות משמעה חופש מעבודה כפייתית, כמו-גם מדאגה ומחשיבה כפייתית בנושאי עבודה. כל אחד ואחד חופשי לקבוע את דרכו שלו להתנזר, בהתאם לצרכיו ולהעדפותיו האישיים. עם זאת, קווים קבועים מסמנים את המעבר מהתנזרות בחזרה להתמכרות לעבודה. הכלים המסייעים להתנזרות כוללים עבודה עם חונך כדי ליצור התקדמות אישית ולשמור עליה, קווים מנחים להחלמה וכן קבלת סיוע בעת הצורך.

2. כתיבה - לעיתים קרובות הכתיבה עוזרת להבהיר מחשבות ולהבין את שורשם של הרגשות השוכנים מאחורי העבודה הכפייתית. פעולת הכתיבה טומנת בחובה גם ביטחון ואמונה בעצמי, כי ניתן לכתוב גם כאשר אין עם מי לדבר. כמו-כן, הכתיבה יכולה להעניק שחרור, משום שאין צורך לברור מילים, כפי שאנו עושים לרוב כאשר אנחנו מדברים עם מישהו. הכתיבה משמרת את חוויותינו בצורה המסייעת להבין את הרגשות. את הכתיבה ניתן לחלוק עם אחרים כצורת תקשורת.

3. תוכנית פעולה - יש לכתוב על נייר את התכנונים בנוגע למערכות יחסים, לפעולות ולעצמנו. פעולה זו מסייעת בפיתוח סגנון חיים מאוזן ובריא יותר. שיתוף תוכנית פעולה זו עם אחרים מעניק הזדמנות להביע רגשות אשר מצויים בדרך-כלל בבסיס ההתנהגות הכפייתית.

4. הומור - היכולת לראות את ההומור במקרים מצערים מסייעת בשחרור מחרדות ומדאגות.

5. הפסקה - הנאה והירגעות חשובים בהחלמה מעבודה כפייתית. יש צורך ל?פ?נות זמן להנאה ולאירועים בלתי-מוב?נים וללא מטרות. פעולה זו תסייע ללמוד שהחיים הם יותר מהזהויות הקודמות שלנו, אשר סבבו סביב עבודה. הנאה ופנאי מסייעים בהחלמה ומקדמים את החיים בהווה, בניגוד לחיים הממוקדים בשאיפות עתידיות.

6. הזנה - יש להזין את הגוף במזון בריא, בפעילות גופנית ובמנוחה. יש להזין את הנפש בראייה חיובית. יש להזין את הרוח על-ידי הקפתה ביופי, בהרמוניה וברוגע. יש להבין כי איננו מה שאנו עושים או מה שאנו מרגישים. יש לטפח את הערך העצמי והכבוד העצמי.

7. ספרות - ספרות הינה מקור למידע, לתובנות, לניסיון, לכוח ולתקווה. קריאה על בסיס יומי מעמתת את האדם עם המציאות ומרחיבה את אופקיו. פעולת הקריאה חיונית לצמיחה ולקבלה של תוכנית ההחלמה. הקריאה מעניקה ידע ותובנות לגבי מצבו של המכור, לגבי כוחו להתמודד עם המצב ולגבי מסלול ההחלמה.

8. מדיטציה - לגבי רבים, ישיבה דוממת היא קשה ואף מכאיבה בתחילה. אומנות ההרפיה מהלהג האינסופי שבראשנו יכולה להובילנו באופן הדרגתי לשלוות נפש. שלווה זו הינה מרגיעה, עוזרת בהחלמה ומנוגדת לבהילות ולהתרגשות שמצאנו בעבודת-יתר כפייתית. בעזרת המדיטציה ניתן לחוות את העצמי בנפרד מהחששות, מחוסר הביטחון ומהטינה שעלולים להניע לעבודה כפייתית.

מתוך הספר "כולנו מכורים", פנחס דנון ונטע שינפלד. הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב. 184 עמ'. מחיר מומלץ: 78 ש"ח.

פרופ' פנחס דנון הוא פסיכיאטר מומחה בתחומי הדיכאון, החרדה וההפרעה הטורדנית-הכפייתית. מומחה בין-לאומי לטיפול בהתמכרויות.

נטע שינפלד בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ולקראת השלמת התואר השני בלימודי עבודה סוציאלית. שותפה למחקרים קליניים בתחום הרפואה הפנימית והפסיכיאטריה.

למידע נוסף על הספר - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום התמכרות.