זיהומים: מלחמה בחיידקים העיקשים

בשנים האחרונות נצפית עלייה בשיעור החיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות רחבות-טווח בכל בתי החולים ברחבי העולם המתועש, לרבות בישראל. זיהומים הנגרמים על-ידי חיידקים עמידים אלו קשים יותר לטיפול ומייקרים אותו. אחת הסיבות העיקריות לתופעה זו היא השימוש הגובר והולך באנטיביוטיקה. תוכנית חדשה של משרד הבריאות מנסה לצמצם את מימדי הבעיה על-ידי הנחיית הרופאים בבתי החולים לבצע בדיקות מיקרוביולוגיות לפני תחילת הטיפול באנטיביוטיקה ולהשתמש בתכשירים אלו בתבונה. במקביל, נעשה ניסיון להסדיר את מנגנוני הבקרה והפיקוח על השימוש באנטיביוטיקות אלו בבתי החולים, באמצעות חוזר שהופץ בנושא.

"אין בהכרח עלייה באחוז החולים הנדבקים במחלות זיהומיות בבתי החולים, אלא עלייה בשיעור הזיהומים שנגרמים על-ידי חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיקות שונות", מסביר ד"ר אפי הלפרין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות, בית-חולים ביקור חולים, ירושלים. לדבריו, תופעה זו איננה ייחודית לאזור מסוים בארץ (למשל כזה שבו מתרכזים מהגרי עבודה) אלא מאפיינת את כל בתי החולים. זאת ועוד, גם בקהילה הופכת התופעה הזו להיות יותר ויותר שכיחה, דבר שמקשה גם על רופאי המשפחה לטפל בחולים עם זיהומי פשוטים יותר שנראים במרפאותיהם.

ד"ר הלפרין מציין כי "הזיהומים השכיחים שנגרמים בבתי החולים בארץ על-ידי חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיקות רחבות-טווח הם דלקות בדרכי השתן, דלקות ריאות, זיהומים בפצעים של ניתוחים וזיהומים הקשורים לצנתרים תוך ורידיים". לגבי צמצום התפשטותם של חיידקים עמידים ברחבי בית החולים, הוא אומר כי "קיימים כללי התנהגות שונים שאותם אמורים לאמץ הצוותים הרפואיים והסיעודיים שמטפלים בחולים, ובהם: הקפדה על רחיצת ידיים במים ובסבון לפני ואחרי כל מגע עם גופו של החולה או עם חפציו הקרובים; אשפוזם של חולים שבגופם מתגלים חיידקים עמידים בחדרי בידוד מיוחדים; וכאמור, שימוש מושכל בתכשירים אנטיביוטיים. גם בני המשפחה והמבקרים של חולים אלו נדרשים להקפיד על כללי הגהות (היגיינה) האישיים שלהם ועל נהלי הבידוד של יקיריהם".

מינהל הרפואה במשרד הבריאות פרסם לאחרונה הנחיות חדשות למנהלי בתי החולים וקופות החולים בנוגע למניעת מחלות זיהומיות. על-פי החוזר, שכיחות מחלות מסוימות כגון שחפת גבוהה יותר בקרב אוכלוסיית המהגרים בהשוואה לאוכלוסיית אזרחי המדינה, ולאחרונה יש דיווחים על תחלואה בחצבת ובאבעבועות רוח בקרב אוכלוסיית המהגרים. בהנחיות מפורטות דרכי האשפוז במקרים אלו (בידוד, הגבלה למלווה אחד או שניים במקרה של ילד ודיווח מיידי ללשכת הבריאות).

"הבעיה עם מהגרי העבודה איננה דווקא הפצתם של חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות רחבות-טווח, אלא חשש להפצת מחלות מדבקות השכיחות בארצות מוצאם (אך שהפכו במהלך השנים לנדירות אצלנו), כגון שחפת", מסביר ד"ר הלפרין. "בנוסף, בגלל היעדר ביטוח בריאות ו/או מצב כלכלי קשה, ילדיהם של מהגרי עבודה רבים אינם מתחסנים כראוי נגד מחלות מדבקות שונות, כגון חצבת ואבעבועות רוח, כך שסיכוייהם לחלות בהן ועל-ידי כך להדביק גם את חבריהם לגן/בית הספר/מגרש המשחקים וכד', גבוהים יותר".

כיצד והאם בכלל אנשים יכולים למנוע הידבקות במחלות זיהומיות בזמן שהם שוהים במקומות ציבוריים?

ד"ר הלפרין: "הדרך הטובה ביותר לצמצם את הסיכוי להידבק במחלות זיהומיות מדבקות היא להתרחק ככל האפשר מחולים הסובלים ממחלות אלו עד להחלמתם. לא תמיד הדבר הוא בר ביצוע (למשל במקרים של אמהות שמטפלות בילדיהן החולים), ואז חשוב להקפיד על כללי גהות, כגון רחיצת ידיים תכופה. חשוב לזכור שקיימים גם חיסונים יעילים נגד מחלות מדבקות רבות, כגון שיתוק ילדים (פוליו), צהבת מסוג איי, ושעלת. כל אדם שבמהלך שגרת יומו נכנס למקומות ציבוריים כגון בית ספר, מקום עבודה, אוטובוס וכד', חשוף להדבקה במחלות זיהומיות שונות, אך אנשים עם מערכת חיסונית לקויה, נשים הרות, ילדים קטנים ואנשים זקנים שנדבקים בחיידקים או בנגיפים שגורמים למחלות אלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים, חלקם קשים, כתוצאה מכך.

בואו לדבר עם ד"ר אפי הלפרין בפורום מחלות זיהומיות.