רשלנות רפואית: היו אסרטיבים

רופאים, כבעלי מקצוע ונותני שרות אחרים, עלולים לטעות ואף להתרשל בעבודתם. רשלנות רפואית פירושה מתן טיפול רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות שהיה נכון לנקוט בה, ושכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. על רופא חלה חובת הזהירות כלפי המטופל, וכאשר ניתן להוכיח כי סטה ממנה, נוצרת הזכות למטופל לתבוע ממנו פיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

תביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות משפטיות המוגשות בעקבות נזק שנגרם למטופל כתוצאה ממתן טיפול כושל. רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה של המטפל מאמות המידה הרפואיות המקצועיות והמקובלות.

להערכתי מוגשות בישראל מדי שנה כ-4,500 עד 5,000 תביעות בגין רשלנות רפואית, בכ-200 מתוכן התובעים הם קרובי החולה שנפטר כתוצאה מהטיפול שכשל", מספר עו"ד ד"ר מיכאל שמעוני, רופא משפחה ועורך דין מומחה לתביעות ביטוח, רשלנות רפואית, נזקי גוף, תאונות דרכים ותאונות עבודה. לדבריו, מרבית התביעות הן בתחומי רפואת המשפחה, הכירורגיה על כל סוגיה, הריונות, לידות וגניקולוגיה.

מטופל שניזוק כתוצאה מטיפול רפואי כושל ומבקש לברר את סיכוייו לזכות בתביעה, להבין את דרך התנהלותה והשלכותיה ואת משמעותה מהבחינה הכלכלית, צריך להיעזר בעורך דין הבקי בתחום. עו"ד ענת גינזבורג, נוטריונית ומומחית בנושאי רשלנות רפואית, ביטוח לאומי, נזקי גוף, תאונות עבודה, נכי צהל ונפגעי טרור: על אדם, הסבור שיש עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד רופא שטיפל בו, להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית ויש לו ידע והתמחות נדרשים".

אם נמצא כי קיימת עילה לתביעה, ממליצה עו"ד גינזבורג להתאזר בסבלנות: תביעות רשלנות רפואית מתנהלות בבתי המשפט במשך זמן רב. הדיונים עד ההכרעה, שלאחריה ייתכנו אף שלבי ערעור, עלולים להימשך שנים רבות. אולם תביעות המסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים יימשכו לרוב שנה עד שנתיים".

"רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בהסכם פשרה", אומר עו"ד שמעוני ומסביר: "ככל שהנתבעים משוכנעים כי אין במעשיהם משום רשלנות הם ייטו למצות את הליך המשפטי עד תומו וכמוהם גם התובעים המאמינים כי באפשרותם לזכות בתביעה ולקבל את מלוא הפיצויים שדרשו. הסדר או הסכם פשרה יכול לקצר את ההליך המשפטי באופן משמעותי, ובכך לחסוך לצדדים זמן ומשאבים יקרים. הסכמי הפשרה חוסכים את חוסר הנוחות הנובע מהליך משפטי ארוך ומייגע, ובעיקר חוסכים בהוצאות כספיות ובזמן, לעיתים שנים של התדיינות משפטית. ניתן להגיע להסדר פשרה בין הצדדים, בכל שלב, טרם המשפט ובמהלכו לפני שהוכרע הדין".

ד"ר שמעוני ממליץ למטופלים להיות מעורבים בהליך הרפואי: "הכינו שיעורי בית, למדו כל מה שניתן על הטיפול, היו אסרטיביים. אל תחששו מלשאול את כל השאלות אודות הטיפול ותוצאותיו האפשרויות". עו"ד גיזנבורג ממליצה על קבלת חוות דעת נוספת למען הסרת כל ספק מליבכם, גם אם קיבלתם מהרופא המטפל תשובות חיוביות ומרגיעות לשאלות שהעליתם.

נדירים עד מאוד המקרים בהם בתביעות רשלנות רפואית מגיע הפיצוי הכספי מכיסו הפרטי של הרופא שהתרשל. במרבית המקרים הנתבעות הן החברות המבטחות את הרופא ומעסיקיו (להם אחריות שילוחית) בפוליסת אחריות מקצועית. יש הטוענים שמאחר שהרופאים אינם נושאים בנזק הם לא עושים די כדי שלא לסטות מנורמות הטיפול המקובלות. על כן, נדרשת מדיניות מחמירה יותר כלפי רופאים שהתרשלו, כמו זו הנהוגה בכמה מדינות: פרסום פרטי הרופא, הטלת עונש פיצויים שישולם מכיסו הפרטי ואף שלילת רישיונו לעסוק ברפואה. לעומת זאת יש הטוענים כי ענישה מחמירה עלולה לגרום לרופאים לנהוג בזהירות יתר, לפגוע בכושרם לקבל החלטות, מה שעלול לפעול בסופו של דבר לרעת המטופל. דעה אחרת גורסת כי חלק ממקרי הרשלנות הרפואית נגרמים בגלל מצב מערכת הבריאות בארץ, מחסור במיטות, בכוח אדם, באמצעים ומשמרות מתישות ומייגעות של הרופאים. הבראת מערכת הבריאות בצד שיפור התנאים והאמצעים יביאו לירידה במספר מקרי ההתרשלות.

ד"ר עו"ד שמעוני מתייחס אל הטענות: בראש ובראשונה חשוב לי להבהיר כי לדעתי המחסור במיטות ובכוח אדם, ועבודתם המתישה של הרופאים משפיעים מעט מאוד, אם בכלל, על מספר מקרי הרשלנות הרפואית בישראל. לתפיסתי, הסיבה העיקרית לרשלנות רפואית מקורה באבחון שגוי של החולה, כתוצאה מחוסר במידע רפואי ומהעדפת אינטרסים שאינם קשורים בטובת החולה. לדעתי, אין באיסור הפרסום כדי להשפיע בדרך כלשהי על מספר מקרי ההתרשלות, ממילא רוב התיקים מסתיימים בפשרה, שכחלק ממנה מוטל צו איסור פרסום על פרטי הרופא. לעומת זאת, אין ספק שמדיניות מחמירה כלפי הרופאים שהתרשלו ומתן פיצויים גבוהים, במקרי רשלנות חמורים, עשויה להיות בעלת השפעה חיובית ולהביא להפחתה במספר המקרים. אולם, עדיף ונכון יותר להפנות את מירב המאמצים וההשקעות לפעולות שיסייעו במניעת מקרי רשלנות. בנימין פרנקלין צוטט באומרו משפט הנכון גם לענייננו 'An ounce of prevention is worth a pound of cure ' (בתרגום חופשי: "גרם של מניעה שקול לקילוגרם של מזור").

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.