הפטיטיס C: פגיעה בתאי הכבד והדם

"במחקר שנעשה בבית החולים הדסה לפני כ-10 שנים נבדקה נשאות של נגיף ה-HCV, Hepatitis C Virus, בקרב 5,000 נבדקים. במחקר נחשף כי בקרב ילידי הארץ יש 0.1% נשאי הנגיף ואילו בקרב יוצאי הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר יש 5.7% נשאים. מספרים אלה משקפים את האפידמיולוגיה של המחלה: בקרב ציבור זה של יוצאי הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר יש פי 50 נשאי הווירוס בהשוואה לילידי הארץ. מצב זה נובע מהעובדה שבארצות המוצא השתמשו באמצעים רפואיים לא סטריליים ולכן הנגיף התפשט ואזרחים רבים נדבקו בו", כך אומר ד"ר אורן שבולת, מנהל יחידת הכבד במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז רפואי תל אביב.

נגיף ה-HCV, Hepatitis C Virus מועבר מאדם לאדם בעיקר עקב מגע עם דם נגוע ותוצריו. בקרב מרבית החולים מובילה החשיפה לנגיף למחלה כרונית: דלקת כבד חמורה ומתמשכת. במשך הזמן, התהליך הדלקתי הכרוני בכבד גורם לפגיעה בתפקוד הכבד ועלול להוביל למחלה קשה של הכבד המכונה "שחמת כבד". זהו מצב שבו רקמת הכבד התקינה הופכת למצולקת. הצלקות פוגעות ביכולת הכבד לתפקד כשהסכנה העיקרית היא שיאו של תהליך ההצטלקות: כשל של הכבד. אצל חלק מהחולים יתפתח גם סרטן כבד. שחמת של הכבד כתוצאה מהפטיטיס היא הגורם העיקרי כיום להשתלות כבד, אומר דר שבולת, "ולכן חשוב ביותר לזהות את הנשאים והחולים ולהעניק להם טיפול בשלב מוקדם ככל הניתן".

תסמינים קלים וחולפים

היעדר המודעות למחלה הוא גורם מרכזי המוביל לפגיעה בחולים ולהתדרדרות במצבם. מדובר במחלה נפוצה בארץ ובעולם, אך בניגוד להנחה המוטעית המחלה איננה נפוצה רק במדינות עולם שלישי, אלא מופיעה גם במדינות המערב ובכללן ישראל. 170 מיליון אנשים בעולם חולים בצהבת מסוג C, מדי שנה נדבקים בנגיף 3-4 מיליון בני אדם נוספים, ובישראל ישנם קרוב ל-100,000 נשאי HCV. לדברי ד"ר שבולת, רק 20% מנשאי הנגיף בישראל מאותרים ומאובחנים ורק 20% מתוך אלה המאובחנים מקבלים טיפול.

חוסר המודעות למחלה נובע בין היתר מהיעדר התסמינים הברורים. ד"ר שבולת: הידבקות בווירוס HCV לרוב לא גוררת תסמינים כלל, או לכל היותר מעוררת תסמינים קלים, בדומה לכל מחלה ויראלית שגרתית. בשל היעדר התסמינים אנשים לא חושדים בקיומה של המחלה בגופם ולכן, בפועל, אבחון של דלקת כבד כרונית הנגרמת על ידי נגיף ההפטיטיס C נעשה ברוב המקרים באופן אקראי בעת ביצוע בדיקות-דם שגרתיות אצל רופא המשפחה. בדיקת דם פשוטה שמצביעה על עלייה באנזימי הכבד מזמנת בדיקות נוספות כדי לבחון את הגורם לכך. איתור המחלה גם נעשה, לצערי, בשלב בו כבר מתפתחת מחלת כבד קשה. בעת חשד לקיום נשאות או מחלה, לרוב יופנה המטופל לבדיקות הבאות: בדיקות נוגדנים לנגיף דלקת כבד ו/או בדיקת HCV RNA על ידי מבחן PCR: בדיקה במסגרתה נלקח דם מהווריד ומבוצע זיהוי של מספר הנגיפים בדם על ידי זיהוי החומר הגנטי של הנגיף (RNA). לאחר האבחנה יופנה המטופל לסדרת בדיקות, ותותאם לו תוכנית טיפולית.

לא פוליטיקלי קורקט אבל חשוב לבריאות

לא רק המחקר שנעשה בבית חולים הדסה מלמד על כך שהווירוס הפטיטיס C נפוץ יותר בקרב יוצאי הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר. כבר ידוע באופן חד וברור, כפי שנלמד מנתונים על תפוצת המחלה כי שכיחותה של צהבת C שונה בין יוצאי מדינות שונות וכי שכיחותה של צהבת C במדינות מזרח אירופה ומדינות ברה"מ לשעבר גבוהה בהשוואה למדינות המערב. למרות זאת אין המלצה ברורה לבדיקת סקר לה-HCV וחלק מהחולים מגיעים לקבלת טיפול אחרי שכבר נגרם נזק לכבד. חשוב להבין שפגיעה בכבד פוגעת ביכולת לטיפול תרופתי, סיכויי ההחלמה יורדים והחולים מתמודדים עם תחלואת כבד קשה שמסכנת את חייהם.

לדברי ד"ר שבולת, "יש המלצה של משרד הבריאות לבדוק נשאות של HCV בקרב אנשים שנחשפו למנת דם לפני 1992 ואנשים שהשתמשו בסמים בהזרקה. למרות היעדר ההמלצה הברורה, אני באופן אישי ממליץ ליוצאי הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר ללמוד על המחלה ולהיבדק. .

"אני חושב שצריך להכיר בעובדה שהתחלואה במדינות האסיאתיות של בריה"מ לשעבר גבוהה יותר, ולכן חלק מהעולים שהגיעו ארצה משם עלולים להיות נשאים של הנגיף ויש לזהותם ולהעניק להם טיפול בטרם יחלו וייפגעו. אני מדגיש כי אין כמובן באמירה שלי כל ניחוח של אפליה או דעה קדומה. צריך להביט לאמת בעיניים: זוהי האפידמיולוגיה של המחלה. כפי שבקרב יוצאי בוכרה נפוצה יותר מחלת ההפטיטיס B, ובקרב אשכנזים קיימת נשאות לגן למחלת טיי-זקס, כך גם בקרב יוצאי הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר יש שכיחות גבוהה יותר של נשאות וירוס HCV. צריך לומר את זה ולהכיר בזה מבלי להכתים את הקהילה.

"בעיה נוספת הקשורה לטיפול ביוצאי הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר החולים במחלה היא הקושי הכרוך בטיפול במחלה והקשיים המרובים בדרך. האבחון והטיפול של המחלה הם מורכבים, ארוכים ורבי שלבים. בקרב חלק מהחולים, קשיי שפה וקושי בהתמדה בטיפול והתרוצצות בין הגורמים הרפואיים השונים המעורבים בתהליך מקשה עליהם לשתף פעולה והם מוותרים על הטיפול. מטרתנו להקל את התהליך ולאפשר לכולם לקבל טיפול ".

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד.