"תקציב סל התרופות - חולים יופקרו"

"תקציב סל הבריאות השנה הוא הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות, מחצית מהסכום הנדרש ל-600 התרופות והטכנולוגיות שהוגשו לוועדת סל התרופות". כך אומר היום (ד') שמוליק בן יעקב, מרכז קואליציית ארגוני "הזכות לבריאות" הנאבקת להגדלת הסל, שבוע לפני שוועדת סל התרופות תחל את פעילותה.

"המשמעות היא הפקרה של מאות אלפי חולים, שיישארו ללא תרופות חיוניות, חולים שלא יכולים לחיות חיים נורמאליים עם המחלה", אמר בן יעקב במסיבת העיתונאים שמסמנת את תחילת המאבק.

לפי הנתונים שהציגו, בשנת 2008 עמד תקציב סל התרופות על סך של 500 מיליון שקל, ומאז ועד 2010 הלך ונשחק לכדי 350 מיליון שקל. בשנת 2011 תקציב הסל עמד על 300 מיליון עבור כ-450 טכנולוגיות, והשנה הגיע לתחתית חסרת תקדים, כאשר 300 מיליון שקל בלבד הוקצו עבור למעלה מ-600 תרופות וטכנולוגיות שהוגשו לאישור הוועדה.

בנוסף, זוהי השנה האחרונה בהתחייבות הממשלה לתקציב הסל, כך שלמעשה אין כיום תקציב מיועד להוספת תרופות חדשות לסל הבא ואין כל ערובה שבשנה הבאה יהיה סל בריאות.

עדכון תקציב הסל בגובה של 2%

מטרת ארגוני החולים היא לקדם את הצעת החוק של ח"כ לשעבר, חיים אורון, שעברה קריאה ראשונה בכנסת וניתן להחיל עליה דין רציפות רק בקדנציה הנוכחית. מדובר בהצעה לפיה תקציב הסל יעודכן מדי שנה בגובה של 2% מהתקציב הכולל של הסל, כשמדובר בסכום של כ-600 מיליון שקל.

"דבר נוסף שברצוננו לחתור אליו", אומר בן יעקב, "הוא שינוי הרכב החברים בוועדת סל הבריאות. כיום מרבית החברים מגיעים מתוך מערכת הבריאות וכפופים במידה זו או אחרת לשר הבריאות ואנו חוששים שלא יעשו את עבודתם נאמנה. ברצוננו לראות יותר נציגי ציבור בוועדת הסל".

"גם אופן עבודת הוועדה צריך להיות הפוך קודם יש להחליט אילו תרופות וטכנולוגיות ייכללו בסל התרופות ואז לקבוע מה התקציב הנדרש ולא להפך".

ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס), חבר בוועדה המייעצת של האגודה לזכויות החולה, אמר כי נענה לבקשת הארגונים להצטרף למאבק, כיוון שאין חשוב כמותו. "הוויכוח על סל הבריאות הוא מהחשובים במאבק לצדק חברתי. משמעות שחיקת תקציב סל הבריאות היא שידם של חולים רבים לא תהיה משגת לרכישת תרופות", אמר.

לפי ההערכות שהוצגו, לרבע מהציבור בישראל אין שירותי בריאות נוספים (שב"ן), אלא רק ביטוח בריאות בסיסי. בנוסף, 14% מהמבוגרים בישראל מוותרים על תרופות וטיפולים רפואיים בגלל קשיים כלכליים. מדובר בשיעור הגבוה פי 3 מהממוצע באירופה. במצב זה, מי שאין לו ביטוח רפואי פרטי, ומי שאין לו כסף לא יכול לממן לעצמו טיפול רפואי, והרפואה הופכת להיות זמינה רק לעשירים.

אורון ביקר בחריפות את שימוש בכספי סל הבריאות שלא למטרה להם נועדו. הוא ציין לדוגמה את מימון טיפולי שיניים לילדים מכספי סל התרופות, "אין מן הנמנע שהממשלה תחליט להשתמש בתקציב הסל להוספת מיטות בבתי החולים, הורדת גובה ההשתתפות העצמית של התרופות וכדומה".

פרופ' מנחם פיינרו, שכיהן לפני שנתיים כיו"ר ועדת הסל התגייס למאבק החולים ומשמש כיום חבר הנהלה באגודה לזכויות החולה. עד כה נמנע פיינרו מלהתייחס לנושא ועדת הסל באופן פומבי. "אני לא מקנא בפרופ' ביאר, שעומד כיום בראשות הוועדה. לי היו 450 מיליון שקל ל-500 טכנולוגיות ותרופות וכעת יש לוועדה רק 300 מיליון שקל ל-600 טכנולוגיות ותרופות חדשות".

עוד אומר פיינרו כי "משרד הבריאות התגאה בכך שבזמן שהייתי יו"ר ועדה לא נותרה אף תרופה מצילת חיים מחוץ לסל הבריאות, אך בעיניי יש חשיבות עצומה גם תרופות לחולים כרוניים ותרופות לאיכות חיים כמו תרופות לכאב, שהכללנו בגובה של 50 מיליון שקל. תרופות אלו חשובות לא פחות".

"המדינה מעדיפה חולים על בריאים"

ד"ר שלמה לבקוביץ' מנהל עמותת "צו מניעה" להעלאת המודעות לסרטן המעי הגס אמר כי המדינה מעדיפה חולים על פני בריאים, אחרת אין הסבר מדוע בדיקת קולונוסקופיה המיועדת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לא כלולה בסל התרופות, בדומה למדינות המערב.

כחלק מהמאבק הקימה האגודה לזכויות החולה עמוד פייסבוק "סל זה בריאות", שבו היא מזמינה את הציבור להצטרף אליה למאבק החברתי.