רופאים מחו"ל לא מספיק טובים

מה שטוב לאיחוד האירופי לא מספיק טוב לישראל. בישראל חסרים אלפי רופאים, אולם כל שנה מאות רופאים בעלי רישיון מטעם האיחוד האירופי, שיכולים לעבוד בכל מדינות אירופה, נכשלים בבחינת הרישוי לעבודה בישראל. בעיה זו מתעצמת על רקע איומים של מאות רופאים מתמחים להתפטר ולעזוב את בתי החולים בכל רגע. תוך זמן קצר, ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב שבו מערכת הבריאות קורסת.

כזכור, בזמן שהמתמחים נטשו את בתי החולים, אחת ההצעות של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הייתה לאפשר לסטודנטים שלמדו רפואה בחו"ל לעבוד בישראל, ללא מבחני הסמכה. הצעה זו נדחתה בתוקף על ידי רופאים ישראלים בכירים שטענו שהדבר יפגע באיכות הרפואה בישראל.

"מבחן קשה באופן קיצוני"

שיעור ההצלחה במבחני הרישוי לסטודנטים שלמדו בחו"ל עומד היום על 10%-20% בלבד, כאשר במועד ב' האחרון עברו רק 3 סטודנטים מתוך 600 שניגשו למבחן. רבים מהנבחנים אמרו שהמבחן היה קשה בצורה קיצונית. כתוצאה מהקשיים לקבל רישיון עבודה, רבים מתייאשים ועוזבים את ישראל לפי ההערכות 60% מ-1,000 הסטודנטים שלומדים מדי שנה בחו"ל, לא חוזרים. לאחר שהם מצליחים להתמודד עם קשיי השפה, הבידוד החברתי והעול הכלכלי שכרוך בכך וכל רצונם לעבוד בבתי חולים בארץ, מדינת ישראל טורקת להם את הדלת, וכך מאבדת מדי שנה 600 רופאים לטובת האיחוד האירופי.

בניסיון לשנות את המצב נפגשו אתמול (ד') נציגי סטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל עם ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף למקצועות רפואיים במשרד הבריאות והאחראי על בחינת הרישוי שלהם. הפגישה לא השיגה שינוי באופי הבחינה אבל הניבה לפחות מוכנות לעזור לפחות במבחן ההכנה ובלימודי הפרקטיקה בבתי החולים.

רוצים בחינה אחידה

שני עידן, סטודנטית שנה שישית בסלובקיה שעובדת בבית חולים בילינסון בפתח תקווה, מספרת ל-doctors כי "אנו אומרים מזה שנים שצריכה להיות בחינה אחידה לסטודנטים בישראל ולסטודנטים בחו"ל, אולם נתקלים בהתנגדות עזה. ד"ר שנון הסביר לנו שאין אפשרות שנעשה חמש בחינות גמר כמו הסטודנטים הישראלים וגם אין אפשרות שהסטודנטים הישראלים יעשו בחינת גמר אחת כפי שאנחנו נדרשים לעבור".

כידוע, משנת 1987 החוק מחייב כל סטודנט שלמד לימודי רפואה בחו"ל לעשות בחינת הסמכה מטעם משרד הבריאות, על מנת לקבל רישיון רפואה ישראלי. הסטודנטים הישראלים נבחנים חמש פעמים ואילו הסטודנטים מחו"ל נאלצים ללמוד את כל החומר במרוכז ולהיבחן פעם אחת. בעוד שהסטודטים שלמדו בחו"ל רוצים להיבחן בבחינה אחידה עם חבריהם שלמדו בישראל, עולה התחושה שההתנגדות היא מצד דיקני הפקולטאות לרפואה. גם סטודנטים ישראלים חוששים מבחינה אחידה, שתהיה עמוסה וקשה יותר מחמש בחינות נפרדות.

אחד הנושאים שהועלו בפגישה היה הקושי ברמת הבחינה. ד"ר שנון, שאמון עליה, הסביר כי אין אפשרות להציג מבחן לדוגמה, כפי שמקבלים הסטודנטים בישראל. לדבריו יש מאגר שאלות ממנו לוקחים שאלות למבחן ויכול להיות שבמועד אחד במקרה היו שאלות קשות יותר מאשר במועד אחר.

גם בתי החולים מרוויחים

"אחד הדברים החשובים שבהם דווקא לקראתנו אלו הלימודים הקליניים בבתי החולים הישראלים", אומרת עידן. כיום סטודנט שמגיע בחופש מהלימודים או שמעוניין לעשות שנה שישית בבתי חולים בארץ מתבקש לשלם כ-150 יורו לשבוע. זאת בטענה שהתשלום ניתן עבור הזכות ללמוד ולהתנסות בפרקטיקה המקצועית של בית החולים. מטבע הדברים, כשסטודנטים לרפואה עובדים בבתי חולים שני הצדדים נהנים מכך גם הסטודנט שלומד ומתנסה בעבודה וגם בית החולים שמרוויח כוח אדם נוסף. כך, סטודנט שירצה בשנה ה-6 לעבוד בבית חולים ישראלי יצטרך להיפרד מ- 4,950 יורו מכיסו, ולעתים גם לשלם שכ"ל לאוניברסיטה המשויכת לבית החולים. שני מציינת כי התמזל מזלה והיא משלמת רק 30 יורו לשבוע לבית חולים בילינסון תמורת עבודתה. זאת תודות להסכם שתוף פעולה שקיים בין האוניברסיטה, שהיא לומדת בסלובקיה לבין אוניברסיטת ת"א. בפגישה הבטיח ד"ר שנון כי משרד הבריאות יבחן את הנושא ויפעל לקביעת מחירי מקסימום עבור הפרקטיקה.

עניין נוסף שמשרד הבריאות מתעתד להתערב בו לטובת הסטודנטים מחו"ל הוא קורסי הכנה לקראת מבחני הרישוי. כיום קורס הכנה אורך שישה חודשים ועלותו 8,000 שקל. אין שום סבסוד לקורס ומועדו אינו מתאים למועד סיום לימודיהם של הסטודנטים. הלימודים בחו"ל מסתיימים ביולי ואילו מועדי הבחינה הם באוקטובר ופברואר. כך נוצר מצב בו שסטודנטים שסיימו לימודיהם לומדים לבד למועד הבחינה באוקטובר ומבלי לדעת האם עברו את הבחינה מתחילים קורס הכנה באוגוסט לבחינה במועד ב' בפברואר. ד"ר שנון הבטיח כי יסייע בהוספת קורסי הכנה לבחינה.

לסיום, שני מבקשת לשבור מיתוס על רופאים שלמדו בחו"ל, שנחשבים לעתים לפחות טובים מרופאים שלמדו בישראל: "רבים בציבור לא יודעים שהם מטופלים על ידי רופאים טובים שלמדו בחו"ל" היא אומרת, ומשתפת בחלומה להיות אונקולוגית לילדים.