כפות ידיים: כשהאצבעות חולות

רווית (שם בדוי), 18, חשה כבר כמה ימים כאבים עזים בבסיס האגודל של כף ידה הימנית. הכאבים החלו להתפשט גם לכוון הכתף. כשהצעירה התקשתה לבצע פעולות שגרתיות כמו צחצוח שיניים, הוצאת כסף מהארנק ונעילת הבית, היא פנתה לרופא. למרבה הפתעתה התבשרה שהיא סובלת מ"סמסת", דלקת בגידים שנגרמת מריבוי שליחת מסרונים. מצוידת במשחה טיפולית ובהמלצה להפחית במינוני המסרונים, נשלחה רווית לביתה. בחלוף מספר ימי מנוחה, חלפה הדלקת ורווית חזרה לשגרה.

המקרה של רווית איננו חריג. בעשור האחרון ישנם דיווחים על מקרים רבים של חולי סמסת או בלשון המדעית המקובלת: Texting tendinitis. המחלה אובחנה לראשונה באוסטרליה בשנת 2005 והיא נפוצה בעיקר בקרב השכבות הצעירות באוכלוסייה.

"כפות הידיים הן החוש החמישי של האדם ולכן כל מחלה או הופעה של כאב שפוגעים בהגבלת התנועה של האיבר החיוני הזה יכולים לשבש את שגרת החיים", מסביר פרופ' שלום שטהל, מנהל היחידה לכירורגיית כף היד בקריה הרפואית רמב"ם. "לידיים יש מבנה אנטומי מסובך שאין לו אח ורע בקרב שאר בעלי החיים. הוא מורכב מעצמות, מפרקים, גידים, עצבים וכלי דם הפועלים בהרמוניה מופלאה. ייחוד נוסף של המין האנושי, הוא יכולת התנועה של האגודל והאפשרות להביאו לשאר האצבעות".

הידיים יכולות להוות תחליף לתפקוד של איברים אחרים. הלוקים בשמיעה משתמשים בהן כאמצעי תקשורת ואילו העיוורים משתמשים בהן כדי להתמצא במרחב.

פרופ' שטהל: "בחיי היום-יום איננו ערים לפעילות המופלאה של הידיים עד לרגע שבו מופיעים כאב או הגבלה בתנועה שבעקבותיהם נוצרת פגיעה תפקודית קשה".

כיצד נגרמת הסמסת?

"המקשים הקטנטנים של המכשירים הניידים מחייבים את המשתמש לבצע פעולות מדויקות, בעיקר בשרירים ובגידים של האגודל. מאחר שלרוב מדובר בפעולה שחוזרת על עצמה עשרות אם לא מאות פעמים ביום, מופעל עומס על הגיד. הדלקת מתבטאת לרוב בכאב ונפיחות מקומית בבסיס האגודל או באמה. מאחר וגם הצוואר וחגורת הכתפיים מתאמצים לבצע את הפעולות, הכאב ניכר גם בהם".

איך מטפלים בסמסת?

"עם הופעת הכאב מומלץ לגשת לרופא המשפחה. לרוב הטיפול שמוצע הוא מנוחה. הטיפולים התרופתיים כוללים שימוש במשחה שמסייעת לריפוי הדלקת או כדורים נוגדי דלקת לא סטרואידיים. גם הפוגה בשליחת הודעות יכולה לסייע לחולה, כמובן. לרוב התופעה אמורה לחלוף בתוך ימים ספורים".

לדברי פרופ' שטהל, 45% מהפניות שמגיעות על ידי עובדים הן עקב ההפרעות במערכת השריר- שלד הן בגפיים העליונות והן בצוואר. ההפרעות מתפתחות בדרך כלל לאורך זמן ורוב החולים מדווחים על כאב, אי נוחות ועקצוץ.

במחקרים מבוקרים לא הוכח קשר ישיר בין רוב ההפרעות בידיים לתעסוקה ספציפית, אולם מקובל ששילוב של גורמי סיכון כגון הפעלת כוח או מאמץ יחד עם עבודה שבה שורש כף היד נמצא בתנוחה מעוותת או קיצונית, פעולות שחוזרות על עצמן, או שימוש במכשירים רוטטים, תורמים להופעת ההפרעות. גורמים נוספים שיש להתחשב בהם הם גורמים סביבתיים במקום העבודה כמו עייפות כללית וקור שגורם לקושי בתפיסה ובאחיזה.

תלונה נפוצה אחרת היא כאבים באמה וביד בקרב עובדי מחשב. חלקם סובלים מעווית ביד או מתחושה שהאצבעות נתפסות. עם הופעת הכאב מומלץ לגשת לרופא המשפחה לבחון את הטיפול המתאים. בו זמנית יש ליצור עמדת עבודה ארגונומית וכן לבחון החלפת מקלדת למקלדת ארגונומית עם שיפועים.

לצד המחלות של העידן החדש, ישנן מחלות "מסורתיות" נפוצות שפוגעות לרוב באוכלוסייה המבוגרת יותר. רמי (שם בדוי), 50 חלה באחת מהן. הוא אובחן כסובל ממחלה ע"ש דופויטרן, שבמהלכה העור מתעבה עד כדי כך שהוא גרם לאצבעות הרביעית והחמישית, להגיע לעמדת כפיפה, ועם הזמן גם למצב של כיווץ תמידי של האצבעות. במצב שכזה הוא התקשה לבצע פעולות בסיסיות. "ייעצנו לו לעבור ניתוח משום שהמחלה הייתה במצב מתקדם", מסביר פרופ' שטהל. "אם הוא היה מגיע אלינו בשלביה הראשוניים קרוב לוודאי שהיינו מייעצים לו להמתין עם ההליך הכירורגי".

רמי עבר את הניתוח בהצלחה ואחרי שסיים את תהליך השיקום הוא חזר לתפקוד מלא. מדי שנה מבוצעים עשרות ניתוחים דומים, שכן מדובר במחלה השכיחה בקרב בני 50 ומעלה, בעיקר בקרב גברים.

מה הגורם למחלה?

"הסיבה איננה ידועה, אבל אין ספק שיש רקע גנטי. בחלק מהמקרים קיים רקע משפחתי ובאותם מקרים ההופעה של המחלה היא בגיל צעיר יותר ובדרגת חומרה גדולה יותר. ידוע שסוכרת ואלכוהוליזם הם גורמי סיכון".

יש אוכלוסיות המועדות יותר להיפגע ממנה?

"המחלה שכיחה בצפון אמריקה, במערב אירופה וברוסיה. בארץ הייתה סברה שהמחלה קיימת בקרב יוצאי המדינות הללו. אולם מחקר שנעשה ברמב"ם מצא ששכיחותה בקרב יהודים ממוצא מזרחי איננה קטנה באופן ניכר מאשר בקרב האשכנזים. בנוסף נמצא כי היא קיימת גם בקרב ערבים נוצרים ומוסלמים שגרים כאן במשך דורות. הסקנו מכך שצריך לשנות את התפיסה באשר לסיבה הגנטית כגורם להופעת המחלה. במחקר נוסף שנערך ברמב"ם נמצא ששכיחות המחלה בקרב נשים בארץ היא מעט יותר נמוכה מאשר בקרב גברים אולם חומרתה איננה שונה".

מהן אפשרויות הטיפול?

"לאחרונה דווח על הצלחה בהזרקה של אנזים שנקרא 'קולגנז', שתפקידו להמיס את ההתעבות העורית, אך זהו טיפול ניסיוני ואין מעקב ארוך טווח אחרי תוצאות ההזרקה. אי אפשר לקבוע בוודאות שאכן הזרקת החומר בשלב מוקדם תחליף את הניתוח. כאשר מדובר בשלב מתקדם של המחלה מבצעים ניתוח שבמהלכו כורתים את הרקמה המעובה. לאחר הניתוח עוברים תהליך שיקום שנמשך כמה חודשים".

מחלה נפוצה נוספת היא "גנגליון", גוש המכיל נוזל סמיך המופיע בסמוך לגיד או בסמוך למפרק היד. מקומו הנפוץ ביותר הוא בגב שורש היד. ייתכן והופעת הגוש תלווה בכאב אבל זה לא הכרחי. למרות שחלק גדול מהגושים ביד הם שפירים ההמלצה היא להיבדק כדי לקבל אבחנה מהימנה.

ממה נגרם הגוש הזה?

"המפרקים והגידים שבכף היד מכילים נוזל מיוחד, אולם בעקבות ארתריטיס או פציעה ולעיתים גם ללא סיבה ברורה הנוזל "דולף" ונוצרת ציסטה מחוץ לפרק או לגיד. הציסטה מתקשה מאחר שלנוזל אין פתח יציאה".

איך מטפלים במחלה?

"בחלק מהמקרים התפיחות נעלמת או פוחתת משמעותית עם הזמן ולכן רצוי להמתין עם הטיפול, בייחוד בקרב ילדים. במקרים עמידים או כשהתפיחות גוברת ישנה אפשרות לבצע ניתוח להסרת הגוש, ולרוב הוא מבוצע בהרדמה מקומית או אזורית. כדאי לדעת שבמקרים בהם הגנגליון מתלווה לתהליך ניווני יש לנקות את מקור הגנגליון מהמפרק כדי למנוע הישנות".

אחת התופעות השכיחות בקרב בני 50 ומעלה היא שינויים ניוונים בידיים. "מפרק שורש כף היד הוא המורכב והמסובך מכלל המפרקים בגוף, שכן הוא כולל כמה מפרקים", מסביר פרופ' שטהל. "המפרק מאפשר תנועתיות מרבית ובעת ובעונה אחת הוא מקנה גם יציבות הדרושה בהפעלת כוח ומאמץ. בתהליך ניווני (אוסטיאוארתריטיס) נשחק הסחוס ונפגעות פעולות המפרק. שכיחות הפגיעה בידיים הולכת ועולה עם הגיל ובעיקר בנשים מעל גיל 50. שינויים אלה מלווים בכאב ובהגבלה תפקודית".

הסיבות להופעת התהליך החולני בידיים אינן ידועות. הופעת המחלה בגיל צעיר מ?50, מצביעה על נטייה משפחתית גנטית. סיבות אחרות קשורות לשינויים הורמונליים וגמישות יתר של הרצועות. כמו כן דווח על קשר בין השמנה להתפתחות השינוי הניווני.

פרופ' שטהל: "התהליך הניווני אינו פוגע בידיים באופן סימטרי. הוא יכול להופיע בשורש כף היד, באצבעות או בכל אחד מהמפרקים הקיימים ביד, והוא שכיח בעיקר בבסיס האגודל, או במפרק המרוחק שבין הגלילים באצבעות. לעיתים גם המפרק המקורב בין הגלילים מעורב. רוב החולים הסובלים משינויים ניוונים מדווחים על כאב, נוקשות, נפיחות והגבלה בתנועות. הכאב מופיע בתחילה רק בעת ההפעלה ובהמשך גם במנוחה".

לרוב מומלץ טיפול שמרני הכולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת, הזרקת קורטיקוסטרואידים, מנוחה, שימוש בסדים, טיפולים במכונים לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. כישלון טיפול שמרני מחייב ניתוח. יש מגוון ניתוחים וסוג הניתוח נקבע בהתאם למפרק המעורב ומידת ההפרעה התפקודית.

תסמונת נפוצה נוספת היא תסמונת התעלה הקרפלית. מדובר בתעלה צרה יחסית המצויה בשורש כף היד שבה עוברים העצב המדיאני ועוד תשעה גידים מכופפי האצבעות. אם הדלקת בגידים קלה, יש היצרות משנית בתעלה, לחץ על העצב ופגיעה בזרימת הדם אליו. הפרעה בפעילות בלוטת התריס או מחלת הסוכרת עשויות לעודד את הופעת התסמונת. התסמונת מתאפיינת בתחושת נמלול בחלק מאצבעות כף היד שיכולה להיות מלווה בכאב ביד באמה ולעיתים בזרוע וכתף. לרוב הלוקים בה חשים בשעות הלילה תחושת הירדמות ביד שמלווה בעקצוצים. בשלבים מאוחרים יותר ההירדמויות הופכות לתכופות יותר עד לירידה ביכולת תפקוד היד בביצוע פעולות הדורשות מיומנות תפקודית עדינה.

במצבים הקלים ניתן לטפל באופן שמרני, טיפול הכולל שימוש בסדים או הזרקת קורטיזון לתעלת שורש היד. במקרים קשים יותר או בהיעדר תגובה יעילה לטיפול שמרני יש צורך בביצוע ניתוח לשחרור העצב בתעלה. הניתוח נערך באופן אמבולטורי, נמשך זמן קצר יחסית ומביא בדרך כלל להבראה מלאה".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום החלפת מפרקים.