דורבן: קוץ ב... רגל
האמת היא שהוא לא אשם: זיז העצם, "דורבן" בלשון העם, בכלל לא גורם לכאב המפורסם בעקב שקרוי על שמו. העבריין האמיתי: עומס יתר על כף הרגל שמביא לדלקת
לכל אחד מאתנו יש ברגל מעין קפיץ המאפשר דריכה של הרגל לקראת שלב הדחיפה. מדובר ברצועה עבה, שמתחילה בעצם העקב ומגיעה עד לאצבעות כף הרגל, ותפקידה הוא לתמוך בקשת האורכית הפנימית של כף הרגל. אבל לפעמים הדברים משתבשים, ואז מתקבל מצב המכונה בלשון העם "דורבן".
כאשר יש דלקת ברצועה, מיקומה בדרך כלל בעצם העקב. מדובר בתופעה שכיחה יחסית, אשר ללא טיפול מתאים יכולה להיות עקשנית, מגבילה ומכאיבה. לרוב יופיע הכאב בעקב בצעדים ראשונים לאחר מנוחה, למשל בבוקר, ואז יחלוף לאחר הליכה קצרה. הכאב יכול להופיע שוב לאחר עמידה או הליכה ממושכת. המצב הכרוני של הבעיה מתאפיין בשינויים ניווניים במבנה הרצועה ברמה התאית, ופחות בדלקת.
הסיבה לפגיעה במבנה של הרצועה ולשינויים ניווניים היא לרוב עומס מוגבר המופעל על אזור האחז של הרצועה. עומס זה נובע ממתיחה חוזרת ונשנית של הרצועה המאפיינת מבנה כף רגל עם פרונציה מוגברת - מבנה המאופיין בגמישות יתר ולעיתים בחוסר יכולת לבלימת זעזועים (בדומה לפלטפוס מבנה כף רגל שטוחה).
במצב זה, בכל פעם שהאדם דורך על רגלו, בהליכה ועוד יותר בריצה, מתרחשת נפילה של כף הרגל לפרונציה הגורמת למתיחה מוגברת של הרצועה, לגירוי בנקודת האחיזה בעצם העקב ובסופו של דבר לכאב.
ומי סובל מכך? הבעיה נפוצה בקרב רצים, אנשים שסובלים מעודף משקל ואנשים בעלי מבנה כף רגל שטוחה.
השם "דורבן" גורר לא מעט בלבול לגבי מהות הבעיה והטיפול הנדרש. אז מאיפה נובע הבלבול? כחלק מתהליך האבחון נהוג לבצע צילום רנטגן של אזור הכאב. לעתים, ניתן יהיה לזהות בצילום זיז עצם קטן הבולט מעצם העקב באזור בו מתחברת הרצועה, המכונה heel spur. היווצרותו של זיז עצם זה נובעת ככל הנראה ממשיכת הרצועה בנקודת האחז בעצם, אך העובדה החשובה היא שלעצם הימצאותו של זיז העצם אין בהכרח קשר לכאב. כלומר, לעתים קרובות ניתן למצוא זיז עצם שכזה אך למטופל כלל לא יהיה כאב, ולחילופין, ייתכן מצב של כאב בעקב ללא ממצא של זיז עצם בבדיקות הדמיה. השם "דורבן" נובע מדמיונו הוויזואלי של זיז העצם לקוץ. אבל, כאמור, הקוץ הזה בכלל לא דוקר...
אם כן, הכאב בעקב אינו נובע מקיומו של זיז העצם, אלא ממצב של גירוי ודלקת של הרצועה עצמה; ושנית בדיקות הדמיה למיניהן, כגון צילומי רנטגן, לא באמת תורמות לפתרון הבעיה. יש או אין זיז עצם: זה לא באמת משנה. 
פיזיותרפיה. המדובר בטכניקות ידניות שונות הכוללות עיסוי עמוק של אזור הכאב ומתיחות לצורך הגמשת הרצועה. מחקרים עכשוויים מצאו יעילות גם בטיפול ברקמה רכה ומתיחות של שריר התאומים וגיד אכילס. ניתן גם להיעזר בחבישות שמטרתן תמיכה בקשת או עידוד לעבודה שרירית לצורך הפחתת הפרונציה.
התאמת מדרס ביומכאני יכולה להוות פתרון יעיל לאספקט המבני / מכאני של הבעיה. באמצעות הפחתת מידת הקריסה לפרונציה של כף הרגל ניתן להפחית את העומס ואת מידת המתיחה של הרצועה בנקודת האחז בעצם העקב, ובכך למנוע או להפחית את הכאב.
התאמת נעליים הנותנות תיקון כנגד הפרונציה המוגברת יכולה אף היא לתרום לפתרון הבעיה. ריפוד מתחת לעקב לרוב לא ייתן מענה טוב, מאחר שהבעיה קשורה במכאניקה של כף הרגל ובקריסה לפרונציה בעת הדריכה, ולא בהיעדר ריפוד מספק לעקב.
תרופות במצבים שבהם הטיפול השמרני לא עוזר וכאשר מדובר בכאב חזק ואקוטי, ניתן לשקול נטילת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות.
ניתוח האופציה הניתוחית טומנת בחובה סיכונים שונים כגון זיהום, פגיעה עצבית, קרע של הרצועה והנמכה של הקשת הפנימית של כף הרגל כתוצאה מהיעדר תמיכה מספקת. בנוסף לכך, יעילותה שנויה במחלוקת. לכן מומלץ לשקול אופציה זו רק כאמצעי אחרון ויש למצות טיפול שמרני עד תום לפני שממהרים לחתוך.
הכותב הוא מנכל איימקס, המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט, ומנהל המעבדה לחקר ההליכה והתנועה, המרכז הרפואי תל אביב
בואו לדבר על זה עם סאם חמיס בפורום הליכה וניתוח התנועה.
