רשלנות רפואית: 700,000 ש"ח לילד

בית החולים סורוקה בבאר שבע יפצה ילד שטופל במקום כשהיה תינוק בסך של כ-700 אלף שקל. כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב.

הילד נולד עם חיבור עורי בין האצבעות בכף יד שמאל (מצב רפואי המכונה סינדקטיליה) ועבר בסוף 2004 ניתוח להפרדת האצבעות, בהיותו בן שנה. כתוצאה מהניתוח, כך לפי פסק הדין, סבל מהפרעה באספקת הדם. הוא שוחרר לביתו כעשרה ימים לאחר הניתוח ובאמצע ינואר 2005 נותח שוב ועבר קטיעה של אחת האצבעות; לאחר מכן נזקק לשימוש בסדים ולטיפול בריפוי ובעיסוק לשם שיפור תנוחת האצבע שנותרה. כעת, כתוצאה מהטיפול נקבעה לילד נכות רפואית בשיעור 25.5%, ונכות תפקודית בשיעור 19%.

הוריו של הילד תבעו את קופת חולים הכללית, המפעילה את בית חולים סורוקה בגין כשלים במהלך הניתוח, ובטיפול שניתן לפניו ואחריו. המחלוקת בעניין הניתוח היא מועד הניתוח - נטען כי הניתוח בוצע מוקדם מדי. עורכת חוות הדעת הרפואית מטעם התביעה, ד"ר ליפסקר אסתר, מומחית בכירורגיה של כף היד, הביאה לדוגמה מחקרים שמראים כי גיל המינימום לביצוע ניתוחים דומים נחשב 18 חודשים וטענה כי לא הייתה סיבה לטפל בתינוק בגיל מוקדם מכך.

לדבריה, ישנן עדויות לפיהן התוצאות הטובות ביותר בניתוח זה מושגות בגיל 4-5. קופת החולים טענה כי גיל המנותח הוא נושא במחלוקת והובאו מקרים של ניתוחים מוצלחים בגילאים אלו.

להורים לא הוצגו כל סיבוכי הניתוח

השופט מנחם (מריו) קליין ציין כי הפסיקה לאורך השנים מכירה בכך שפעולת רופא לא תיחשב כרשלנית אם עשייתה התבססה על העדפת תפיסתה של אחת מהגישות הרפואיות המוכרות, כמו במקרה זה. עם זאת התקבלה טענתם של ההורים כי לא הייתה הסכמה מדעת לניתוח; לפי התביעה, בגיליונות הרפואיים אין תיעוד לגבי ההסברים שניתנו להורים; "לא הסבירו לנו שיש אפשרות לנתח בגיל מבוגר יותר", העידה האם והוסיפה: "אף רופא לא שאל אותנו אם אנו מוכנים לקחת את הסיכונים שבניתוח בגיל שנה".

השופט קיבל את טענת ההורים וציטט מפסק דין שעליו חתומה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש: "על מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי תהיה הסכמה מדעת, יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של 'הסכמה מדעת'".

"התינוק צרח, הרופאים לא באו"

בית המשפט קיבל גם את טענת ההורים להתרשלות לאחר הניתוח. הרופאים שבדקו את התובע בכל תקופת הזמן שלאחר הניתוח לא התייחסו ברצינות למצוקה של שתי האצבעות שנותחו וזאת למרות התיאור והדיווח החמור בעניין זה. בא כוחם של התובעים טוען כי רק לאחר שהילד בכה וצרח כמעט יום שלם ורק לאחר שנראו אצבעות כחולות הגיע רופא להסיר חלק מהתפרים מה שהביא לחידוש בזרימת הדם. מדברי המומחית ד"ר ליפסקר עולה כי מצבן של האצבעות לאחר הניתוח "זעק" לעזרה וכי היה זמן ומקום לפעול ולהציל אותן.

השופט קליין ציטט פסק הלכה, לפיו, הגורם המרכזי שיש בו כדי להשפיע על הטלת האחריות על הרופא הוא טיב הטיפול שהעניק. "לעניין זה קבעו מורי ההלכה, שטעות מקצועית שנעשתה בתום לב, אינה מצדיקה הטלת אחריות לנזק שנגרם כתוצאה ממנה. מנגד, טעות שנגרמה בשל רשלנות פושעת או פעולה לא נכונה שנעשתה בשל חוסר תשומת לב", אמר.

מרכיבי הפיצוי שתשלם הקופה

נקבע כי נוכח כל אלו, זכאי התובע לפיצוי בסך של 382,489 שקל בגין הפסד השתכרות עתידי בעקבות הניתוח ול-30 אלף שקל בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות. השופט קבע כי בגין הכאב והסבל שנגרמו לו וימשיכו ללוות את הילד, הוא יפוצה ב-200 אלף שקל.

הוריו של התינוק יפוצו ב-50 אלף שקל בגין דמי טיפול ונסיעות ששילמו מכיסם, 40 אלף שקל לטובת הטיפולים הנפשיים בעתיד, והוצאות נסיעה עתידיות של 6,000 שקל.

כמו כן יפוצו ההורים ב-40 אלף שקל על הכסף שהפסידו כי היו מרותקים למיטת התינוק, ועוד 10,000 שקל הוצאות עתידיות. סך כול הפיצוי - 698,489 שקל. קופת החולים הכללית תישא בהוצאות המשפט בגובה של 20%.

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.