פרוביוטיקה: יש גם חיידקים טובים

השימוש המסורתי בפרוביוטיקה במזון מפנה את מקומו בעשורים האחרונים למדע הנסמך על מחקרים ביוטכנולוגיים קליניים. כיום מודעים החוקרים יותר מתמיד לתרומתה של הפרוביוטיקה למערכת עיכול תקינה, וכן לחשיבותה של מערכת עיכול תקינה לבריאותו הכללית של האדם.

מעבר לתזונה בריאה, שהיא הבסיס לכל טיפול, לו הייתי צריך להמליץ למטופל לבחור תוסף תזונה אחד בלבד, ברוב המקרים הייתי בוחר בפרוביוטיקה, בשל חשיבותה הגדולה והשפעתה על בריאותנו.

מהי פרוביוטיקה?

פרוביוטיקה היא אחת הקטגוריות הנחקרות ביותר בתחום תוספי התזונה, אם כי תרומתם החשובה של החיידקים הפרוביוטיים לאריכות חיים ולבריאות טובה אינה בגדר תגלית חדשה. כבר בתחילת המאה הקודמת זכה המדען הרוסי פרופ' אליה מצ'ניקוב בפרס נובל לרפואה על מחקרו פורץ הדרך בתחום זה.

עד כה, הכרנו את תפקידי החיידקים הפרוביוטים בהקשרים של איזון פעילות מערכת העיכול וחיזוק ההגנה החיסונית. הידע שלנו בדבר הקשר שבין המעי ("המוח השני") לבין המוח מתחזק לאחרונה - והצטברו עדויות על כך שסטרס יכול לשנות את אוכלוסיית החיידקים במעיים ובכך להשפיע על פעילות מערכת העיכול. הכיוון יכול להיות גם הפוך: החיידקים במעיים יכולים להשפיע על מצב הרוח ועל רמת הסטרס. ישנם חיידקים המפרישים נוירוטרנסמיטרים, כמו טריפטופאן או גאבא, הגורמים לרגיעה ושינוי במצב הרוח.

לכן, חיידקים פרוביוטים יכולים להיות חלק מהכלים הטיפוליים העומדים לרשותנו, לטיפול בדיכאון, סטרס, כעס וכאב. ההשפעה היא הן לטווח המיידי והן לטווח הארוך. נושא זה נחקר על עכברים ופורסם במגזין adv exp med biol השנה.

במאמר שפורסם ב- GUT MICROBESהשנה, נכתב על הציפיה כי ההבנה של המסלול הדו כיווני בין המוח לבין המעי תחזק את המגמה לשימוש בזני פרוביוטיקה, לשם השפעה על מצב רוח, מצב חרדה והקלה על כאב.

פירוש המונח פרוביוטיקה הוא "למען החיים": למה הכוונה, בעצם?

לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי (WHO) החיידקים הפרוביוטיים הם: "אורגניזמים חיים (חיידקים, שמרים) שאם ניזונים מהם בכמות מספקת הם בעלי השפעה מועילה על מצב הבריאות הכללי".

נראה כי לא במקרה, פירוש המונח "פרוביוטיקה" ביוונית הוא "למען החיים", מפני שכאמור, מדובר בחיידקים החיוניים לבריאותו הכללית של האדם. בתוך כך, במשך העשורים האחרונים, התגלו יותר ויותר מדדים חיוניים של בריאות וחולי, המצביעים על קשר בין המצב הפרוביוטי של האדם לבין בריאותו.

כמה סוגים של חיידקים ידידותיים יש?

כ-400 סוגים שונים של חיידקים ידידותיים מהווים חלק בלתי נפרד מפלורת מערכת העיכול.

ירידה באיכותם או במספרם תביא לשגשוג של חיידקים פתוגנים, במסגרת המאבק המתמיד בין הפלורה הטבעית לבין החיידקים הפתוגנים, על מקום ותנאי מחיה. החיידקים הידידותיים נפגעים עקב גורמים שונים כמו תרופות, אנטיביוטיקה, סטרואידים, זיהומים, דלקות, תזונה לקויה ומתח נפשי.

למה לי פרוביוטיקה עכשיו?

כמותם של החיידקים מגיעה לפי 10 מכמות התאים בגוף. סוגי החיידקים המצויים במעי הם מרכיב חיוני במנגנון ההגנה של הגוף כולו. אלא ששימוש מסיבי באנטיביוטיקה מפר את האיזון בין מגוון זני החיידקים המאוכסנים במערכת העיכול דרך קבע. זאת ועוד, במחקרים רבים הוכח הקשר ההדוק שבין שימוש מוגבר בתכשירים אנטיביוטיים, הן ברפואה והן בגידול בעלי חיים לתעשיית המזון - לבין היווצרות זני חיידקים העמידים לתכשירים אלה.

פגיעה זו עלולה להיות בעלת השלכות מערכתיות, ובהן הפרעות הנובעות מבעיות במערכת החיסון, וכן בעיות אינטימיות בנשים, ובעיקר קנדידה. לפלורת המעי תפקיד במניעת היווצרותה של עמידות כזו.

מהו טיפול פרוביוטי איכותי?

החיידקים: כיום ברור כי טיפול פרוביוטי איכותי הוא תוסף תזונה הניתן בבליעה ומכיל ריכוז גבוה ומגוון של חיידקים מהזנים המאכלסים בקביעות את מערכת העיכול בגוף האדם. אלא שלא כל החיידקים מתאפיינים באותה מידת יציבות ואורך חיים, ובהקשר זה, חשובה לא פחות: הקפסוליזציה.

הקפסולה: לקפסוליזציה של החומר תפקיד חשוב במעבר החומר במערכת העיכול ובשימור החיידקים הפרוביוטיים, כך שיוכלו להגיע לאיבר המטרה ולהשפיע באופן מיטבי. מבחינת יציבות החיידקים, לקפסוליזציה תפקיד קריטי, אם כי יציבות הפרוביוטיקה אינה תלויה רק בחיידקים, אלא אף מושפעת מנוכחותם של רכיבים אחרים, כגון סיבים כחומרי קישור. הבחירה ברכיבים צריכה אפוא להיות זהירה, כדי לאפשר את שימור חיותם של החיידקים.

מה חשיבותם של זני החיידקים הפרוביוטיים השונים?

הגישה החדשה בהבנת תועלות הפרוביוטיקה מתמקדת בזן החיידק הפרוביוטי, מתוך מודעות לעובדה שלכל זן פרוביוטי תכונות ייחודיות משלו. כך, לדוגמה, זן המצוי בנרתיק גוף האישה וממלא תפקיד בשמירה על הבריאות האינטימית לא בהכרח יסייע במקרים של תסמונת המעי הרגיז. לעומת זאת, זן שתועד כמסייע בהפחתת תסמיני המעי הרגיז, לא בהכרח ישפר את איזון הפלורה הווגינאלית. מכאן, נובעת החשיבות של נטילת תכשיר פרוביוטי בעל קשת רחבה של זנים נחקרים, כאשר במוצרי חלב קיימים רק זן אחד או שניים.

מהם המצבים הרפואיים בהם תכשירים פרוביוטיים משפיעים במיוחד?

רשימת המצבים שהפרוביוטיקה הוכחה כיעילה לטיפול בהם הולכת ומתארכת. עד כה הוצגו במחקר הוכחות להשפעת הטיפול הפרוביוטי בהקשרים מרכזיים אלה:

1. מניעה וטיפול במקרי שלשול (תוספת לטיפול במחלה הנגרמת על ידי הליקובקטר פילורי, הן להגברת שיעור ההצלחה בטיפול והן להפחתת תופעות לוואי).

2. מניעה וטיפול בתסמונת המעי הרגיז.

3. מניעה וטיפול בעצירות בתינוקות.

4. שלשול שנגרם מאנטיביוטיקה.

5. טיפול בזיהומי הנרתיק בקרב נשים.

6. מניעת תחלואה מאשפוז.

7. מניעת אלרגיה.

8. מניעת מחלות מעי דלקתיות.

9. מניעת עששת.

האם ייתכן כי הפרוביוטיקה תסייע להפחית השימוש באנטיביוטיקה?

יעילותה של הפרוביוטיקה אינה מוטלת עוד בספק. אחד מיעדיה של ההתפתחות המחקרית הניכרת בשנים האחרונות, בכל הקשור בחיידקים הפרוביוטיים, הוא לתמוך יותר ויותר במעבר מאנטיביוטיקה לפרוביוטיקה.
המחקר הביוטכנולוגי שבבסיס פיתוחם של מוצרי הפרוביוטיקה הולך ומשתכלל, ואגב כך, הפרוביוטיקה חודרת יותר ויותר לתחומי הרפואה הקונבנציונלית וממלאת, בעקיפין ובמישרין, את מקומה של האנטיביוטיקה. המלחמה בין המדענים לחיידקים בעיצומה.

בתוך כך, העמידות לאנטיביוטיקה הולכת ומתעצמת, מה שמהווה איום מטריד על בריאותנו. הבנה טובה יותר של המיקרוביום (התבנית החיידקית הייחודית במעי) עשויה להוביל לדרכים נוספות לחיזוקו באמצעים חיצוניים. ייתכן כי גם הסוגיה המטרידה של עמידות לאנטיביוטיקה יכולה למצוא את פתרונה דרך מחקר על פרוביוטיקה.

האם יש דוגמאות למקרה רפואי קונקרטי בו הושגה הטבה משמעותית בזכות פרוביוטיקה?

תיאור מקרה שהתפרסם בכתב העתJournal of Clinical Gastroenterology. בשנת 2008 טיפל ד"ר קורוטס מאוניברסיטת מינסוטה בחולה שסבלה מזיהום אלים של קלוסטרידיום דיפיציל. השלשולים התכופים אילצו אותה להישאר עם חיתולים, מרותקת לכיסא גלגלים. גם קוקטייל עדכני של סוגי האנטיביוטיקה המתקדמים ביותר לא שיפר את מצבה. להיפך: היא הידרדרה ואיבדה יותר מ-25 ק"ג ממשקלה ב-8 חודשים. ד"ר קורוטס המיואש החליט על השתלה נועזת שתוארה מספר פעמים מועט בספרות. הוא החליט לבצע השתלת צואה: Fecal Transplant. הוא העביר לה חיידקים מצואת בעלה, אותם ערבב בתמיסת מלח תקנית והעביר בצינור למעי הגס. השלשול נעלם אחרי יום. הזיהום החיידקי גם הוא נעלם ולא חזר.

זו היתה הפעם הראשונה שלפני ואחרי אחרי פרוצדורה יוצאת דופן זו, בוצעה בדיקת מגוון המיקרוביום במעי. הממצאים היו ברורים: מצב המיקרוביום לפני ההשתלה היה גרוע: חלק גדול מהחיידקים האופייניים למעי תקין לא נמצאו שם. לאחר ההשתלה, כשמצבה השתפר, המעי אופיין בכמות ובמגוון גדול מאוד של חיידקים.

ד"ר מיכאל ויינפאס הוא מומחה ברפואת המשפחה

בואו לדבר על זה בפורום תזונה בהריון - תוספי תזונה בהריון.