הפטיטיס C: התעלומה הצהובה

מה אתם יודעים על צהבת? כנראה שלא הרבה. מתוצאות סקר לרגל יום הצהבת עולה כי 26% מהנשאלים לא שמעו על הפטיטיס C כלל, הרוב לא יודעים איך נדבקים ואיך מטפלים. המודעות חשובה מכיוון שרק 3 מתוך 10 חולים יודעים שהם נושאים את הנגיף, ואלה יכולים לשאת את הנגיף בין 15-20 שנה בטרם יחושו בתסמינים כלשהם, אז יפגע הכבד מנזק מצטבר ומצבו יהיה כמעט בלתי הפיך.

סקר הוזמן עבור חברת התרופות BMS ונערך בקרב 505 משיבים בגילאי 18 ומעלה, עולה כי 26% מהנשאלים לא מכירים את המחלה, 24% ידעו לומר כי מדובר במחלה הפוגעת בכבד, 19% זיהו כי מדובר ב"צהבת". 35% מהנשאלים שמעו על המחלה, אך לא ידעו לומר עליה אף פרט.

53% מהמשיבים ציינו כי אינם יודעים כיצד ניתן להידבק במחלה, 60% לא ידעו כיצד מתבצעת הבדיקה לזיהוי הידבקות במחלה (בדיקת דם). 75% מהמשיבים לא ידעו לציין כיצד ניתן לטפל בהפטיטיס C.

מהו הפטיטיס C?

דלקת כבד נגיפית שכ-80% מהלוקים בה יהפכו להיות חולים כרוניים, 20% מנשאי הנגיף ילקו בשחמת כבד וחלקם יאלצו לעבור השתלה, וכ-5% ילקו בסרטן הכבד.
בישראל חיים כיום כ-140 אלף נשאים, כ-2% מכלל האוכלוסייה, כאשר מדי שנה מצטרפים מעל 2,000 חולים חדשים.

כיצד נדבקים בהפטיטיס C?

הידבקות במחלה נגרמת באמצעות מגע ישיר עם דם נגוע בנגיף. קבוצות הסיכון להידבקות בנגיף הם; משתמשים בסמים אשר אינם מקפידים על שימוש במחטים חד פעמיות; מטופלים שנחשפו למחטים לא סטריליות במסגרת טיפולים רפואיים (כגון חיסון או טיפול שיניים); אנשים שעשו קעקועים או פירסינג באופן לא סטריליים; מטופלים שקיבלו עירויי דם ו/או מוצריו או השתלת איברים לפני שנת 1992 (אז החלו לבדוק הימצאות הנגיף במנות הדם באופן שגרתי). נדבקים נוספים הם עובדי רפואה שנדקרו ממחט מזוהמת, אנשים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם נשא הנגיף ותינוקות שנולדו לאם נשאים. בנוסף, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב עולי חבר העמים, חולי איידס, חולי המופיליה, מטופלי דיאליזה ואנשים עם עלייה בלתי מוסברת ברמת אנזימי הכבד.

מהם תסמיני המחלה?

לא בכדי מכונה המחלה "המגיפה השקטה". לרוב המחלה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, עד לתחילת הרס הכבד. במחלה מתקדמת (שחמת הכבד) עלולים להופיע עייפות, מיימת (הצטברות נוזל בחלל הבטן), צהבת, דימום ממערכת העיכול ובלבול.

כיצד מאבחנים הפטיטיס C?

האבחון מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה הנקראת Anti HCV Ab. הבדיקה הראשונית היא של נוכחות נוגדנים לנגיף. אם התשובה היא חיובית, יש לעשות כמה בדיקות דם נוספות כדי לברר את מספר נגיפי ההפטיטיס C בדם (העומס הנגיפי) ואת המאפיינים הגנטיים של הנגיף. בדיקות נוספות נועדו להעריך את דרגת הנזק שנגרם לכבד.

מהם הטיפולים המוצעים לחולים?

קיימים 7 תתי-סוגים (גנוטיפים) שונים לנגיף הגורם למחלה, משך הטיפול משתנה בהתאם לסוג הגנוטיפ. לרוב החולים בישראל (כ-70%) יש גנונטיפ 1, הקשה ביותר לטיפול. הטיפול הסטנדרטי הקיים היום הוא שילוב של זריקת תת-עורית של פג אינטרפרון אחת לשבוע בשילוב עם שני סוגי כדורים נוספים הניתנים כל יום. הצלחת הטיפול בגנוטיפ 1 היא כ-70%-75%, ובגנוטיפ 2,3 כ-60%-90%. תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש בעולם בשנה האחרונה הביאו לשינוי של ממש גם במשך הטיפול, גם בתופעות הלוואי וגם בשיעור הריפוי של המחלה. התרופות החדשות ניתנות בכדורים בלבד ומעכבות שלבים שונים במעגל החיים של הנגיף. חלק מתרופות אלו, שנכנסו לשימוש כבר הארה"ב, עתידות להיכנס לסל התרופות הישראלי בשנה הקרובה. תרופות אלו מקצרות את זמן הטיפול ל-12 ואפילו לשמונה שבועות, גורמות לתופעות לוואי מעטות ביותר ויעילות הטיפול בהן מגיעה ל-90% ומעלה. טיפולים אלה מהווים תקווה של ממש עבור החולים.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.