התאבדות כ"תאונת עבודה"

אחד הגורמים להתאבדויות הוא מצבים נפשיים של דיכאון ולחץ בעבודה. לפני מספר חודשים התאבד שופט בישראל אשר במכתב שהותיר, כתב כי הלחץ בעבודה הכריע אותו. על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 7.3.10, בכל שנה מתאבדים בישראל כ-400500 בני-אדם, כאשר שיעור ההתאבדות בקרב גברים גבוה פי ארבעה מאשר בקרב נשים. ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות גדול בהרבה ממספר ההתאבדויות. שיעור ההתאבדות של גברים ונשים בישראל, בהתפלגות על פי גיל, גבוה בהשוואה למדינות אירופה ומדורג בין 21 מדינות במקום החמישי בקרב גברים ובמקום השני בקרב נשים.

מהי תאונת עבודה?

על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". הזכאות לתגמולים בגין "תאונת עבודה" מותנית בקיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודה ובקשר סיבתי בין האירוע התאונתי (הגורם) למצב הרפואי שנגרם בעטיו (הנזק). בהקשר זה נקבע כי "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה, רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה אם לא הוכח אחרת".

המבחן היסודי העומד בקביעה שאירוע הינו "תאונה" הוא "הפתאומיות", קרי אירוע פתאומי אשר ניתן לאתרו במישור הזמן (מתי אירע?) ובמישור השטח (היכן אירע?). בתי-הדין לעבודה נוטים לפרש את המונח "תאונה" בצורה מרחיבה על-מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה. לפיכך, כאשר מקרה התאונה לא אירע "תוך כדי" העבודה, אולם הוכח שאירע "עקב" העבודה, יהפוך גורם הזמן למשני לגורם הסיבתי. תפקידו של בית הדין הוא לתת פרשנות המתאימה למציאות העכשווית, מתוך הרציונל החברתי שצדק צריך להיעשות ולא רק להיראות. עם זאת, בית המשפט נזהר שהפרשנות לא תהיה מרחיבה מדי, עד שתנגוד את תכלית החוק.

פגיעה נפשית כתאונת עבודה

הפסיקה יצרה קשת רחבה של מקרים, אשר המחוקק לא התכוון לכסותם בחוק. כך למשל לגבי פגיעה נפשית. לחץ נפשי בעבודה עשוי לגרום לעובדים לנזקים פיזיים ונפשיים, אשר יכולים להיות מוכרים כ"תאונת עבודה" על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

בתי הדין לעבודה מכירים בהתאבדויות כתאונת עבודה. כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בשנת 2008 בהתאבדותו של עובד חברת הייטק, אשר שם קץ לחייו בסיומו של פרויקט, לאחר שחשש שהפרויקט עליו עבד לא יעמוד בציפיות הממונים עליו ולפיכך יפוטר מעבודתו. מקרה נוסף שהובא לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשנת 2007 היה התאבדותו של עובד סלקום, על רקע בעיות משפחתיות ועל רקע פיטוריו מהחברה. שם נקבע כי פיטורי העובד היו הגורם המכריע, ולפיכך הוכרה ההתאבדות כתאונת עבודה. בית הדין הארצי לעבודה הכיר בשנת 2006 בהתאבדותו של עובד עיריית ערד, אשר שם קץ לחייו בגלל שחש שקופח בהשוואה ליתר העובדים בסמוך לפני התאבדותו, וכן משום שאסרו עליו לעזוב את מקום העבודה לשם בדיקה רפואית.

התנאים להכרה

על מנת שפגיעה נפשית תוכר כ"תאונת עבודה", יש להצביע על אירוע המוגדר בזמן ובמקום אשר גרם לתובע לדחק נפשי בלתי רגיל או לסערת רגשות חריגה אשר בעטיה נגרם לו אותו מצב רפואי. עם זאת, מתח מתמשך אשר גרם לפגיעה נפשית אינו מוכר כ"פגיעה בעבודה". פגיעה נפשית, שהיא תוצר נלווה של פגיעה פיזית, הוכרה בפסיקה כ"פגיעה בעבודה". כך גם הוכרה על ידי בית הדין החמרה במצב נפשי קודם, אשר אירעה על רקע אירוע בעבודה. במהלך השנים התגבשה הלכה לפיה התקפי לב, אירועים מוחיים, התמוטטות נפשית ומחלות אחרות, הפורצות על רקע לחץ בעבודה, הם בבחינת "תאונת עבודה". למסגרת זו נכנסו מקרי ההתאבדות אשר הוכרו על ידי בית הדין כ"פגיעה בעבודה" וזיכו את תלויי המנוח בגמלת תלויים. בהתאם לפסיקה, על מנת שהתאבדות תוכר כתאונת עבודה יש להוכיח שהתרחש אירוע מיוחד הקשור לעבודה שבעטיו "טרף העובד את נפשו בכפו". גם כאשר קיימים גורמים נוספים, אשר השפיעו על מצבו הנפשי של המנוח, אין בכך כדי לשלול את ההכרה באירוע הקשור לעבודה. במקרים כאלה תיבחן מידת השפעת הגורמים האחרים על מות המבוטח.

רובן המכריע של התביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, אשר עניינן פגיעה נפשית, נדחות ויש צורך בניהול הליך משפטי בבית הדין. לכן, יש חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי עוד בטרם הפנייה למוסד לביטוח לאומי.

עו"ד רומי הוניג היא שותפה בחברת עו"ד לביא-הוניג, המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי

בואו לדבר על זה בפורום תביעות ביטוח.