הרפואה ב-OECD: יש מקום לשיפור

השיפור באיכות הטיפול הרפואי אטי מכדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה ועם העלייה במספר האנשים הסובלים ממחלה כרונית אחת לפחות, מה שגורם לאבדן חיי אדם רבים במדינות ה-OECD. כך עולה מדו"ח ה-OECD Health at a Glance 2015 המתפרסם היום (ה').

הדו"ח מציג נתונים ומדדים רבים בתחום הבריאות במדינות השונות, ומאפשר להשוות ביניהן ולעקוב אחר השינויים לאורך זמן. מהדו"ח עולה כי כל המדינות השתפרו במדדים שונים של איכות הטיפול וכן בהתמודדות עם הרגלי חיים המזיקים לבריאות כמו השמנה ושתיית אלכוהול מופרזת.

אף מדינה לא הצליחה להגיע לביצועים טובים באופן עקיב בכל המדדים של איכות הטיפול, גם לא מדינות שבהן ההוצאה על בריאות גבוהה מאוד. הדבר מלמד על כך שבכל המדינות יש מקום לשיפור במניעה, באבחון מוקדם ובטיפול בבעיות הבריאותיות השונות.

איכות הטיפול בבתי החולים טובה: תמותה נמוכה

בישראל, אחוז התמותה בתוך 30 ימים של אנשים בגיל 45 ומעלה בישראל שאושפזו בעקבות אוטם חריף של שריר הלב או בעקבות שבץ מוחי אסכמי, נחשב כמדד טוב לאיכות הטיפול בבתי החולים, והוא נמצא במגמת ירידה כמו במדינות רבות אחרות. אחוז התמותה בישראל נמוך יותר מהממוצע במדינות ה-OECD.

גם בביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך בתוך 48 שעות מרגע הכניסה לבית החולים, שנחשב כמדד לאיכות הטיפול בבית החולים, ישראל נמצאת במגמת שיפור משמעותית, שכן שיעור זה במגמת עלייה בעשור האחרון לחולים בני 65+ - מ-70% ב-2003 ל-85% ב-2013.

אחוז בני 65+ שחוסנו נגד שפעת בישראל גבוה בהשוואה למדינות רבות ב-OECD. אחוז המתחסנים בישראל עלה מאוד: מ-44% ב-2003 ל-61% ב-2013, בהשוואה לאחוז יציב יחסית בממוצע ה-OECD (48% ב-2013).

ישראל שיעור אשפוז גבוה בשל מחלות נשימה

האשפוז עקב אי-ספיקת לב, אסתמה או מחלות בדרכי הנשימה התחתונות (COPD) מוגדרים כאשפוז בר מניעה. בישראל שיעור האשפוז עקב אי-ספיקת לב נמוך, ואילו שיעור האשפוז עקב אסתמה ו-COPD גבוה מעט מממוצע ה-OECD. שיעור האשפוז המתוקנן לגיל בגין אי-ספיקת לב בישראל ירד מ-277.5 למאה אלף נפש בגיל 15 ומעלה ב-2008 ל-233.9 ב-2013. זאת, בהשוואה לממוצע ה-OECD של 256.9 ושל 244.4, באותן שנים, בהתאמה. שיעור האשפוזים עקב מחלות בדרכי הנשימה התחתונות ב-2013 היה 206.6 למאה אלף נפש בגיל 15 ומעלה, גבוה מעט מממוצע ה-OECD: 198.3, וכך גם שיעור האשפוז עקב אסתמה: 54.1 בישראל, ו-52.3 ממוצע ה-OECD.

תמותה נמוכה מסרטן הרחם, אך גבוהה מסרטן השד

שיעור ההישרדות מסרטן השד לאחר חמש שנים גבוה יחסית למדינות ה-OECD, אך שיעור התמותה הכללי מסרטן זה גבוה. במקביל, גם שיעור ביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים גבוה. יש לציין שלמרות שיעור התמותה מסרטן השד גבוה יחסית למדינות בארגון, נרשמה מגמת ירידה בנתון זה בעשור האחרון.

עוד יש לציין, כי הגילוי המוקדם של סרטן צוואר הרחם וסרטן המעי הגס בישראל גבוה יחסית לממוצע ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם נמוך יחסית למרבית מדינות ה-OECD אך שיעור התמותה מסרטן המעי הגס דומה לממוצע.

ההוצאה הלאומית לבריאות לנפש ממשיכה לעלות ברוב מדינות ה-OECD, בתקופה האחרונה ב-0.6% בלבד בממוצע ה-OECD במקביל לעלייה בתמ"ג. עם זאת, באיטליה, בפורטוגל וביוון, נרשמה ירידה בהוצאה לבריאות בשנת 2013, זו השנה השלישית או הרביעית ברציפות. בישראל, ההוצאה הלאומית לנפש, עלתה בממוצע בכ-2% בין השנים 2013-2009, בדומה לעלייה הממוצעת בשנים 2009-2005.

לכל מדינות ה-OECD יש במה להשתפר

בארצות הברית לדוגמה, יש הישגים טובים בטיפול אקוטי בחולים עם התקף לב או שבץ מוחי ובעיקר בצמצום התמותה שלהם, אך אינה מצליחה במניעת אשפוזים של חולים במחלות כרוניות כגון אסתמה וסוכרת. בספרד, בפורטוגל ובשווייץ, לעומת זאת, המצב הפוך: במדינות אלה שיעור האשפוזים בשל מחלות כרוניות נמוך יחסית, אך שיעור התמותה של חולים המאושפזים בעקבות התקף לב או שבץ מוחי גבוה יחסית. לפינלנד ולשוודיה מדדים טובים של הישרדות חולים עם סרטן השד, סרטן המעי או סרטן צוואר הרחם. במדינות צ'ילה, פולין, צ'כיה, הממלכה המאוחדת ואירלנד ההישרדות של חולים בסוגי סרטן אלו פחות טובה.

ההוצאה לתרופות בישראל - נמוכה

עוד מסתבר מהדו"ח כי ההוצאה לתרופות בקרב מדינות ה-OECD תופסת בממוצע כ-20% מסך ההוצאה לבריאות. בישראל ההוצאה לתרופות תופסת רק כ-15% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות.

בשנים האחרונות חלה האטה בגידול של ההוצאה לתרופות במגזר הקמעונאי ברוב מדינות ה-OECD. בישראל, רכישת תרופות על ידי משקי בית עלתה בממוצע בכ-10% בין השנים 2011-2009. למרות ההאטה בגידול ההוצאה לתרופות ברוב מדינות ה-OECD צפויה עלייה מחודשת בהוצאה זו, עקב הזדקנות האוכלוסייה ועלותן הגבוהה של תרופות חדשות למחלות כגון סרטן ודלקת הכבד. יותר ממחצית הגידול בהוצאה לתרופות בעתיד הקרוב צפוי להיות בזכות תרופות חדשות אלו. אולם בעוד שלחלק מהתרופות תועלת גבוהה, אחרות מביאות לשיפור שולי בלבד בתוצאות הטיפול, והינן בעלות יחס עלות-תועלת נמוך.

צריכת נוגדי דיכאון עלתה בקצב מהיר משנת 2000 וממוצע צריכתן במדינות ה-OECD כמעט שהוכפל. במספר מדינות שבהן צריכת נוגדי הדיכאון גבוהה במיוחד, כגון אוסטרליה והממלכה המאוחדת, יש עדויות לשימוש נרחב מדי במרשמים לנוגדי דיכאון. לעומת זאת, במדינות אחרות כגון קוריאה ואסטוניה, שבהן צריכת נוגדי הדיכאון נמוכה מאוד, ייתכן שהשימוש בהן מצומצם מכדי לענות על צורכי הסובלים מדיכאון ושהרחבת השימוש הייתה עשויה לתרום למניעת התאבדויות.

תגובת משרד הבריאות: "הדו"ח הנוכחי של 2015 כולל סדרה של מדדי בריאות מעודכנים המספקים לקורא מבט מהיר על ההישגים היחסיים של מדינותOECD בתחום הבריאות. מהדו"ח ניתן לראות שבכל מדינות ה-OECD ניתן להמשיך ולשפר את איכות הטיפול הרפואי ולהתמודד בצורה טובה יותר עם גורמי סיכון כגון השמנה וצריכת אלכוהול. ישראל נמצאת במקום טוב ביחס למדינות ה-OECD, פרטי הדו"ח יילמדו לעומקם ובמשרד הבריאות יפעלו בהתאם".