קרע בגיד: כיצד מטפלים?
כמעט כל גיד בגופנו עלול להיקרע כתוצאה ממאמץ יתר או מתאונה יום-יומית המתרחשת בבית. מהם הקרעים הנפוצים? מי נמצא בקבוצת סיכון? כיצד מאחים את הגיד הקרוע?
כמעט כל גיד בגופנו עלול להיקרע. המקומות השכיחים והנפוצים ביותר לקריעת גידים הם אצבעות כפות הידיים, הכתפיים, גיד אכילס, גיד הפיקה בברך וגיד הביספס בזרוע.
מה גורם לקריעת גידים?
לעתים קרע בגיד נגרם בעקבות תאונות עבודה או תאונות אישיות אשר קורות ביום-יום (כמו חתכים מסכין, מזכוכית וכדומה). כפות הידיים מועדות לנזק של גידים - בכל גיל. האוכלוסיה השכיחה ביותר הסובלת מקרע של גיד השרוולית המסובבת בכתפיים, למשל, היא האוכלוסייה המבוגרת, וזאת עקב החולשה היחסית של הגידים באזור זה, בעיקר לאחר נפילות, חבלות, ותאונות עבודה או תאונות דרכים, ומעל גיל 40.
ברוב שאר המקרים, הקרע בגיד נובע בדרך כלל מ-Over Use Syndrome, כלומר: תסמונת שימוש היתר. הכוונה היא לקריעת גידים הנובעים מפציעות ספורט, אם בגופם של ספורטאים מקצועיים ואם בקרב חובבי ספורט.
קרע בגיד נובע פעמים רבות מ-Over Use Syndrome. צילום: שאטרסטוק
מי נמצא בקבוצת סיכון לקרע בגיד?
בכל מה שקשור לקרע של גידים בכפות ידיים, קבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא, כמובן, של אנשים אשר משתמשים בכפות הידיים על מנת לבצע את עבודתם. בעיקר כאלה המשתמשים באופן קבוע בכלי מקצוע כגון סכינים, מקדחים וציודים נוספים.
באשר לקרע של הגידים בכתף, מי שנמצאים בקבוצת הסיכון הם דווקא בני הארבעים ומעלה כפי שצוין קודם. זאת כאמור, עקב חולשה יחסית של גידים אלה כפונקציה של הגיל.
לגבי שאר הקרעים הנפוצים בגידים: בדרך כלל מדובר באוכלוסיות צעירות, הנמצאות בפעילות פיזית מתמדת. קבוצה ייחודית הקשורה בעניין זה אשר ראוי לציין אותה, היא קבוצת הגיל של בני השלושים פלוס, אשר פעילים ב"ספורט סוף השבוע". הכוונה לאותם אנשים המשחקים כדורגל, כדורסל, טניס וכו' - רק פעם אחת בשבוע, בימי המנוחה.
מדוע מי שעוסק ב"ספורט סוף השבוע" עלול לסבול מקרע בגיד?
מאחר ופעילות זו איננה מתבצעת על פי רוב, בהתאם להוראות האימון הגופני - כלומר, הפעילות נעשית ללא חימום וללא תרגילי מתיחות, אשר מגמישים את הגידים לפני הפעילות הגופנית ומסייעים להגנתם, אלא מתבצעת ישירות מתוך מאמץ גופני אינטנסיבי, למשך זמן קצוב של שעות ספורות. סטטיסטית מסתבר שאצל אנשים אלה קיים סיכוי גבוה יותר לפגיעה בגידים.
מהם התסמינים לקרע בגיד?
באשר לפציעות בכפות ידיים, הרי שאירוע התאונה (חבלה או חתך מסכין, לדוגמא) הם די ברורים - ולכן עצם הפציעה מהווה גורם מחשיד. מבחינה תפקודית, כאשר מדובר בקרע מלא ולא בקרע חלקי, לא ניתן יהיה לבצע תנועה של המפרק אשר הגיד המדובר אמור להניע. למשל, קרע של הגיד המיישר של אחת מאצבעות כף היד, יגרום לכך שהמפרק המרוחק של האצבע לא ניתן יהיה ליישור.
אם מדובר בקרע מלא של הגיד המכופף של אחת האצבעות, הרי שלא נוכל לכופף את האצבע. כאן יש להבחין בקרע של המפרק המקורב באצבע, או של המפרק המרוחק - מכיוון שישנם שני מפרקים בכל אצבע, חוץ מהאגודל.
באשר לשאר הגידים הקרועים, החולים מדווחים לרוב, שהאירוע היה מלווה ברעש או בתחושה של כאב חד (הדומה לירייה) וכן בחוסר יכולת להפעיל את האיבר או את המפרק הפגוע. כעבור מספר דקות עד שעות, אזור הקרע יהיה מלווה בנפיחות מקומית, לעתים בשילוב של שטף דם אזורי.
במקרה של קרע בגיד אכילס, החולה יתקשה להפעיל את משקל הגוף על הרגל הפגועה, ולכן הוא יצלע. במקומות אחרים, לעתים ניתן יהיה לזהות עיוות של האזור, כגון בקרע של גיד הביספס בזרוע.
כיצד מאבחנים קרע בגיד?
האבחנה של קרע בגיד נעשית בדרך כלל על ידי הבנת סיפור המקרה, בדיקה קלינית, והשלמה של בדיקות הדמיה כגון בדיקת US ובמקרים מיוחדים על ידי בדיקת MRI. במקרה של קרעי גידים בכתף, ניתן לבצע בדיקת CT המשולבת עם חומר ניגוד.
אם מדובר בקרע של הגיד המכופף של אחת האצבעות, הרי שלא נוכל לכופף את האצבע. צילום: שאטרסטוק
מהם הטיפולים השמרניים לקרע בגיד?
ישנם גידים אשר הניסיון הקליני שלנו מלמד כי מנוחה בלבד מספיקה להבראתם, בשילוב של אי-הפעלת האיבר הפגוע. למשל, כאשר מדובר על קרע של גיד הביספס בזרוע, שבו המטופל נמצא במתלה למשך מספר שבועות, שלאחריהם הוא מונחה להפעיל את האזור באופן הדרגתי, לצד טיפולי פיזיותרפיה.
בשאר המקרים, יש צורך בקיבוע. לדוגמה, בכפות ידיים נבצע קיבוע של האצבע הפגועה. כאשר מדובר בגיד אכילס או בגיד הפיקה בברך, נקבע את המקום הפגוע על ידי גבס. כאן המקום לציין כי על פי רוב, הטיפולים השמרניים יעילים עבור הקרעים החלקיים, כלומר, עבור קרע שאינו מכיל את כל רוחב הגיד, ואשר נותרה בו עדיין רקמה המשכית.
מהם הטיפולים האורתופדיים היעילים ביותר לקרע בגיד?
הטיפול היעיל ביותר לקרע מלא בגיד, ואולי גם ההכרחי ביותר, הוא התערבות ניתוחית. כמובן שאקסיומה זו איננה ממש נכונה, כי כפי שנהוג לומר ברפואה, כל מקרה לגופו. למשל, אם מדובר על אדם יחסית צעיר, הסובל מקרע של גיד בשרוולית המסובבת בכתף, מלא או אפילו חלקי - נמליץ לו לגשת לניתוח שיתקן את המצב.
מאידך, אצל אדם בן 75 עם רמת תפקוד ירודה באופן יחסי, נוכל להמליץ על המשך טיפול שמרני, כדי לא להכניסו להליך כירורגי שיסכן אותו, נוכח מצבו הרגיש. באשר לפגיעות הנפוצות בכפות ידיים וכן לקרעים בגיד אכילס או בגיד הפיקה, ברוב המקרים אין מנוס מביצוע ניתוח, אשר מטרתו לחבר בין הגידים הקרועים.
ד"ר גורן צבי הוא מומחה בכירורגיה אורטופדית וברפואת ספורט.