המבקר: "מחסור באיברים להשתלה"

דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שהתפרסם אתמול (ג') מציג תמונה עגומה של מערכת הבריאות; מחסור באיברים להשתלה, בדיקות מיותרות וביטוחים רבים בשל החשש מתביעות רשלנות רפואיות, וכל זאת כשמאות קשישים וחולים ממתינים למזור.

לפי הנתונים, קיים מחסור חריף באיברים להשתלה (כליה, לב, כבד, ריאה ולבלב), ולכן מעטים מהחולים הזקוקים להשתלה זוכים לכך. בינואר 2011 המתינו בסך הכל כ-1,150 חולים להשתלות איברים שונים. באותה שנה נפטרו 105 חולים בזמן ההמתנה.

המחסור חמור אף יותר בקרב חולי כליות המטופלים בדיאליזה. על פי נתוני משרד הבריאות לשנים 1999-2008, מבין 21 מדינות מערביות ישראל מדורגת במקום הראשון בשיעורי התמותה ממחלות כליה לכל 1,000 נפש. מספר החולים הסובלים מאי-ספיקת כליות סופנית הזקוקים לטיפולי דיאליזה הולך וגדל בהתמדה - מ-1,590 חולים בשנת 1990 ל-5,500 בשנת 2011 - גידול לא פרופורציונלי ביחס לגידול באוכלוסייה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ב-2011 נצפתה עלייה משמעותית במספר ההשתלות וירידה במספר הממתינים. מספר הפטירות של החולים בהמתנה להשתלת כליה נמוך מהממוצע הבינלאומי. נתונים אלה לצערנו לא הופיעו בדו"ח המבקר שהתייחס למספרים ולא למגמות.

עלייה בתביעות רשלנות

בנוסף מתייחס הדו"ח לנושא תביעות רשלנות רפואית, ביטוח, ניהול סיכונים והדין המשמעתי במערכת הבריאות. לפי הדו"ח, בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקף התביעות וההוצאה הלאומית בגין רשלנות רפואית בישראל. עלייה זו מקורה בין השאר בהגברת מודעות הציבור לנזקים הנגרמים במהלך טיפול רפואי ובנכונות להגיש תביעה. פסיקת בתי המשפט הרחיבה את אחריותם של בעלי מקצועות הרפואה ושל המוסדות הרפואיים לרשלנות רפואית. גם התשלום הממוצע לתובע עלה במידה ניכרת, ואף הגיע במקרה קיצוני ל-16 מיליון שקל לחולה אחד.

תגובת הנגד לכך היא הפנייה לבדיקות מיותרות מה שגורם להוצאה מוגברת על בריאות מחד, אל מול ביטוחים רבים מחשש לתביעות. נוכח שינויים אלה החלו מוסדות רפואיים לבטח את פעילותם כנגד רשלנות רפואית באמצעות הקמת קרן פנימית לביטוח עצמי תוך כדי שמירת הכספים והשקעתם.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: מנכ"ל המשרד, רוני גמזו, פנה לממונה על ההגבלים העסקיים למצות את הבדיקה לגבי היעדר התחרותיות בענף ביטוחי האחריות המקצועית ברפואה. "הרשות תבצע בדיקה בהתאם. משרד הבריאות החל בגיבוש הנחיות לפיקוח על מוסדות רפואיים המבצעים ביטוח עצמי".

חסר מיטות לקשישים

נושא נוסף שעליו נמתחה ביקורת בדו"ח הוא שיקום רפואי לקשישים. על פי הנתונים, בישראל חיו בסוף שנת 2009 כ-740,000 תושבים בני 65 ומעלה (שהם כ-10% מתושבי המדינה, כמחציתם (כ-48%) מעל גיל 75. על פי התחזיות, עד שנת 2030 יגדל חלקם של הקשישים באוכלוסייה ויגיע ל-14%, כלומר אוכלוסייה זו תוכפל לכ-1.4 מיליון איש.

קשישים שאינם מקבלים טיפול שיקומי מספק לאחר אירוע רפואי חריף נשארים ברמת תפקוד נמוכה מהצפוי לאחר השיקום, ופעולות יומיומיות שאדם מבצע באופן עצמאי עלולות להיפגע, כגון הליכה, דיבור ושליטה בסוגרים. במקרים הקשים ביותר עלול הקשיש להישאר באשפוז זמן ממושך או להיות מרותק למיטה, וכך עולה הסבירות להידרדרות במצבו הרפואי. המבקר כותב כי סיבוכים רפואיים שעלולים להתפתח אצל חולה שאינו משוקם מביאים לפניות חוזרות ונשנות לחדרי המיון ולאשפוז יקר במחלקות שהאשפוז בהן ממושך.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: בתחילת 2012 קבע מנכ"ל המשרד מדיניות של אישור לתוספת מיטות גריאטריה וסגן שר הבריאות הגיש במרץ 2012 לדיון בממשלה הצעה לרפורמה בסיעוד להעברת האחריות על האשפוז הסיעודי לקופות החולים. "הרפורמה תיצור תמריץ לשיקום ומניעת התדרדרות תפקודית. בנוסף, משרד הבריאות בוחן פתרונות זמניים אלטרנטיביים למצוקת מיטות גריאטריה".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום נפרלוגיה ויתר לחץ דם
פורום גריאטריה