הפטיטיס C: מה חשוב לדעת?

הפטיטיסC (דלקת כבד הנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס C) היא מחלה נטולת תסמינים, ברוב המקרים - אך בקרב 25% מכלל החולים, המחלה עלולה להתקדם עם השנים ולהוביל לכשל בתפקוד הכבד, השתלת כבד וסרטן ראשוני של הכבד. כיום קיים טיפול אנטי נגיפי פורץ דרך וחדשני, המביא לריפוי מלא ביותר מ-90% מכלל החולים.

מה צריך לדעת על המחלה? איך נדבקים? איך מאבחנים? ומהן אפשרויות הטיפול והמניעה? ריכזנו עבורכם 11 עובדות ומיתוסים נפוצים על דלקת כבד נגיפית C, לרגל יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס - שיצוין ב-28 ביולי.
אבחון צהבת C. אילוסטרציה: שאטרסטוק

1. אפשר להתחסן כנגד הפטיטיס C.

לא נכון. להבדיל מנגיפי הפטיטיס A ו-B, עדיין לא פותח חיסון נגד נגיף C - אבל מדענים עובדים על כך; והפיתוח נמצא בשלב התחלתי.

2. ניתן לאתר את החולים בהפטיטיס C בקרב כלל האוכלוסייה בישראל.

לא נכון. קיימות 3 קבוצות סיכון עיקריות באוכלוסייה בישראל, אצלן מוצאים בשכיחות גבוהה את הנגיף: אנשים שקיבלו עירוי דם ומוצריו לפני 1992; מכורים לסמים המזריקים את הסם ישירות לווריד; והעולים ממדינות חבר העמים.
אם אתם שייכים לקבוצה הנמצאת בסיכון להידבקות, אתם יכולים לפנות לרופא המשפחה -ולבקש הפנייה לבדיקת דם פשוטה, לנוכחות נגיף הפטיטיס C.

3. רק נרקומנים הם נשאי הפטיטיס C.

לא נכון. שימוש בסמים הוא אמנם גורם סיכון משמעותי, בשל סכנת ההידבקות מדם נגוע במזרק משומש. בהתאם לכך, כ-50% מהחולים החדשים הם משתמשי סמים; אך מכיוון שישנם עדיין 50% שנדבקו בנסיבות אחרות, אי אפשר לקבוע שכל מי שנושא את הנגיף - הוא נרקומן.

4. כל מי שקיבל עירוי דם בעבר חייב להיבדק.

לא נכון. רק מי שקיבל עירוי דם לפני 1992, הזמן שבו התגלה הנגיף, צריך להיבדק. משנה זאת ואילך, נבדקות כל מנות הדם המתקבלות בבנק הדם - לגילוי נוכחות של הנגיף. לכן, האפשרות להדבקה נדירה ביותר.

5. אפשר להידבק בהפטיטיס C באמצעות יחסי מין.

נכון חלקית. אפשר להידבק בנגיף במהלך קיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה, אך ההדבקה נדירה ביותר, ביחסי מין מונוגמיים. הדרכים הנפוצות הנוספות להדבקה בנגיף: דקירה ממחט מזוהמת והדבקה של עובר על ידי האם (נדיר).

אלכוהול גורם לצהבת C? אילוסטרציה: שאטרסטוק

6. אלכוהול גורם להפטיטיס C.

לא נכון. המחלה נגרמת רק בעקבות הידבקות בנגיף; צריכה מופרזת של אלכוהול אינה גורמת למחלה. המיתוס צמח על רקע העובדה ששכיחות הנגיף גבוהה יותר, בקרב אלכוהוליסטים. חשוב לציין שאצל אלה, המחלה מתקדמת בקצב מואץ יותר.

7.מי שנושא את הנגיף מודע לכך.

לא נכון. בישראל, אחוז חולים במחלה מגיע לכדי 2%. אף שמדובר באבחון באמצעות בדיקת דם פשוטה, ההערכות הן שרק-25% מהלוקים במחלה מודעים לקיום הנגיף בגופם. דווקא בתקופה זו של שיח על מוכנות המערכת הרפואית, ובהקשר לנתונים הללו חשוב לציין כי ישנה תוכנית לאומית של משרד הבריאות לביצוע בדיקות סקר לאוכלוסיות בסיכון.  
8. אם אין תסמינים - אין בעיה.

לא נכון. אמנם המחלה מקננת בשקט, אך אצל יותר מ-25% מהחולים, המחלה תתקדם תוך 30-20 שנה - לשחמת הכבד (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת בצלקת, שאיננה מתפקדת). חלק מהחולים עם שחמת, יפתח כשל בתפקוד הכבד, צורך בהשתלת כבד - וסרטן ראשוני של הכבד.

9. לנגיף ההפטיטיס C קיים זן אחד בלבד.

לא נכון. ישנם שישה זנים (גנוטיפים) שונים למחלה - ומשך הטיפול והצלחתו משתנה בהתאם לסוג הגנוטיפ. לרוב החולים בישראל (כ-70%) יש גנוטיפ 1, 20% גנוטיפ 3, ו-10% גנוטיפ 2.

10. חומרת המחלה נקבעת על ידי דרגת הצלקות (פיברוזיס) בכבד.

נכון מאוד. ככל שמספר הצלקות עולה בכבד, כך הולכת ופוחתת היכולת שלו לתפקד. דירוג הצלקת (פיברוזיס) בכבד נע מרמה 0 (אין צלקת) ועד 4 - שחמת הכבד. ניתן היום לקבוע את דרגת הצלקת באופן בלתי פולשני, על ידי בדיקת דם פשוטה (פיברוטסט) ועל ידי טכנולוגיה הנקראת אלסטוגרפיה/ פיברוסקאן.

11. אין טיפול יעיל למחלה.

לא נכון. היום קיימות תרופות חדשות רבות ופורצות דרך, בטיפול בהפטיטיס C - וכולן כלולות בסל הבריאות. התרופות זמינות לחולים בישראל בכל הגנוטיפים, אך רק לאלה עם דרגת פיברוזיס (צלקות בכבד) 3-4. תרופות אלה מביאות לריפוי מלא בקרב מרבית החולים, ניתנות לתקופה קצרה - וכרוכות בתופעות לוואי מעטות.

פרופ' זיו בן ארי היא מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי "שיבא". בשיתוף עמותת "חץ" המובילה את קידום חודש המודעות למחלה. 

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד.