התאמת פרוטזה: המדריך השלם

אובדן גפה - יד או רגל - מהווה משבר גדול בחייו של מטופל. שלב חשוב ביותר בשיקום, הן הרגשי - נפשי והן הפיסי, הוא התאמת פרוטזה - "תותבת" יד או רגל, במקום הגפה שנכרתה. התותבת תאפשר למטופל לתפקד כמעט כמו בעבר. התהליך, מרגע הקטיעה ועד לשימוש בתותבת, הוא תהליך ארוך הדורש משאבי נפש רבים. מה צפוי לקטוע, בשלביו השונים?

מהי תותבת?

תותבת, הידועה גם בשם פרוטזה, היא התקן המחליף יד או רגל חסרים.

מתי קם צורך בשימוש בתותבת?

כאשר האדם מאבד יד או רגל עקב תאונת עבודה, תאונת דרכים או מחלה (מומים מולדים, מחלות וסקולריות ועוד). בכל המקרים הללו, מתאפשר למטופל להשתמש בתותבת, אותה מתאימים למטופל במכון מורשה, המתמחה בתחום זה במסגרת תהליך מורכב ורב שלבי.

מה צפוי המטופל לעבור מרגע כריתת הגפה (יד או רגל) - ועד לשלב בו ישתמש בתותבת באופן שוטף?

בשלב ראשון, יש התאוששות מניתוח הכריתה. ההתאוששות היא פיסית ורגשית - נפשית. כל מטופל מתאושש בקצב שלו ומתמודד בדרכו עם הקושי העצום, הכרוך באובדן איבר. מומחים מתחום בריאות הנפש מכנים תהליך זה תהליך אבל ורואים בפרידה מהאיבר אובדן שקשה ביותר להתגבר עליו. שלב ההתאוששות אורך זמן רב ותלוי במאפייניו, אופיו, מזגו ומצבו הכללי של המטופל.

בשלב השני, לאחר השחרור מבית החולים, עובר המטופל למרכז שיקום, שם הוא עובר טיפולים פיזיותרפיים, תהליכים שיקומיים ומקבל הדרכה וטיפול מתאימים.לאחר מספר ימים הוא חוזר לביתו לתקופת החלמה של שלושה חודשים, בתקופה זו הוא לומד לטפל בגדם שלו, בתפרים ובצלקות - ומסתגל אט אט למצבו החדש. בשלב זה, יש לשים דגש על ההתמודדות הנפשית. הרבה מטופלים מגלים זאת בשלב מאוחר, ומוטב שיבינו זאת מוקדם: עם כל הכאב הגדול על האובדן, יש להשלים עם המצב ולקבלו. מרגע הקבלה, מתחיל השיפור. הקבלה של המצב ונטישת הצורך להילחם כדי לשנות דברים שאינם ניתנים לשינוי, היא הכרחית וחיונית, להמשך חייו של המטופל ולהצלחתו השיקומית. מטופל צריך להבין כי זה לא סוף העולם. קיימות כיום תותבות מצוינות ויעילות, שיאפשרו לו להיראות ולהתנהל כמעט כמו בחייו הקודמים, למרות האיבר החסר, חיוני ומרכזי ככל שהיה.

בשלב הבא, מופנה המטופל למכון מתאים, לשם התאמת התותבת. לרוב, קודם ההפניה יש מעט פעילות בירוקרטית, הכרוכה באישור הזכאות למימון התותבת. לרוב, ההתנהלות היא מול, קופות החולים או משרד הבריאות. זכאות לתותבת במשרד הבריאות מקנה לנכה "כרטיס לבן" - והיא ניתנת למטופל בסמוך לאחר הניתוח.בעת הוצאת הכרטיס הלבן נעזר המטופל בעובדים הסוציאליים.

תהליך בחירת המכון האורטופדי בו תבוצע התותבת הוא קריטי לתהליך השיקום. על משפחתו של המטופל מוטלת האחריות לבדוק היטב את המכון הנבחר, האם רמתו המקצועית תואמת את ציפיות המטופל? האם יש במכון מספר טכנאים המסוגלים לטפל במגוון תותבות בו זמנית או שמדובר במכון המבוסס על טכנאי בודד שבהעדרו מפאת מחלה, חופשה או מילואים המכון מושבת...

כיצד נעשית התאמת התותבת?

בשלב זה נכנסים נציגי המכון לתמונה ומתחיל תהליך הזמנת התותבת. לרוב, התהליך מתחיל בחלוף שלושה חודשים מיום הקטיעה, כאשר הגדם מגליד ומתחיל להתכווץ. מי שמנהל את תהליך התאמת התותבת הוא טכנאי מוסמך, מטעם מכון אורטופדי, אשר נפגש עם המטופל, מדריך כיצד לחבוש את הגדם, בוחן צרכים ומסביר את הליך הזמנת התותבת והתאמתה ומה צפוי בתקופת ההתאמה.

הטכנאי, בהתייעצות עם הרופא והמטופל, מחליטים איזו תותבת תתאים ביותר לצרכיו של המטופל. ההתאמה תלויה במגוון עצום של גורמים: מיקום הכריתה (מעל או מתחת לברך, מעל או מתחת למרפק וכדומה), יכולות המטופל להפעיל את הגדם (תינוק או אדם זקן ומוגבל מתקשים, יותר מאחרים, להפעיל את הגדם), צורכי המטופל, השימושים הפונקציונליים הנדרשים, יופי ואסתטיקה של התותבת ועוד.

בשלב הבא, מתחילה הכנתה של התותבת המותאמת. תהליך ההכנה אורך מספר ימים.

התהליך השיקומי

לאחר מכן, המטופל מקבל שלד של התותבת ומתחיל ללמוד את השימוש בה, במסגרת הטיפול וההדרכה במכון השיקומי בו השתלב. המטרה של השיקום היא הסתגלות מלאה לשימוש בתותבת, שתתאים היטב למטופל. השאיפה היא להביאו לתפקוד מלא. לפיכך, אם מדובר בתותבת רגל, ילמד המטופל להניע את הרגל, לקפל אותה, להניע את כף הרגל - וכמובן ללכת. אגב, התאמה של תותבת יד היא מורכבת הרבה יותר. בתותבת רגל, טווחי ומורכבויות התנועה פחות סבוכים ומאתגרים, בהשוואה לתותבת יד, שאיתה אמור המטופל לפעול ולבצע פעולות רבות ומורכבות, כגון אחיזת חפצים, קינוח אף, נגיעה בעין ואוזן נגדיות ועוד פעולות יומיומיות מורכבות מאד. פעילות התאמת התותבת חשובה ביותר; והתאמת התותבת היא תנאי חיוני לבריאות ותפקוד של המטופל.

כמה זמן נמשך התהליך?

תהליך זה, של הסתגלות הדרגתית לתותבת, יכול לארוך בין שבועיים לבין חודשיים. הכול תלוי בכושרו הפיסי של המטופל, במידת התגייסותו, בחוסנו הנפשי, בבריאותו הכללית ועוד.

השלב הבא כולל טיפול קוסמטי בתותבת שנלקחת לפעולה, טיפול המכונה "גמר". שלד התותבת המותאם עובר "שיפוץ" חיצוני. המטרה היא ליצור תותבת בעלת מראה דומה, ככל הניתן, ליד או רגל בריאים מקוריים. בזכות התפתחות בלתי פוסקת בתחום זה, ישנן כיום תותבות שבמבט ראשון לא ניתן לזהות שאינן איברים מקוריים.

השלב הבא הוא "שלב הוספת הגרביים": במהלך חצי שנה לאחר הניתוח, הגדם ממשיך להצטמק. בשלב זה, נדרש המטופל להוסיף גרב לגדם, עם כל התכווצות שלו. לאחר מכן, תידרש גרב נוספת ולעתים אף עד ארבע גרביים. בחלוף חצי שנה, או כאשר נדרשות כבר ארבע עד חמש גרביים, יש לעשות בית גדם חדש.

זהו השלב הבא - שלב בו מתאימים תותבת חדשה על גלד שכבר הצטמק ואינו צפוי להשתנות לעתים תכופות שינויים קיצוניים. כאן מסתיים תהליך התאמת הפרוטזה ומתחיל שלב המעקב.

יש לזכור כי תותבת היא אמצעי מכני, המחייב טיפול ותחזוקה שוטפים. בראש ובראשונה, חשוב לדעת שאסור בתכלית האיסור, למי שאיננו טכנאי מוסמך, לטפל בתותבת. בנוסף לכך, דרוש מעקב אחרי התותבת, אחר, המטופל ואחרי ההתאמה, בינו לבין התותבת. המעקב, משמעו ביקור של מינימום אחת לשנה במכון האורטופדי ובדיקה של כל האלמנטים הקשורים בתותבת.

תחזוקה ומעקב אחרי תותבת הם לכל החיים. ברוב גדול של המקרים, בחלוף מספר שנים,- יידרש המטופל להרכיב תותבת חדשה. לרוב, החילוף יתבצע כל שלוש עד חמש שנים.

לסיכום: אובדן יד או רגל מהווה משבר קשה ביותר. הדרך להתגבר על המשבר עוברת בשיקום ובשימוש בפרוטזה, שתתאים לצורכי ויכולות המטופל וגם תיראה טוב מבחינה אסתטית. תהליך התאמת התותבת הוא מורכב, רב שלבי וחשוב מאין כמוהו, אך הוא מבטיח תפקוד כמעט מלא ואיכות חיים גבוהה, בצל הנכות.

הכתבה הוכנה על ידי שמואל שחם, המכון האורטופדי, אשד אורטופדיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג כתבת zap doctors.