העם רוצה צדק רפואי?

הגזירות הכלכליות לא דילגו על משרד הבריאות ובמסגרת הקיצוצים הרוחביים המתוכננים במשרדי הממשלה צפוי גם קיצוץ של 30 מיליון שקל בתקציב המשרד. "נראה שהמשבר ברפואה הציבורית לא מטריד את מקבלי ההחלטות היום, וגם לא הטריד אותם בעבר, שכן איך אפשר להסביר שרק עמוד וחצי בדו"ח טרכטנברג יוחד לנושא הרפואה?", תהה מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' אהוד קוקיה, בפתח דיון בנושא רפואה שוויונית בוועידת ישראל לרפואה של הדסה שהתקיימה אתמול (ג) בפעם השישית ועסקה בסוגיות של רפואה וחברה. פרופ' קוקיה הזכיר עובדה מטרידה נוספת, והיא שבמועד כינון הממשלה הנוכחית לא נמצא אדם שרצה להיות שר בריאות, דבר שמעלה את השאלה מה מקום הבריאות בישראל?

"מערכת הבריאות בישראל עדיין טובה"

למרות הקשיים מערכת הבריאות בישראל עדיין טובה, ציין פרופ' קוקיה, בדגש על המילה "עדיין". "מערכת הבריאות נמצאת בגירעון כרוני משום שיש רגולציה ממשלתית חזקה מאוד על תעריפי ימי אשפוז, הקצבות כספים ועוד. ובעולם של חסר מתמיד השאלה היחידה הנשאלת היא היכן יהיה גרעון? וכל גופי הבריאות נלחמים שהגירעון לא יגיע אליהם".

מנתונים שהוצגו בדיון עולה כי מצד אחד מצבם של הישראלים טוב: תוחלת החיים בישראל גבוהה לעומת ממוצע תוחלת החיים במדינות ה-OECD, ותמותת תינוקות נמוכה יחסית. אולם במדדים של אשפוז אנחנו שיאני עולם, ולא במובן הטוב; משך אשפוז ממוצע בישראל קצר לעומת מדינות ה-OECD, גם ההוצאה הלאומית על הבריאות נמוכה מאוד.

"הגירעון במערכת הבריאות נוצר כי בניגוד לחוק בריאות ממלכתי לא התאימו את התקציב לגידול האוכלוסייה והפער רק הולך וגדל. נוסיף לכך את התייקרות התרופות והטכנולוגיות וסל הבריאות שאינו מתעדכן ב-2% בשנה כפי שצריך להיות (וכפי שהרבה מפלגות כתבו במצע שלהן), וכך קיבלנו גירעון מובנה במערכת הבריאות", הסביר פרופ' קוקיה, "הדרך היחידה לשנות את המצב היא באמצעות שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה ושל הציבור".

"יחס קשה וחוסר אמפתיה"

מנחה הכנס, איש הטלוויזיה דני רופ, שאביו נפטר לאחרונה, סיפר על היחס הקשה שבו נתקלו הוא ובני משפחתו בבית החולים. רופ סיפר בכנס כי הוא ומשפחתו נתקלו ביחס קר של אנשי הרפואה, חוסר אמפתיה ותשומת לב. ניסיון אישי זה הניע אותו לפעול להעלאת המודעות להידרדרות מערכת הבריאות הציבורית. גם כתבת קול ישראל, אימאן קאסם סלימאן, ציינה כי מצב הרפואה חמור שבעתיים במגזר הערבי בשל מחסור במרכזים רפואיים וזמינות של שירותי חירום כגון אמבולנסים לערים ולכפרים הערביים. ואכן, עד כה, למרות תרומתם של בני המגזר לשירותי הרפואה, אין אף בית חולים ביישוב ערבי בישראל, גם לא בערים גדולות כמו אום אל פאחם וסחנין.

רגב קונטס, ממובילי המחאה החברתית ציין בפאנל כי "תושבי המרכז חיים בממוצע שלוש שנים יותר מתושבי הפריפריה וזה מחלחל כהסכמה שבשתיקה ויוצר ניכור בעם. ואת זה באה המחאה החברתית לשנות, את התפיסה הכוללת. מאבקים סקטוריאליים של עובדים סוציאליים, רופאים לא מצליחים לשמור על עניין הציבור וההישגים שלהם מדלדלים עם הזמן. צריך להבין שזה מאבק של כולם ולא רק של חולים".

"הרופאים הפכו לפקידים"

ד"ר יונה וייסבוך, יו"ר עמותת מרש"ם וממובילי מחאת הרופאים, הסביר מדוע הרופאים בפריפריה לא הצטרפו למחאה: "הרופאים בפריפריה מוחלשים יותר ויש להם הרבה יותר מה להפסיד. אם רופא יפוטר מבילינסון הוא יוכל לעבוד באיכילוב, וולפסון, שיבא ועוד. מה יעשה רופא שיפוטר מסורוקה? איפה הוא יעבוד?". לדבריו, 85% מזמנם של הרופאים מוקדש למשימות פרא-רפואיות, בירוקרטיות ומשרדיות, כשמשימת הצלת החיים נדחקת הצדה. ד"ר וייסבוך מציע לפתור את המצב באמצעות הכשרת מבצעי שירות לאומי למשימות כמו לקיחת דם, בדיקות אק"ג, מזכירות רפואיות ועוד כדי שהרופא יתפנה לטפל בחולה.

מנהל תחום ההסברה במשרד הבריאות, יאיר עמיקם, השיב לטענות ואמר כי יש לו תחושת דה ז'ה וו: "המשבר ברפואה אינו חדש ואני שומע כבר 15 שנה על כך שמערכת הבריאות קורסת. השאלה היא אם תוספת של כמה אלפי שקלים לשכר המתמחים באמת תעזור? הבעיה הרבה יותר עמוקה. לדוגמה, בנינו חבילת הטבות לאחיות שיסכימו לעבור לפריפריה, אולם לא הייתה היענות רבה כי אף אחד לא רצה לעזוב את מרכז הארץ".

בואו לדבר על זה בפורום ביטוח משלים - כללית מושלם, מכבי זהב ועוד.

כתבה: הלנה לוסקי.