פיזיותרפיה: טיפול בכאב ומניעתו
כל אחד מאתנו עשוי להזדקק לפיזיותרפיה, בעקבות פציעת ספורט או כאב שרירים. כדאי לדעת כי פיזיותרפיה מסייעת לא רק בטיפול, אלא גם במניעת בעיות
בעיות התפתחות, פציעות ספורט או בעיות אורתופדיות הן רק חלק קטן מהסיבות המובילות אותנו למפגש עם הפיזיותרפיסט. פיזיותרפיה היא אחד ממקצועות הבריאות המסורתיים, שהתפתחה לצד שאר המקצועות בקטגוריה זו, כמו ריפוי בעיסוק, תזונה, קלינאות תקשורת ועוד.
מדובר במקצוע מדעי מבוסס מחקר שתפקידו לאבחן, לשקם ולמנוע בעיות במערכת התנועה. הפיזיותרפיה מתמחה באנטומיה ובפיזיולוגיה של גוף האדם - ומטרתה העיקרית היא לעזור להביא את האדם ליכולת תפקודית הקודמת שלו, או ליכולתו התפקודית המיטבית והאופטימלית בהתאם לגילו.
בהתאם לכך, פעמים רבות תפקידו של הפיזיותרפיסט הוא לבסס את התשתית הגופנית הדרושה להתפתחות התפקוד במישורים שונים. העניין הרב הטמון במקצוע - והעובדה שהוא מאפשר ליהנות מעבודת צוות, במקביל לעבודה הפרטנית עם המטופל, על פי שיקול הדעת המקצועי של הפיזיותרפיסט, הם ללא ספק חלק מסוד קסמו של המקצוע בעיני מי שבחר לעסוק במקצוע זה.
האם ישנן תת התמחויות בפיזיותרפיה?
במקצוע הפיזיותרפיה אין הגדרה לתת ההתמחויות, אבל מעצם תפקידו, הפיזיותרפיסט מתמחה בתחומים שבהם הוא עוסק. לדוגמה: טיפול בפגים, טיפול אורתופדי, פציעות ספורט, טיפול נשימתי, טיפול התפתחותי, שיקום לב, שיקום וסטיבולרי, עיסוי לימפטי, שיקום רצפת אגן, בעיות יציבה והכול - במבוגרים וגם בילדים. הפיזיותרפיה מאפשרת להתמחות במספר תחומים במקביל ומתאפשרת התמחות בילדים ובמבוגרים כאחד. 
במהלך הפגישה הראשונה עם המטופל, מתבצע תשאול רפואי מקיף לגבי הרקע הרפואי שלו, ניתוחים, תרופות, הבריאות הכללית שלו, אורח החיים שלו והתפקוד היום יומי שלו בעבודה ובבית, תחביבים, ספורט, ופעילות גופנית.
השלב השני בתשאול הוא לגבי הבעיה עצמה, בגינה פנה המטופל לטיפול: מתי התחילה הבעיה? הפיזיותרפיסט מנסה להבין מהסיפור אם יש לכך קשר למשהו שעשה המטופל, או משהו שקרה לו? אם מדובר בכאב, יש להבין את דפוס הכאב, במהלך 24 השעות של היממה: מתי מופיע הכאב? משך כמה זמן? מה העוצמה שלו? האם הכאב משתנה בסיטואציות או בפעולות מסוימות? האם הכאב מופיע דווקא במצב מנוחה? והאם אופי הכאב מכני, או שמא דלקתי?
כיצד נעשית הבדיקה הגופנית?
בשלב הבדיקה הגופנית, יש לבדוק איזו תנועה כואבת. הבדיקה בודקת את המפרק הכואב והמפרקים הסמוכים לו בתפקוד סביר וגם בתפקודים קשים ומורכבים יותר. כך, למשל, ניתן לאתגר את המטופל ללכת על קצות האצבעות וכו' - הכול תלוי בגיל וביכולת שלו.
השלב האחרון במפגש הראשון הוא תחילת הטיפול, שכולל אצלנו עיסוי באזור הכואב, תוך גילוי איזה אזור נוקשה או כואב יותר - ובדיקה האם יש לעסות את האזור עצמו או מסביב לו. המטרה היא שבסיום המפגש הראשון, המטופל ייצא עם אבחנה ראשונית של הבעיה ועם תרגול לבית, שאני מוודאת שהוא אכן מבין וכי הוא מסוגל לבצע אותו היטב.
חשוב להבין שהטיפול הפיזיותרפי הוא תהליך, לו שותפים שני אנשים: מטפל ומטופל. תפקיד המטפל הוא לאבחן את הבעיות ולהציע את הפתרונות; ותפקידו של המטופל הוא להתנסות בפתרונות במהלך הטיפול, בליווי הפיזיותרפיסט ולהמשיך לתרגל שוב בבית, בין טיפול לטיפול. כמו כן, אצלנו במרכז המטופל מתבקש לעדכן את המטפל (גם טלפונית) אודות הבעיות בהן הוא נתקל במהלך התרגול בבית.
האם קיימים עזרים שונים, בשירות הפיזיותרפיסט?
אכן, קיימים עזרים שונים, כגון: טנס (זרם חשמלי), אולטרסאונד, שיטות חימום שונות, חבישות ועוד. אבל באופן אישי אני פחות מאמינה ביעילות של עזרים אלה - ומסתמכת על עבודת הידיים המקצועית והמיומנת, על הדרכת המטופל לתרגול מדויק בהתאם למצבו וגם על יכולת האבחנה והניתוח התנועה שלי, שמלמדת אותי בדרך כלל מהו מקור הבעיה של המטופל.
מהן הבעיות השכיחות, בהן יש בכוחה של הפיזיותרפיה לסייע?
הפיזיותרפיה יכולה לסייע במקרים של כאבים באזורים שונים, בעיות בהתפתחות הילד, פציעות ספורט ושיקום מטופלים מאושפזים ועוד תחומים נוספים. בדרך כלל, מופנים לטיפול פיזיותרפי במקרים של כאב שאינו עובר, הקשור בשריר או בעצמות השלד, במקרים של קושי נשימתי, כאבי גב, בעיות שליטה בסוגרים וחולשה בשרירי רצפת האגן, במקרים של נפיחות בגפיים ובכל קושי תפקודי אחר.
הפיזיותרפיסט המיומן אמור לדעת לבדוק את האדם - ולזהות האם יש ביכולתו לסייע לו או שלא. גם במקרה שאינו מסוגל לעזור - חלק מהאחריות שלו היא לדעת להפנות את המטופל לגורם המטפל המתאים. במקרים של בעיה בדיבור אצל ילד, למשל, הפיזיותרפיסט יכול לעזור בחיזוק וביסוס התשתית הגופנית, לרבות היציבה, לעבודה של שרירי הנשימה - ואת "שאר העבודה" יעשה קלינאי התקשורת; או, לחילופין, לבסס יציבה טובה לתפקוד הידיים ולביסוס קשר עין-יד בעבודה עם מרפא בעיסוק.
האם נדרשת הפנייה של רופא?
אכן. במחלקות של בתי החולים, תפקידו של הפיזיותרפיסט הוא לעזור לחולים לחזור לתפקוד - והפיזיותרפיסטים יעשו זאת אך ורק על פי הוראת הרופא במחלקה. בקהילה, לעומת זאת, פיזיותרפיסט יכול לעזור במקרים שהאדם מופנה לטיפול בכאב, או להמשך טיפול שיקומי, לאחר ניתוח או טיפול התפתחותי, בהפניית רופא משפחה או אורתופד.
מהן הבעיות השכיחות בקרב ילדים, המופנים לטיפול פיזיותרפי?
ישנם פיזיותרפיסטים המתמחים בטיפול בילדים - ותפקידם לאבחן ולאתר בעיות בהתפתחות מערכת התחושה והתנועה ולמצוא דרכים לעודד את המערכות האלה לעבודה מיטבית שלהם. הבעיות השכיחות בקרב ילדים, בהן הפיזיותרפיסט יכול לסייע: איחור התפתחותי, סרבול מוטורי, פגות, מחלות גנטיות למיניהן, כגון תסמונת דאון, שיתוק מוחין ומחלות שנוצרות בזמן היווצרות העובר או לאחר הלידה.
האתגר של הפיזיותרפיסט הוא לזהות את השלב ההתפתחותי של הילד, לעבוד אתו מאותו השלב והלאה; ובמידת הצורך, גם להפנות אותו להמשך טיפול בריפוי בעיסוק, לקלינאי תקשורת, פסיכולוג או נוירולוג. בנוסף, הפיזיותרפיסט אחראי לתת הדרכה להורים להמשך טיפול ותרגול בבית. 
לא. לעולם לא מאוחר, משום שהפיזיותרפיה יכולה להקל כמעט בכל שלב - ובהחלט יכולה להקל ולסייע גם בשלבים מתקדמים של מחלות קשות או סופניות.
האם לפיזיותרפיה יש תפקיד גם במניעה של בעיות? ואם כן - באיזה מקרים?
לפיזיותרפיה יש בהחלט תפקיד חשוב גם במניעה. וזהו אחד היתרונות החשובים ביותר שלה.
כך, למשל, פיזיותרפיה יכולה לסייע במניעה של פציעות ספורט. יש לזכור שפציעות ספורט הן מונח רחב מאוד; ובהקשר זה - הרלוונטיות של הפיזיותרפיה היא הן לספורטאים מקצועיים ולרצי מרתון; והן להדיוטות מן השורה, שעוסקים בפעילות ספורטיבית טריוויאלית.
העבודה היא על יציבה נכונה כבסיס לתנועה, מתיחות לצורך מניעת פציעות שריר או גידים, עבודה יעילה כנגד כוח הכובד, למשל דגש על דחיפה - ולא על הרמה. הפיזיותרפיסט גם מעניק בהדרכתו דגשים לעבודה נכונה בחדר כושר ותחזוקה שוטפת של ספורטאי, לרבות עיסוי, כבסיס לשחרור של כאבים ועבודה יעילה יותר של השרירים, כחלק מהליווי המקצועי שלו.
חדוה ארז היא פיזיותרפיסטית מוסמכת, MscPT מנהלת מרכז תהודה, צור יגאל
סייעה בהכנת הכתבה: מארי רוז גוטמן, כתבת zap doctors.
