קיפוזיס: כיפוף מוגבר קדימה
בניגוד לסקוליוזיס (עקמת), הבאה לידי ביטוי בעיוות במישור החזיתי לימין ו/או לשמאל, קיפוזיס (עקשת) משמעה כיפוף בולט קדימה. כיצד לטפל ומתי יש מקום לניתוח?
קיפוזיס (Kyphosis), או בשמה העברי עקשת, היא סוג של דפורמציה (עיוות) בעמוד השדרה במישור הקדמי אחורי - להבדיל מעקמת (סקוליוזיס), המאופיינת בהתעקמות של עמוד השדרה לימין או לשמאל. מדובר בכיפוף "מוגזם" של עמוד השדרה הקדמי, מעבר לכיפוף הטבעי בשיעור 20-40 מעלות (טווח הנורמה).
כיפוף גדול מזה נחשב קיפוזיס פתולוגי. כיפוף מוגבר במידה מתונה (50-60 מעלות) שכיח - והממצא קיים בקרב 5%-10% מהאוכלוסייה הבריאה, אך אינו כרוך בתסמינים משמעותיים או בבעיה אסתטית קשה. לכן, בחלק גדול מהמקרים, אינו מחייב טיפול וכרוך במעקב בלבד, עד לתום הצמיחה.
קיפוזיס קשה, בשיעור מעל 70 מעלות אינו שכיח - ושכיחותו בקרב האוכלוסייה הבריאה אינה עולה על 2%. לרוב, קיפוזיס קשה מלווה בכאב גב מוגבר וקבוע, המקשה על תפקוד יומיומי.
קיפוזיס שהתפתח באופן חריף (כמו למשל לאחר שבר) עלול להיות מלווה גם בקשיי נשימה ובקשיי עיכול. קיפוזיס מוגבר עלול לגרום ללחץ ו/או למתח על המבנים העצביים בתעלת השדרה (חוט השדרה ושרשי העצבים) - ולגרום לתסמינים עצביים.
מהם הגורמים לתופעה?
קיפוזיס עלול להיגרם ממגוון סיבות, בקרב אוכלוסיות שונות - ובקבוצות הגיל השונות.
1. קיפוזיס "תנוחתי" - הצורה השכיחה ביותר, צורה קלה הנובעת מתנוחת גוף רכונה - מדובר לרוב בהרגל שניתן לתקנו, בתרגול נכון שיוביל לשיפור מנח עמוד השדרה.
2. מחלת שויירמן היא בין הגורמים השכיחים לקיפוזיס. לא ידועים בבירור הגורמים לתהליך זה, במהלכו חל שינוי התפתחותי במבנה חוליות עמוד השדרה הגבי - שינוי המקנה לחוליות צורה יתדית, הגורמת למראה כפוף של עמוד השדרה הגבי, שלרוב אף מלווה בכאבי גב המוחמרים בפעילות ובמאמצים. וכן מלווה בהרגשת עייפות. מצב זה שכיח יותר במתבגרים ובעיקר בקרב בנים, יותר מאשר בבנות.
3. קיפוזיס מולד כתוצאה ממומים מולדים בעמוד השדרה. מצב זה עלול להתבטא כבר בגיל צעיר או אף בינקות. אם מדובר בקיפוזיס המחמיר במהירות, לעתים יש צורך בטיפול ניתוחי כבר בילדות.
4. קיפוזיס תזונתי שמקורו בחסר בוויטמין D בילדות עלול לגרום לקיפוזיס מוגבר, עקב "התרככות" החוליות. מדובר בצורה נדירה מאוד בארץ.
5. קיפוזיס פוסט חבלתי: מדובר בכיפוף גובר, לאחר שבר בחוליה - בין אם שבר בתאונה בחוליה ובעצם בריאה, אשר לא טופל באופן יעיל וגורם לכיפוף לאורך זמן, או בצורה השכיחה יותר - שבר דחיסה אוסטיאופורוטי בחוליות. אוסטיאופורוזיס ("בריחת סידן") נפוץ בעיקר בקרב נשים מבוגרות, אך גם בקרב גברים. במקרים אלו, כתוצאה מהמחלה ומחולשת העצם הנלווית למחלה, נוצרים שברי דחיסה בעמוד השדרה, הגורמים לכיפוף הולך וגובר שלו - ולהיווצרות קיפוזיס פתולוגי. מדובר, כמובן, במצב האופייני לגיל המבוגר.
כיצד מאבחנים קיפוזיס?
האבחון הראשוני מבוסס על הבדיקה הגופנית, בה ניתן לראות בבירור כיפוף מוגבר של עמוד השדרה. במקרה זה, המראה הוא של עמוד שדרה כפוף מהרגיל - ללא יכולת להזדקף וליישר אותו. קיפוזיס מוגבר עלול להיות מלווה בא-סימטריה של גובה הכתפיים והשכמות (משולב עם סקוליוזיס). האבחנה החד משמעית מתקבלת רק לאחר צילום, בעזרתו ניתן לאמוד את זווית הכיפוף. לבירור הסיבות לקיפוזיס, נעזרים בצילום CT או MRI, על מנת לשלול קיומם של שברים, מומים מולדים - וסיבות אחרות, שיכולות לגרום למצב זה.
מהן דרכי הטיפול?
ראשית, יש להגדיר את מטרות הטיפול. ברוב המקרים, מעבר למראה הבלתי אסתטי, קיפוזיס איננו בהכרח מלווה בכאב או בבעיה רפואית מהותית. הבעיה היא אסתטית - ולכן השאלה היא עד כמה המצב מפריע. אם המצב איננו מפריע, אז אין הכרח לטפל בכך.
אם מדובר בקיפוזיס בגיל ההתבגרות, בשלבי הצמיחה של עמוד השדרה, אז עדיין ניתן להשפיע על צמיחתו ועיצובו בעזרת מחוך ה"מכריח" את עמוד השדרה לצמוח ישר. מדובר בטיפול המחייב לבישת המחוך במשך כ - 24 שעות ביממה, בכל שנות ההתבגרות, עד לסוף גיל הצמיחה. ישנם טיפולי פיזיותרפיה שונים למצב זה. המוכר בהם הוא בשיטת שרוט (Schroth). אין עד עתה הוכחות מדעיות ברורות המראות כי טיפול כזה משנה את המהלך הטבעי של המחלה - ומונע החמרה.
אם הטיפול במחוך נכשל, אזי ישנם טיפולים ניתוחיים שמטרתם ליישר את עמוד השדרה. המטרה של טיפול כזה היא להפחית את הקיפוזיס בחוליות, על ידי זה שמשיגים אחיזה בחוליות באמצעות שימוש בברגים - ומביאים אותן למנח כפוף פחות; ובכך מתקנים את המנח של עמוד השדרה. קיפוזיס קשה של מעל 70 מעלות מצריך לרוב טיפול ניתוחי, כי בלעדיו הוא עלול להחמיר ולהידרדר בסבירות גבוהה - בגיל המבוגר.
מהם שיעורי ההצלחה של ניתוחים אלה?
מדובר בניתוח עם שיעורי הצלחה טובים מאד. בדרך כלל, ניתן באמצעותו להפחית את זווית הכיפוף ב-30%-50% משיעור העקומה (תלוי במידת הגמישות של עמוד השדרה). כלומר: מדובר בהפחתה של הכיפוף, מזווית של 70 מעלות, לזווית של כ - 40 מעלות - וזהו כבר כיפוף המצוי בתחום הנורמה, המקנה מראה אסתטי יותר.
למרות שמדובר בניתוח גדול יחסית, הוא כרוך באשפוז של 4-5 ימים בלבד - ומשך החלמה בן כ-3-4 שבועות, עד לחזרה לשגרה. לפעילות ספורטיבית מאומצת ניתן לחזור לאחר מספר חודשים.
מהו הטיפול בקיפוזיס, בקרב האוכלוסייה המבוגרת?
כאמור, קיפוזיס בקרב האוכלוסייה המבוגרת נגרם לרוב כתוצאה משברי הדחיסה בחוליות, על רקע בריחת הסידן - ודלדול העצם. במקרים אלה, דחיסת גוף החוליה עלולה לקרות באופן הדרגתי או באופן חד (יכול לקרות אפילו אחרי חבלה בנאלית, כמו מעידה במדרגה), במהלכו החוליות נדחסות ומפתחות כיפוף מוגבר. זהו מצב קשה לטיפול, משום שבאוסטיאופורוזיס, העצמות חלשות ופריכות - מה שהופך טיפול ניתוחי לבעייתי מאוד. לכן, עיקר הטיפול הוא במניעה של המחלה על ידי טיפול תרופתי ופעילות גופנית סדירה וכן על ידי אבחון מוקדם, בזמן שהתהליך מתחיל, על מנת לטפל מבעוד מועד. במקרה של שבר מסוג זה, ניתן להיעזר בטיפול במחוך, למשך מספר שבועות להקלת הכאב - עד להחלמת השבר (אך זה לא מתקן את הכיפוף).
במקרים של כאב קשה, שאינו מגיב לטפול שמרני, ניתן להקל על הכאב על ידי הזרקה של צמנט (דבק ביולוגי) לתוך החוליה. מדובר בצמנט המותאם רפואית - המתפשט בתוך החוליה השבורה, שם הוא מתקשה בטמפרטורת הגוף ומייצב את השבר, מפסיק את התזוזה בין חלקיו וכך מקל על הכאב. ניתן לבצע את הטיפול הזה באשפוז יום ובהרדמה מקומית. הטיפול מסייע להפחית את הכאב ומונע את המשך השקיעה של החוליות והתפתחות הקיפוזיס.
כיצד ניתן להימנע מהתפתחות קיפוזיס?
בהתחשב בעובדה שמדובר בבעיה השכיחה בעיקר בקרב אנשים מבוגרים ובעיקר בקרב נשים, לאחר הפסקת גיל המחזור, על רקע השינויים ההורמונליים בגופן, החושפים אותן לבריחת סידן - קיים מערך שלם של אבחון, בסוף העשור החמישי לחיים. בעיתוי זה, מומלץ לבצע בדיקה של צפיפות עצם.
גם אם הבדיקה תקינה, מומלץ לחזור עליה פעם בשנתיים, כדי לוודא כי לא מתפתח תהליך מואץ של איבוד סידן - והיחלשות העצם. אם בבדיקה מתקבלים סימנים לכך שאכן חלה הידלדלות של העצם, אזי ישנו טיפול תרופתי המבוסס על תוספי סידן, ויטמין D ופעילות גופנית - וכן על תרופות ייעודיות לכך, המותאמות למצבו של המטופל.
דר נחשון רנד הוא מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד שדרה במרכז הישראלי לניתוחי עמוד השדרה, ביהח אסותא, רמת החייל, תל-אביב
סייעה בהכנת הכתבה: מארי רוז גוטמן, כתבת zap doctors.
בואו לדבר על זה בפורום בעיות גב ועמוד השדרה.