בעיות ברכיים: כל הפתרונות

בעיות ברכיים שכיחות מאוד בקרב האוכלוסייה הצעירה והבוגרת. כ-30% מהצעירים סובלים ממגוון בעיות הקשורות באזור זה: החל בעיוות של מנח הברך ועד לכאבי ברכיים ולבעיות העלולות להסתיים בפציעות ובדלקות סביב הברך, עד כדי שחיקת סחוסים קשה. בקרב האוכלוסייה המבוגרת, בני ה-60+, בעיות ברכיים שכיחות אף יותר, על רקע שחיקה של הברכיים - והיקפה נאמד בכ-70% מכלל האוכלוסייה הבריאה.

מהן בעיות הברכיים השכיחות ביותר?

יש לחלק את בעיות הברכיים השכיחות לפי קבוצות גיל. בגילאים הצעירים, מגיל 12-40, נפוצות בעיות כגון דלקות בגידים סביב הברכיים, קרעים של המיניסקוס, בעיות בגידים, וכאבים פטלו-פמורליים - שהם כאבים שבין הפיקה לבין הירך, הנגרמים כתוצאה ממנח לא תקין של ציר הרגל או הפיקה.
בקרב אוכלוסייה צעירה זו, שכיחות יותר בעיות שמקורן בחבלות.

כאשר החבלה סיבובית, המלווה ב"קליק" ובנפיחות מידית, לרוב יהיה מדובר בקרע של הרצועה הצולבת הקדמית. לעומת זאת, כאשר החבלה מלווה בכאבים מתגברים ובנפיחות, המופיעים רק לאחר מספר שעות, אזי סביר שמדובר בקרע של המניסקוס. בניגוד לעבר, אז חבלות אלה היו נפוצות בעיקר בקרב ספורטאים מקצוענים, הרי שכיום מדובר בתופעות שכיחות, נוכח המודעות הנרחבת לפעילות גופנית.

פציעות הספורט השכיחות הן לרוב דלקת של גידים, כגון דלקת של גיד הפיקה, דלקת של גיד פס אנסרינוס, הנמצא בצדה הפנימי של הברך ודלקת של רצועתITB , הנמצאת בצד החיצוני של הברך. חשוב לציין שדלקת אינה זיהום, אלא תגובה של הגוף ל"עומס יתר" על האזור.

בגילאים המבוגרים יותר, החל מהעשור החמישי והשישי, הבעיה השכיחה ביותר היא שחיקה של הסחוס, כך שמגיל 50 והלאה ניתן לדבר על שחיקה של הברכיים. שחיקה זו מערבת בתוכה את כל מרכיבי הברך - הסחוס (כמובן) וכן המניסקוסים והגידים.

בעיות ברכיים נוספות הן על רקע שברים:

שבר תוך מפרקי בברך עלול כעבור שנים אף לגרום לשחיקה של הברך. למעשה, כל פגיעה באחד ממרכיבי הברך עלולה, לאורך זמן, לגרום לשחיקה של הברכיים.

כאבים של הברכיים הם לרוב גם תגובות דלקתיות, המעידות על קיומה של בעיה כל שהיא בגוף: החל בקרע או כל חבלה אחרת, כחלק מפציעות ספורט ואחרות. הדלקת היא תגובה של הגוף לעומס יתר, לרוב על גידים. עצם קיומה של הדלקת מאותת לנו לאתר את הבעיה - ולטפל בה.
טיפול בבעיות ברכיים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד מתבצע הליך האבחון, בניסיון לאתר את בעיית הברכיים?

התהליך מתחיל בבדיקה הגופנית של האורתופד, אשר בראש ובראשונה בודק את מנח הרגל: איך האדם הולך ומה מנח כפות הרגליים שלו? האם יש נוזל או "מים" בברכיים? לרוב, קיומו של נוזל זה מעיד על בעיה באחד ממרכיבי הברך: הסחוס, המיניסקוס או הגידים.

בבואנו לאתר בעיות ברכיים, חשוב מאוד לבדוק את הציר של הרגל. לפעמים, ישנם עיוותים לכיוון פנים, הגורמים לרגלי o; ולעתים לכיוון חוץ - ואז העיוות הנוצר הוא רגלי x. על רקע עיוותים אלה, נוצרים עומסים ודלקות מסביב לברך. פעמים רבות, השינויים בצירים מלווים גם במנח לא תקין של כפות הרגליים, שתפקידן לסדר ולחלק את עומסי הגוף בזמן עמידה, הליכה או ריצה - ולכן, לפני שמתחילים לעסוק בספורט, חשוב מאוד לבדוק את כף הרגל: האם קיימות בעיות, כמו כף רגל שטוחה (או לחילופין, קשת גבוהה מדי) - ולהתאים מדרסים ונעליים טובות. סיבות אלה גורמות לפציעות ספורט רבות, שניתן היה למנוע מראש.

המיניסקוסים הם בולמי הזעזועים של הברך. הם עשירים ברקמה קשיחה - וממוקמים בין קצה עצם הירך, לקצה עצם השוק. מפרק הברך הוא מקום המפגש של שתי עצמות, בו מתרחשת תנועה.

ניתן להמשיל את הסחוס לזכוכית או סוג של "ציפוי" על קצה העצמות; וכשיש פגיעה בסחוס - החל בסדקים קטנים, הגדלים עם הזמן לחורים - הכאבים הם בהתאם. כך, לדוגמה, כשאישה בת 70 מתלוננת שהיא סובלת מזה שנים מכאבים - אז סביר שהסחוסים שחוקים ומלאים בחורים ובסדקים גדולים.
בהמשך האבחון, בוחנים היכן קיימת רגישות: בגידים? בסחוסים? או שמא בעצמות? האם יש או אין הגבלה בתנועות הברך והאם הברך יציבה (מעיד על שלמות הגידים) - ומתרשמים מחוזק השרירים.

בנוסף לבדיקה הגופנית, כלי אבחון חשוב נוסף הוא צילומי הרנטגן.

לרוב, עושים צילומים של שתי הברכיים, לשם השוואה, בשני מנחים שונים.

1. צילום בעמידה במנח AP - מלפנים ומאחור.
2. צילום בשכיבה LAT צדדי של הברך.

כאשר יש חשד לשברים, אז עושים גם צילומי אלכסוניים ו/או זוויות מסוימות, שיכולים לעזור ולהדגים את השבר.

הדמיה נוספת היא מיפוי עצמות, הכולל CT הנקרא SPECT בברכיים, היכול להדגים היטב את מה שקורה בברך.

צילום אולטרה סאונד יכול להדגים את קיומן של דלקות מסביב לברך, קרעים של המיניסקוס, אם הקרעים שטחיים בלבד (אינו מגלה קרעים עמוקים).

צילום CT של הברך טוב לאבחון בעיות בעצם, דהיינו ברקמות הקשיחות - ולכן מתאים כאשר חושדים בשחיקה של הברך או בגידולים של הברך.

צילום MRI מתאים כשמחפשים בעיה ברקמה רכה, כמו למשל כשהחשד הוא קרע של המיניסקוס או של הגיד.

בכל אופן, אין אף צילום שיכול לספק אבחנה ב-100%, במיוחד בהתחשב בכך שלעתים בהדמיה נמצא ממצא אשר עלול להצביע על בעיה בברך, אך אין לכך אחיזה בבדיקה ובהיסטוריה הרפואית. האבחנה הסופית היא רק בשילוב הבדיקה הגופנית ובשילוב ההיסטוריה הרפואית של המטופל וההדמיה.
טיפול בבעיות ברכיים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהם התסמינים לבעיות הברכיים השכיחות?

התסמין הראשון הוא כאב סביב הברך. במקרים בהם הבעיה נעוצה בשחיקת סחוס, זה יתבטא גם בקושי בקימה מישיבה, קושי בירידה במדרגות ובכל כיפוף ויישור של הברך, בהתאם לדרגת השחיקה. כאשר מקור הבעיה הוא בפציעות ספורט שונות, תהיה הגבלה בתנועות וקושי בביצוע תנועות מסוימות. כשמדובר בשברים, יהיה קושי לדרוך על הרגל.

מהן דרכי הטיפול?

ראשיתו של כל טיפול - באבחנה ברורה של הבעיה; ועל פי האבחנה, נקבע הטיפול: תרופות, זריקות, פיזיותרפיה וניתוחים.
תרופות: ישנן תרופות, משחות וכדורים נוגדי דלקת וכאבים, ממשפחה רחבה מאוד, דוגמת ארקוקסיה, אטופן, וולטרן, ברקסין, מסוליד ועוד.

זריקות - נחלקות למספר סוגים עיקריים:

1. זריקות של סטרואידים לטיפול בדלקות.

2. זריקה של חומצה היאלורינית). מדובר בחומר טבעי שמצוי בתוך הברך - ולעתים בתהליך השחיקה אינו נמצא עוד בברך; ולכן יש צורך להזריקו, משמש הוא כשמן סיכה טבעי לברך.

3. זריקות PRP, המבוססות על טסיות דם, שתפקידן לתפעל את מערכת הריפוי של הרקמה - ניתן להזריק למפרק או לגיד.

4. זריקות נוספות שיכולות להיות מוזרקות לברך, במצבים של שחיקה או מחסור באספקת דם לברך, הם תאי גזע שיכולים להילקח מהאגן או מרקמת השומן. תפקידם של תאי הגזע הוא להפוך לתאים שיכולים ליצור ולתפעל תהליכי ריפוי ברקמה.

5. זריקת אורטוקין: בטיפול זה, נלקח דם מהמטופל עצמו. הדם נשלח למעבדה, לצורך הפקת מרכיבי הריפוי ממנו - מרכיבים המוזרקים לתוך הברך ולמקומות אחרים, בהם יש פציעות (גידים ו/או מפרקים אחרים בגוף).

טיפולי פיזיותרפיה: לחיזוק השרירים ולשחרור רקמות.

טיפולים ברפואה משלימה כגון כירופרקטיקה ודיקור סיני.

כמו כן, התאמה של נעליים, מדרסים ואפוסתרפיה, המבוססת על הפחתת העומס על הברך, מפחיתה כאב ומובילה לשיפור בתפקוד.

האופציה הכירורגית היא תמיד האחרונה, בעיקר משום שטיפולים בברך נועדו לשפר את איכות החיים - ואינם בגדר טיפולים מצילי חיים. ולכן, לפני שפונים לאופציה זו, יש למצות את כל דרכי הטיפול השמרניות, שאינן ניתוחיות - ככל שמצב המפרק מאפשר זאת.

מהם ניתוחי הברך הקיימים?

קטגוריית טיפול זו נחלקת למספר ניתוחים אפשריים.

1. ניתוחי ארתרוסקופיה המתבצעים באמצעות החדרת מצלמה, דרך חתך אחד; וניקוי ותפירה של קרעים, שחזור רצועות ועוד - דרך חתך אחר, על ידי ידית המופעלת על ידי המנתח.

2. ניתוחים לקיבוע שברים או לחיזוק גידים או לתפירה של שרירים.

3. ניתוח החלפה של הברך: במקרים של שחיקת הסחוס של הברך, לעתים יש צורך בהחלפת הברך. הניתוח נעשה בגישה מתקדמת, עכשווית ובהתאמה אישית: לאחר סריקה של הברך, לרוב ב-CT, מקבלים מודל של הברך בתלת ממד - ועל פי מודל זה, מתבצע תכנון מדויק של מהלך הניתוח, ממש ב"רמת המילימטר" - בעזרת תוכנת מחשב ייעודית.

התכנון נשלח לחו"ל, לייצור שבלונה מותאמת אישית לברך השחוקה, שעל פיה מבצעים את הניתוח. אחוזי ההצלחה של הניתוחים האלה גבוהים מאוד - ועומדים על כ-95% שיעורי הצלחה. ניתן לבצע החלפה של חצי מפרק ברך או החלפה של מפרק ברך שלם בשיטה זו.
טיפול בבעיות ברכיים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כמה זמן נמשך תהליך ההחלמה?

בניתוח להחלפת ברך, אני נוהג ב"שיטת ההחלמה המהירה". בשיטה החדשנית, כבר בשלב ההרדמה, יש הקפדה על שימוש מופחת בחומרי הרדמה מסוג המורפין מה שנותן יכולת התאוששות מהירה יותר מההרדמה; החתך הניתוחי מערב כמה שפחות שרירים ואין שימוש בנקזים חיצוניים. כל זאת מאפשר שיטת החלמה מהירה -קמים והולכים מיד - ביום הניתוח עצמו, מספר שעות לאחר הניתוח. בשבוע - שבועיים הראשונים, ההליכה היא באמצעות הליכון; לאחר מכן, נעזרים במקל בלבד; ומהר מאוד - כארבעה עד שישה שבועות מיום הניתוח - ללא עזרים כלל. הליכות ונהיגה - ניתן להתחיל, בהתאם להתקדמות, לרוב בין שבועיים לשישה שבועות.

מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח להחלפת ברך?

ניתוח להחלפת ברך הוא ניתוח לכל דבר - ומתלווים לו הסיכונים האופייניים לכל פרוצדורה ניתוחית, אך חשוב להדגיש כי לאור השיטה הייחודית, הסיכון לסיבוכים הוא נמוך יחסית - ואינו עולה על 1%-5 לרוב.

ישנם גם ניתוחים לתיקון ציר הרגל, כאשר יש עיוות ברגל; ובמיוחד במקרים קיצוניים, כאשר יש סטייה מהציר הרגיל של הרגל, הגורמת למגבלות ולכאבים רבים. לדוגמה: רגלי X או רגלי O.

לסיכום, חשוב לזכור כי הטיפול הטוב ביותר בברכיים הוא מניעה: חשוב מאוד, לפני שמתחילים לעסוק בפעילות גופנית כלשהי, להתאים נעליים טובות, מדרסים טובים ולחזק את השרירים שמסביב לברך, באמצעות ביצוע תרגילים ייעודיים.
בדרך כלל, מחזקים את השריר הארבע-ראשי ושרירי מיתר שהם השרירים האחוריים, שנמשכים מהגב לכיוון הברך. לפעמים אנשים מתלוננים על כאבים מאחורי הברך, אך סביר שמקורם דווקא בשרירי המיתר, או ליתר דיוק, בקיצור של שרירים אלה, המלווים בבעיות גב.

גם בקרב הורים לילדים צעירים, חשובה המודעות כי כבר מגיל צעיר - 3-5 שנים - אם מנח הברכיים או כף הרגל או תבנית ההליכה אינם נראים תקינים, יש לפנות לבדיקת אורתופד, שכן בגיל צעיר ניתן לטפל בצורה קלה ולמנוע בעיות בברכיים בהמשך החיים .

ד"ר בנימין בנדר הוא אורתופד מנתח מומחה, מומחה למפרקי הברכיים ומפרקי הירכיים (אגן), מומחה להחלפות מפרקים.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום כאבי ברכיים, ירך ושחיקת סחוסים בניהולו של ד"ר בנדר