כתף קפואה: כיצד מטפלים?
כתף קפואה גורמת לכאבים ולהגבלה ניכרת ביכולת התנועה של הכתף. מה גורם לתופעה? כיצד מאבחנים - ומטפלים? ומדוע גברים וסוכרתיים צריכים לגלות ערנות מיוחדת?
המונח "כתף קפואה" (FROZEN SHOULDER) תואר כבר במאה הקודמת, על ידי ד"ר קודמן, כמתאר מספר מחלות ומצבים הגורמים לקיצור או לכוויצות (קונטרקטורות), להידבקויות ולצלקות ברקמות העוטפות את מפרק הכתף - ובכך גורמות לכאבים ולהגבלה ניכרת בתנועות של הכתף.
המשותף לכל אלה הוא מהלך דומה של המחלה, ומשך מהלכה צפוי. ברוב המקרים, בסוף התהליך, צפויה החלמה. בספרות הרפואית מוזכרים שמות דומים לתופעה, כגון: STIFF SHOULDER או ADHESIVE CAPSULITIS.
המחלה הראשונה היא "כתף קפואה ראשונית": זהו מצב של כאבים ונוקשות של הכתף, הנוצרים ללא מחלה נלווית או סיבה ידועה אחרת, התורמת להתפתחות של הגבלת התנועה.
"כתף קפואה משנית": כאשר קיימת מחלה אחרת ברקע, המעלה את הסבירות לכתף קפואה. מדובר במחלות כגון סוכרת, מחלה של בלוטת התריס, דופיטרן (בכף היד), מחלת פרקינסון, או כאשר הנוקשות משנית לחבלה או לשבר שאירע באזור הכתף.
השכיחות באוכלוסייה גבוהה יחסית: 2.5 עד 3.5 מכל 1,000 תושבים יחלו במחלה מדי שנה. הגיל הממוצע בה לוקים במחלה הוא 50. גברים וחולים סוכרתיים, בדרך כלל, לוקים קשה יותר במחלה, סובלים יותר - ומשך המחלה הממוצע ארוך יותר.
מהם התסמינים האופייניים לכתף קפואה?
ברוב המקרים, החולים מתלוננים על כאבים בכתף הפגועה. שלב זה נמשך מספר חודשים עד שנה בד"כ; ובשלב שני, תוך כדי תקופת הכאבים, מתפתחת גם הגבלה בתנועות הכתף. אופייני שהגבלה זו היא בכל תנועות הכתף - ולא רק בחלקן. שלב זה נקרא שלב ההקפאה FREEZING PHASE.
ברוב המקרים, לאחר מספר חודשים עד שנה, רמת הכאב יורדת - עד שהיא נעלמת לאיטה, אולם הגבלת התנועה נותרת בעינה. שלב זה נקרא שלב הקיפאון FROZEN PHASE.
לאחר מכן, מתחיל השלב הסופי, בו בהדרגה הרקמות נמתחות חזרה - ואט אט התנועתיות בכתף חוזרת. שלב זה נקרא RESOLUTION PHASE.
מקובל שלאחר שנתיים עד שלוש שנים, לאחר התחלת הסימנים הקליניים, הרוב המכריע של החולים (קרוב ל-100%!) - צפויים להחלמה מלאה.
מהם הגורמים למחלה?
בכל המקרים הנ"ל, הראשוניים והמשניים, איננו יודעים בשלב זה - מהם הגורמים למחלה. תוארו מספר מנגנונים בתאים וברקמות, השופכים אור חלקי בלבד על התפתחות התהליכים - עד ההחלמה.
כיצד מתבצע הליך האבחון?
אבחון המחלה מתבצע על סמך בדיקה גופנית ועל סמך שלילת מחלות אחרות, שיכולות לגרום לסימנים שונים. בד"כ צילומי כתף, לרבות בדיקת אולטרסאונד כתף - יימצאו תקינים.
בבדיקתMRI של הכתף, ניתן לראות לעתים עיבוי של מספר רקמות, כמו רצועה קורקו הומורלית ועיבוי הקפסולה התחתונה של הכתף, אך לא ניתן (ובדרך כלל גם אין צורך) להסתמך על בדיקה זו, כדי לקבוע שמדובר בכתף קפואה. יותר מזה: לעתים גם בדיקתMRI תימצא תקינה. במקרים שבהם יש צורך באבחון חיובי, ניתן לבצע בדיקת מיפוי עצמות, שבשלבים מסוימים מדגימה קליטה מפוזרת עדינה בכתף. בדיקה זו אופיינית, אולם אינה חד משמעית.
מהם דרכי הטיפול בכתף קפואה?
ראשית, יש להדגיש שלמרבה התסכול, הטיפולים הניתנים בשלב ההקפאה הם סימפטומטיים - ולא ישנו את מהלך המחלה או את משך המחלה!
בשלב ההקפאה, אנו יכולים לעזור רק במתן טיפול לכאבים. זה כולל תרופות לשיכוך כאבים, דוגמת אופטלגין, רוקסט ודומיהם. יש לציין שעל פי ניסיוני האישי, נוגדי דלקת כמו וולטרן, אתופן, ארקוקסיה ודומיהם - עוזרים במידה מועטה בלבד לכאבים אלה (אם כי מתוארים בספרות כטיפול).
לעתים יש צורך בפניה לטיפול, במסגרת מרפאת כאב, לטיפול בכאב חזק במיוחד. טיפולים אפשריים נוספים:
1. טיפול בזריקות של סטרואידים ונוזלים הגורמים להרחבה (דילטציה) של המפרק. החומר מוזרק לתוך המפרק בהרדמה. חשוב לציין כי הדעות חלוקות לגבי הצלחת טיפול זה: בעוד חלק מהרופאים מרוצים מאוד וממליצים עליו, הרי שחלק האחר מציין שהשפעתו מוגבלת מאוד - אם בכלל יש השפעה.
2. טיפול פיזיותרפי - טיפול המשפר טווחי תנועה, המומלץ לביצוע בשלב הקיפאון. יש המבצעים אותו בשלב ההקפאה, כדי למנוע את המשך הידרדרות טווחי התנועה, אך לעתים הטיפול בשלב זה גורם להחמרת הכאבים - ואף לדחיית ההחלמה. מניסיוני, נכון לפנות לטיפול הפיזיותרפי רק לאחר חלוף הכאבים החזקים.
3.טיפול הידרותרפי - טיפול במים לשיפור טווחי התנועה, מומלץ כשילוב עם טיפול פיזיותרפי, בשלב הקיפאון.
טיפול ניתוחי בכתף קפואה מבוצע לעתים נדירות יחסית, כאשר טיפול שמרני אינו עוזר. הטיפול כולל מניפולציה ו/או שחרור הידבקויות ארתרוסקופי או פתוח:
1. מניפולציה - הפעלה של הכתף בכוח בהרדמה, לצורך קריעת הצלקות וההידבקויות. טיפול זה מבוצע בשלב הקיפאון. הטיפול עלול לגרום לשבר או לפגיעה עצבית - ולכן השימוש בו מועט.
2. שחרור הידבקויות ארתרוסקופי/פתוח - כמעט תמיד נבצע שחרור ארתרוסקופי. שחרור ההידבקויות מבוקר - ועוזר בתנועות הכתף במקרים קשים. גם כאן, ייתכנו פגיעות עצביות בעת השחרור.
האם קיימת סכנת סיבוכים, מעבר לאלה שציינת?
כפי שצוין, סיכון זה קיים בעיקר עקב טיפול ניתוחי. במקרים נדירים מאוד - ובעיקר בקרב חולים גברים סוכרתיים - כתף קפואה נמשכת לאורך מספר שנים ומסרבת להחלים.
כיצד, אם בכלל, ניתן להימנע מכתף קפואה?
לצערי לא ניתן למנוע התפתחות כתף קפואה ראשונית או משנית, פרט למצבים שלאחר ניתוח או לאחר תאונה. במקרים אלה, של חבלה או ניתוח בכתף, מומלץ להפעיל מהר ככל שניתן את האזור - מפני שהפעלה מוקדמת של הכתף יכולה לסייע בהחלט במניעה של כתף קפואה.
ד"ר גיל לאופר הוא מנהל יחידת הכתף בבית החולים הלל יפה.
סייעה בהכנת הכתבה: מארי רוז גוטמן, כתבת zap doctors.