חשד: הרופאים לא מנעו התאבדות
רשלנות רפואית: ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע כי בכירים לשעבר בבי"ח טירת הכרמל התרשלו לכאורה, משלא נקטו אמצעי זהירות למניעת התאבדות של צעירה לוקה בנפשה
שני רופאים בכירים מהצפון עלולים להיות מואשמים בגרימת מוות ברשלנות, בעקבות התאבדות של צעירה לוקה בנפשה, שנמצאה תלויה בין כתלי בית חולים "טירת הכרמל" לפני כשלוש שנים.
בדיון שהתקיים אתמול (א') בבית משפט השלום בחיפה במסגרת תיק חקירת נסיבות המוות, נקבע כי מנהלת בית חולים טירת הכרמל לשעבר, ד"ר איילה שינקמן, וסגנה פרופ מיכאל פוירסקי לא מנעו לכאורה את מותה של הצעירה, שהיה ניתן למניעה באמצעות אמצעי זהירות פשוטים בשטח בית החולים.
מכתב התביעה שהגישו בני משפחתה של הצעירה, עולה כי היא הגיעה לאשפוז בבית החולים ואובחנה כלוקה על פי החשד במניה דיפרסיה ובדיכאון בינוני. המנוחה סירבה לאשפוז במחלקה באגף הסגור, אך הסכימה לקבל טיפול במרפאות החוץ של של טירה. מאוחר יותר ניסתה להתאבד בביתה.
לאחר המקרה הובהלה הצעירה לבית חולים "רמב"ם", טופלה והשתכנעה לחזור לבית חולים בטירה, כי רק שם קיימת מסגרת סגורה שבה ניתן יהיה לשמור על חייה. לאחר שהות באגף הסגור וטיפול במרפאות החוץ, הועברה הצעירה לאגף הפתוח. באחד מן הימים כשהייתה אמורה לצאת לחופשה נמצאה תלויה באיזור פינת החי של בית החולים, כשסדין כרוך על צווארה. הצעירה קיבלה טיפול החייאה, הועברה לבית חולים "רמב"ם", אך מתה מפצעיה.
לא ההתאבדות הראשונה
השופט זאיד פלאח, שדן במקרה, קבע כי קיים קשר בין סיבת המוות למחלה הנפשית, אך לא נמצא כי בית חולים טירה התרשל עד כדי ביצוע עבירה פלילית על ידי הרופאים והמטפלים. זאת למעט השלכת הסיכון להתאבדות על ההגעת המנוחה לזירת ההתאבדות, והשימוש שעשתה בסדין ובשולחן שהיה במקום.
אין זה המקרה הראשון שבו מתאבד מאושפז, או כפי שהעיד קודם לכן השומר במקום, "פעם שנייה שאני מוצא אדם תלוי באותו מקום בדיוק". בוועדת הבדיקה הפנימית שנערכה בבית החולים לאחר המקרה, הוסכם להעביר מהמקום את השולחן והכיסאות.
עוד עולה מפסק הדין כי ד"ר שינקמן ביקרה במקום לאחר האירוע, וטענה כי לא מצאה בו דבר בעייתי. כמו כן הוסיפה כי התנגדה "להוריד את שולחן", משום שלדבריה, גם למאושפזים מגיעה פינה שבה הם יוכלו לשבת בשקט עם המשפחה, "זה שאנחנו נוריד שולחן לא ימנע מאנשים אובדנות".
"חובה להרחיק כל חפץ שייסייע להתאבדות"
השופט לא השתכנע ופסק כי "המקום שבו התאבדה המנוחה הפך למקום מועד לפורענות, ועל כן קמה חובה להרחיק ממנו כל חפץ העלול לסייע למטופלים להתאבד בו... אין בידי לקבל את ניסיונה של ד"ר שינקמן להתנער מאחריות בנוגע למפגעים בתחום בית החולים היה עליה לוודא הרחקת השולחן מהמקום שבו התאבד אדם בעבר, בכדי למנוע הישנות המקרה בעתיד, ומשלא עשתה כן רובצת על כתפיה האחריות לכך". גם פרופ' פוירובסקי אישר כי ידוע לו שהיה מקרה תלייה במקום.
עוד נקבע כי בכירי בית החולים באותה תקופה לא מצאו לנכון לנטרל את הסכנה הנשקפת למטופלים האובדניים, לא דאגו להנחות את צוות הביטחון לתצפת על המקום ולפטרל בו לעתים קרובות יותר. בנוסף, לפי פסק הדין, היה על הרופאים לצפות את האפשרות כי המנוחה תנסה להתאבד שוב, ושייתכן שהיא תתאבד במקום שבעבר הלא רחוק התאבד בו אדם אחר. "בשל כך, קמה חובה על המנהלת וסגנה לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את הסכנה, ומשלא עשו כן נקשר הקשר הסיבתי הנדרש, בין התרשלותם של המנהלת וסגנה לתוצאה הקטלנית".
בטרם מתן החלטה לצו אישום, קבע השופט כי הוא מאפשר לשני הרופאים להשמיע את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם בפניו.
בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.
