כאב בכף היד: האם לנתח?

כאבים בכף היד הם תופעה שכיחה ביותר: כ-20% מהאוכלוסייה יסבלו בשלב כלשהו בחייהם מכאב באזור זה. שכיחות התופעה עולה עם הגיל - ונפוצה בעיקר בקרב נשים. בעיות כרוניות בכף היד קשורות בלחץ עצבי, בלחץ על הגידים ובתהליכים ניווניים של שחיקה במפרקים הקטנים של כף היד.

גורמי סיכון לכאבים בכף היד קשורים בעבודה פיזית מאומצת או במחלות דוגמת סוכרת, אי ספיקת כליות, תת פעילות של בלוטת התריס וכן בגורמים תורשתיים. גם השימוש הנרחב בטלפונים הסלולריים קשור בשכיחות מוגברת של כאבים בכף היד.

שכיחותן של תופעות אלה גדולה פי שלושה עד לפי חמישה בקרב נשים - וקיימות מספר השערות, באשר לגורמים לכך: גמישות יתר של המפרקים או עובדת היות הנשים "נמלות עמלות" - מה שחושף את כפות ידיהן לעומס יתר.

השערה נוספת קשורה בחוסר איזון הורמונלי, במיוחד לאור העובדה שבעיות וכאבים בכף היד נפוצים מאוד בקרב נשים בהריון ובקרב מיניקות, נשים במנופאוזה (בלות), ובקרב נשים המקבלות טיפול הורמונלי לסרטן שד.

מהן התסמונות והמחלות השכיחות בכף היד?

בין התסמונות והמחלות השכיחות בכף היד, ניתן לציין את תסמונת התעלה הקרפלית, אצבע הדק, תסמונת דה קרוון ואוסטאוארטריטיס.

מהי תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome)?

זוהי תסמונת של לחץ על העצב המדיאני - עצב שעובר בשורש כף היד והאחראי על התחושה ועל ה"כוח" של האגודל. כשהלחץ בתעלה עולה - עולה גם הלחץ על העצב, לחץ הבא לידי ביטוי בתחושת נימול והירדמות. כאבים ליליים אופייניים מאוד לתסמונת - ועם הזמן ישנה ירידה בתחושה ובכוח האחיזה של האגודל.

עם הזמן המטופלים מתחילים להתלונן על הפלת חפצים, קושי לכפתר כפתורים וקושי לבצע פעולות עדינות. קשיים תפקודיים אלה משמעותיים מאוד, בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שכן במקרים אלה - נלווים לכך ירידה בראייה וביכולת התפקודית בכלל.

האבחון: האבחנה היא קלינית מתבססת על התלונות האופייניות של המטופל ועל הבדיקה הגופנית, במסגרתה יערוך הרופא לחולה מספר מבחנים, דוגמת מבחן טינל (Tinnel), במהלכו הרופא ינקוש בעדינות על אזור העצב המדיאני - ויראה אם מתלווה לכך תחושת נימול אצל החולה. לאימות ולאישוש האבחנה, ניתן לבצע בדיקת EMG שתספק מידע על רמת הלחץ וחומרתו. יש לציין שלא תמיד ישנה התאמה, בין מידת הסבל של האדם - לבין תוצאות הבדיקה. יש אנשים שסובלים מאוד מכאבים רבים, גם ברמת לחץ נמוכה ולעומתם מטופלים עם לחץ קשה וכמעט ללא כאבים. הבעיה יכולה להופיע בשתי הידיים בעצמה שונה - ולא בהכרח בעצמה גבוהה יותר, ביד הדומיננטית.

מהן דרכי הטיפול?

בטיפול השמרני הראשוני, ניתן לנסות לישון בלילה עם סד ששומר על מנח ישר של שורש כף היד, טיפול בכדורים נוגדי דלקת, פיזיותרפיה - ואפילו יוגה. כל אלה עשויים להקל מאוד על הסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית. כאשר התלונות נמשכות, מומלץ על טיפול ניתוחי.

1. הניתוח הרווח - הפתוח: במהלכו מתבצע חתך קטן מעל העצב, לשם שחרור הרצועה שמעליו. מדובר בניתוח פשוט ובטוח, המתבצע בהרדמה מקומית, הזוכה למעל ל- 90% הצלחה. ניתוח זה הוא מהמוצלחים ביותר - ומומלץ בכל גיל. הסיכון לסיבוכים נמוך מאוד.

2. ניתוח אנדוסקופי המתבצע דרך חתך קטן, עם מצלמה - לתוך העצב ובטשטוש של המנותח. יתרונו הגדול: חזרה מהירה יחסית - תוך יום או יומיים - לתפקוד מלא, לעומת זמן החלמה של שבועיים עד חודש, בניתוח הפתוח. בין הסיבוכים האפשריים של הניתוח, ניתן למנות שחרור לא מספק של הרצועה - ופגיעה בעצב; ולכן רוב המנתחים מעדיפים לבצע את הניתוח בשיטה הפתוחה - ולא באנדוסקופיה.

3. לא מקובל לנתח את שתי הידיים בעת ובעונה אחת, אלא בהפרש של מספר חודשים זו מזו. אין דרך להימנע מתסמונת זו, אך ככל שהניתוח מתבצע מוקדם יותר כך צפויה התאוששות מהירה יותר של העצב.

מהי אצבע הדק (Trigger finger)?

שכיחותה של תופעה זו גדולה עד פי שלושה בקרב נשים, בחולי סוכרת ואנשים שעוסקים בעבודה פיזית. אצבע הדק יכולה להופיע במקביל לתסמונת התעלה הקרפלית או לאחר ניתוח לתעלה הקרפלית - ובמיוחד באגודל.

אצבע הדק נגרמת מעיבוי מעטפת הגידים המכופפים בכף היד - התעבות המונעת מהגידים לנוע בצורה חלקה בתוך המעטפת. השלבים הראשונים יכולים להתבטא רק בכאבים וברגישות באזור של עיבוי הגיד; ובהמשך טריגרינג Triggering.

הטריגרינג נגרם כאשר הגיד נתקע במעטפת בנקודת ההיצרות, וכשהוא עובר את הנקודה הזו, האצבע משתחררת בבת אחת - ונוצר אפקט של "אצבע קופצת". אם זה לא מטופל - האצבע יכולה להיתקע עם הגבלה בכיפוף וביישור של האצבע. התלונות מחמירות בעיקר בלילה ולפנות בוקר. חולים רבים מתלוננים על השכמה עם "אצבעות תפוסות", המשתחררות רק במהלך היום. הסיבה לכך היא שבמהלך היום נוזלי הגוף מרוכזים, בעיקר בפלג הגוף התחתון, אך במצב שכיבה - פיזור הנוזלים השונה מגביר את הלחץ על מפרקי כף היד.

האבחון: מתבצע במרפאה ומתבסס על בדיקה גופנית, ללא צורך בבדיקות הדמיה. אפשר להרגיש את ההתעבות הזו במעטפת של הגיד.

דרכי הטיפול השמרני באצבע הדק מתבססים על פיזיותרפיה, סדים ליישור האצבע הפגועה וזריקות קורטיזון - שהן יעילות ביותר וזוכות ל-50%-80% הצלחה. בזכות הזריקה, ניתן ליהנות מהקלה של מספר חודשים ואף יותר, אך התופעה בהחלט יכולה לחזור על עצמה. זריקות הקורטיזון יעילות פחות בקרב אנשים סוכרתיים - ועלולות גם לגרום לעלייה ברמות הסוכר, בימים שלאחר ההזרקה.

כאשר הטיפול השמרני אינו עוזר יש צורך בניתוח: בהרדמה מקומית מבוצע חתך קטן מעל הגיד עם שחרור המעטפת. אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים מאוד וכבר במהלך הניתוח ניתן לראות שהגיד משוחרר, אולם לפעמים ישנה החלמה ממושכת בגלל רגישות בצלקת ונפיחות באצבע.

מהי תסמונת דה קרוון (De Quervain)?

זוהי תופעה שכיחה בקרב נשים בהריון ובקרב נשים מניקות - והתופעה קשורה בעלייה בנפח הנוזל הבין-תאי ובבצקות וקשורה בתנועות החוזרות הכרוכות בהרמת הילד.

התופעה רווחת בעיקר בקרב אימהות צעירות, ליילוד בן 10 חודשים בערך, כאשר משקלו כבר סביב 10 ק"ג - שלב בו הילד די כבד, אך עדיין אינו הולך עצמאית. לחילופין, התופעה שכיחה גם בקרב נשים מבוגרות, בנות 50-60, שכן התופעה קשורה גם בתהליכי שחיקה של האגודל. הביטוי העיקרי הוא כאבים - ללא הגבלה של תנועת האגודל.

האבחון במרפאה מתבסס על בדיקה גופנית, במהלכה ייערך לחולה מבחן פינקלשטיין, בו מכופפים את האגודל - ומסיטים את שורש כף היד. לפני ניתוח, או במקרה של ספק באבחון, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד, שמדגימה עיבוי במעטפת - והצטברות של נוזל מסביב לגידים.

הטיפול ברוב המקרים הוא טיפול שמרני בלבד - ויכול להסתדר מידית, בעזרת זריקות קורטיזון. על אף החששות מתופעות הלוואי, יש להבהיר כי מדובר במינון קטן וחד פעמי.
לפעמים נוצרים כתמים בהירים באזור ההזרקה והידקקות של השומן התת-עורי, שחולפים לבד לאחר מספר חודשים.

במקרים עמידים לטיפול ניתן לבצע ניתוח בהרדמה מקומית. לפעמים אחד הגידים נמצא בתעלה נפרדת שגם חשוב לשחרר במהלך הניתוח.

גם ניתוח זה נהנה מאחוזי הצלחה גבוהים - למעלה מ-90% אך יש לזכור שלא תמיד ההקלה היא מידית ולעתים ההקלה יכולה להופיע רק לאחר מספר ימים. ככל שהדלקת הייתה קשה יותר, כך יהיה צורך בזמן החלמה יותר ארוך. הסיבוכים האפשריים: פגיעה בעצב התחושתי בגב כף היד במהלך הניתוח, כאבים ותחושת זרם - אך מדובר בסיבוך נדיר.

מהי דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)?

מדובר בתופעה שכיחה וטבעית, הכרוכה בשינויים שחיקתיים בסחוס של מפרקי הגוף, לרבות במפרקי כפות הידיים. מאחר שהגוף אינו מסוגל לתקן את הסחוס השחוק, נוצר מגע של עצם בעצם - מגע המלווה בכאב ובהגבלה בתנועה. במקרה זה, לגורמים התורשתיים הגנטיים יש חלק חשוב במחלה, כך שאין דרך להימנע מתהליכים אלה. האבחון מתבסס על בדיקה גופנית וצילום רנטגן המדגים זאת היטב.

הטיפול השמרני התומך מתבסס גם במקרה זה על פיזיותרפיה, סדים, כדורים נוגדי דלקת, זריקות קורטיזון, כדורי כורכום, משחת טראומיל, מגה גלופלקס ודיקור. במקרים קשים, יהיה צורך בטיפול ניתוחי - לקיבוע של המפרק או להחלפת המפרק הפגוע.

ניתוח קיבוע: מתבצע בהרדמה כללית. בניתוח, מנקים את שאריות הסחוס - ומאחים עצם לעצם במפרקים הקטנים של כף היד; ובכך מבטלים למעשה את התנועה במפרק הפגוע, אך זה לא פוגע בתפקוד הכללי. זמן ההחלמה אורך כשישה שבועות - עד לשלושה חודשים.

ניתוח להחלפת מפרק: מתבצע במפרקים, בהם חשוב לשמור על התנועתיות, דוגמת המפרקים הראשונים של האצבעות ובאגודל. בניתוח זה, מחליפים את הסחוס במפרק מלאכותי.

שיעור הסיבוכים בניתוח זה גדול יותר - וכאן יש לציין כאבים, סיכוי גבוה יותר לזיהום, הגבלה בתנועה וירידה בכוח של היד. חשוב לבצע את הניתוח בעיתוי הנכון מבחינת המטופל, לניתוח כזה. בדרך כלל, יהיה מדובר בחולה הסובל מאוד מכאב ומתקשה בתפקוד היום-יומי.

לסיכום: כאבים בכף היד הם תופעה שכיחה, בעיקר בקרב נשים ובקרב מבוגרים - כאבים שברוב המקרים ניתנים להקלה בדרכי טיפול שמרניות. במקרים הקשים, יש צורך לנתח. ניתוחי כף יד נחשבים טובים ומוצלחים. וחשוב לזכור שככל שממהרים לטפל בבעיות בעודן באיבן, ניתן יהיה לצפות להחלמה מהירה ושלמה יותר.

דר אסתר רובינראוט היא אורתופדית מומחית כף יד ומנתחת כף יד בכירה באסותא רמת החייל ומרכזת תחום כף היד במרכז יונתן - המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.