בלט דיסק: כך תטפלו

בלט דיסק נחשב לדרגה הקלה ביותר של פתולוגיות דיסקליות של עמוד השדרה. למעשה, בלט דיסק הוא מצב תקין לחלוטין, הקיים בקרב כלל האוכלוסייה, כחלק מתהליכי ניוון טבעיים.

פתולוגיה דיסקלית עלולה להתרחש בעמוד שדרה צווארי, חזי או מותני. 80% מהאוכלוסייה מתלוננים על כאבי גב, שברובם הם כאבים מוסקולוסקלטליים של מערכת השלד. רק חלק קטן ממקרי כאבי הגב מקורם במחלות דיסקליות, בגידולים, בדפורמציות שמקורן בעיוותים ובמחלות מולדות של עמוד השדרה. המחלות הדיסקליות נכנסות לקטגוריה של מחלות ניווניות, כשרובן - 60%-70% מהן - באזור עמוד השדרה המותני; באזור עמוד השדרה הצווארי - 20%, ובאזור החזי - 10% בלבד.

כיצד באות לידי ביטוי בעיות דיסקליות באזורים השונים - צוואר, חזה ועמוד שדרה מותני?

בעיה באזור הצוואר: יכולה לגרום לכאבים המוקרנים לידיים ולרגליים, קשיים בהליכה, איבוד שיווי משקל, פגיעה בסוגרים; ובאופן כללי, רואים את ההשפעה בארבע הגפיים.

בעיה באזור החזה: הפגיעה היא מבית החזה ומטה - עיקר ההשפעה הוא על הרגליים והסוגרים, אך ללא השפעה על הידיים.

בעיה באזור עמוד השדרה המותני: הביטוי הוא בכאבים ובחולשה ברגליים, קושי בהליכה ובעיית סוגרים. ככל שהפגיעה בדיסק היא באזור גבוה יותר, כך תגדל ההשפעה על אזור הידיים. ההשפעה מסווגת לדרגות שונות.

מהן הדרגות השונות של פגיעה בדיסק?

1. הקלה ביותר - בלט דיסק.
2. הבינונית - בקע דיסק.
3. גבוהה - פריצת דיסק.
4. סקווסטר - פריצה של חלק מגבולות הדיסק אל עמוד השדרה.

כיצד מתרחש התהליך המוביל לבלט דיסק, או לחילופין לפריצת דיסק?

ראשית, חשוב לסקור בקצרה את המבנה האנטומי של הדיסק: הדיסק בנוי מחומר פרוטאיני שאצל האדם המבוגר אינו מעוצבב, אלא מקבל את ההזנה שלו מה-endplate. הדיסק בנוי מחומר ג'לטינוזי (Nucleus pulposus), אותו תוחמת טבעת קשה וחזקה מאוד, הנקראת אנולוס פיברוזוס (Anulus fibrosus) ומכיל כ-80% מים.

הדיסק, בכל אזור שהוא בגוף, מתפקד למעשה כבולם זעזועים, כמשכך תנועות; ולמעשה, תורם לחלק ניכר מטווח התנועות של עמוד השדרה. למעשה, הדיסק הוא יחידת תנועה המורכבת משתי חוליות - וביניהן הדיסק ומפרקי פצט. במהלך התנועה, לאורך חיינו, מצטבר עומס יומיומי על הדיסקים שבין החוליות ותכולת המים הגבוהה שבהם הולכת ופוחתת, כחלק מהתהליך הניווני. כתוצאה מכך, נוצרים בטבעת סדקים, בשל אובדן הגמישות של הדיסק - וחלק מתכולתו פורץ החוצה. מאחר שהדיסק עצמו נמצא קרוב מאוד למבנים עצביים, הוא לוחץ על עמוד השדרה או על שורשיהם - תלוי היכן מתרחשות הפתולוגיות הדורשות טיפול. לעומת זאת, בלט דיסק הוא וריאנט אנטומי, פיזיולוגי תקין לחלוטין - ואינו מצריך טיפול מיוחד.

האם דיסק עם בלט אינו מועד יותר לפריצות דיסק מאשר דיסק שלם וצעיר לחלוטין?

ממש לא. בלט דיסק יכול להישאר כבלט דיסק ולשמר את מצבו זה, התקין, עד לגיל 120 שנה. לעומת זאת, בן 40 עלול לחוות פריצת דיסק פתאומית, לאחר שניתר לגובה במשחק כדורסל; או, לחילופין, פקיד בנק שאינו עוסק בפעילות גופנית, אך תנועה לא נכונה גרמה לו לפריצת דיסק. לעומת זאת, יש בני 45 שעושים פעילות גופנית מאומצת ומשתתפים בתחרויות "איירון מן", ללא שום פגיעה בעמוד השדרה, על אף תהליכי הניוון הטבעיים.

מהם הסימפטומים הכלליים לפתולוגיה דיסקלית?
ניתן להצביע על קשת של סימפטומים, שהם בבחינת דגלים אדומים וצהובים: זרמים ותחושות נימול בידיים ו/או ברגליים, הפרעות בפעולות העדינות של הידיים, הפרעות סוגרים (בריחת או אצירת שתן לא רצונית), הפרעות או קושי בהליכה, כאבים קורנים ליד או לרגל, דקירות ו/או עקצוצים.

כיצד מתבצע האבחון המדויק?

הרופא יידע לאבחן כבר בשלב התשאול הרפואי והבדיקה הגופנית, היכן התרחשה הפתולוגיה בעמוד השדרה (אם בכלל). הבדיקה הגופנית כוללת בדיקת תחושה, על פי מפה דרמטומלית של פיזור התחושה, בדיקת כוח (מפת מיוטום), בדיקת רפלקסים, בדיקת טווחי התנועה וסימני גרייה. באופן כללי, ניתן לומר שמותחים את העצבים ואת שורשיהם בסדרת בדיקות. בסופו של הליך האבחון, ייעזר הרופא גם בבדיקות CT או MRI של הצוואר, עמוד השדרה החזי או המותני; ובסוף התהליך, תתקבל האבחנה היכן התרחשה הפתולוגיה הדיסקלית.

מהן דרכי הטיפול העומדות בפני מי שסובל מפתולוגיה בדיסק?

בהתאם לאבחנה, תיקבע תוכנית הטיפול. בתחילה יש לנסות להתגבר, בעזרת טיפול שמרני הכולל תרופות, פיזיותרפיה, הידרותרפיה, דיקור, שיאצו, טווינא ועוד. בשלב הבא, ניתן לפנות למרפאות כאב, לקבלת זריקות אפידורליות לחסימת עצב. מדובר בהזרקה אפידורלית של סטרואידים ונוגדי דלקת לאלחוש - ולעתים זה עוזר ומקל מאוד.

אם אין הקלה - וקיימת הסתמנות קלינית המצדיקה זאת, יומלץ על טיפול כירורגי. בדרך כלל, הטיפול ייעשה רק לאחר שהמטופל ידווח על כאבים בלתי נסבלים, הפוגעים בתפקודו היומיומי ומשבשים את חייו. כמו כן, הטיפול ייעשה במקרים בהם ישנו קיפוח נוירולוגי של יד או רגל, בעיית שליטה על סוגרים או הפרעות קשות בהליכה.

הניתוחים בעמוד שדרה צווארי הם ניתוח בגישה קדמית או בגישה אחורית או בגישה משולבת; בעמוד שדרה חזי - בדרך כלל בגישה אחורית, אך קיימות טכניקות בגישה צידית או קדמית ; ואילו בעמוד שדרה מותני, בדרך כלל מדובר בגישה אחורית אך קיימות גם אפשרויות לגישה צידית.

קיים מגוון ניתוחים בגישה פתוחה או זעיר פולשניים והאפשרויות רבות: הכול תלוי בפתולוגיה עצמה - וכל מקרה לגופו.
למידע נוסף פריצת דסק

ד"ר ליאור מרום הוא מנתח עמוד שדרה בכיר, ביחידה לניתוחי עמוד שדרה ברמב"ם ובבית החולים אסותא, חיפה.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי עמוד שדרה.