פריצת דיסק צווארי: כיצד מטפלים?

פריצת דיסק צווארי היא תופעה שכיחה באוכלוסייה, בקרב גברים ונשים כאחד, לאחר גיל 40. כ- 90% מהאוכלוסייה בעולם המערבי יסבלו לפחות פעם אחת מהתקף של כאבי צוואר והקרנה ליד. הכאב נובע מלחץ חיצוני על העצב היוצא מחוט השדרה הצווארי.

ראשית, חשוב להבין מהו הדיסק הבין חולייתי: דיסק הוא רקמת סחוס שנמצאת בין כל שתי חוליות, ולה תפקיד כפול:

1.לשמש כמפרק המאפשר תנועה בין החוליות.

2. בלם זעזועים.

הדיסק עצמו בנוי מליבה במרקם של ג'ל - ועטוף בטבעת של רקמה נוקשה יותר; ובכך טמונה הסיבה להתרחשות פריצות הדיסק, שכן טבעת זו נתונה לעומסים רבים: היא נדחסת, נמתחת ומתפתלת; ולאחר שחיקה בת 40-50 שנה, במהלכם ספגה עומסים אלה, מתרחשת "שבירה" או פריצה שלה. הדבר משול לשבירה של אטב מתכת משרדי - לאחר כיפוף ופיתול מתמשך.

בין החוליה הצווארית הראשונה לחוליה השנייה בעמוד השדרה לא קיים דיסק. אך בין החוליה השנייה לשלישית - ועד לחוליה הגבית הראשונה, קיים דיסק בין חוליה לחוליה: בסך הכל, ישנם חמישה דיסקים בין חולייתיים. והדיסקים שבין C-5 ל-C-4 ובין C-5 ל- C-6 הם הדיסקים הנוטים ביותר להיפרץ.

מה מתרחש, אם כן, בעת פריצת דיסק צווארי?

כאשר יש עלייה בלחץ שבתוך הדיסק - אותה הטבעת הנוקשה היא זו המחזיקה את הג'ל במקום. אך כאשר הטבעת נפגמת - הג'ל נוזל דרך הפגם החוצה, אל תוך תעלת עמוד השדרה, שדרכה עוברים חוט השדרה והשורשים היוצאים ממנו. זו בעצם פריצת דיסק צווארי, ואפשר להשוות אותה ללחיצה על פרי רך, הנתון בכף היד - עד לקריעת הקליפה שלו ושפיכת ליבת הפרי החוצה.

מהם התסמינים העיקריים, המעידים על פריצת דיסק צווארי?

התסמין העיקרי והבולט ביותר הוא הכאב האופייני, היורד מן הצוואר לתוך היד, מלווה בתחושות של זרם חשמלי העובר ביד ותחושת נימול. בפגיעה מתקדמת, כבר יש חוסר תחושה באזורים מסוימים, בין האמה לזרוע או בכף היד.

התופעה הקיצונית ביותר היא חולשה ביד, עד כדי כך שנופלים דברים מהיד, או שלא מסוגלים לרכוס כפתורים. תסמינים אלו מעידים על פגיעה קשה.

כיצד מתבצע הליך האבחון?

האבחון מתחיל בבדיקה הגופנית, בניסיון לאתר פגיעה תחושתית או פגיעה מוטורית, לבדוק האם יש סימני גירוי שורשי (העצב היוצא מעמוד השדרה, נקרא שורש). יחד עם זאת, הבדיקה המשמעותית היחידה היא בדיקת MRI עמוד שדרה צווארי. זהו לא רק כלי האבחון הטוב ביותר, אלא גם הכלי העיקרי לתכנון הניתוח - אם יידרש.
מהן דרכי הטיפול?

הרוב המוחלט של האנשים, הסובלים מפריצת דיסק צווארי, לא יזדקקו לניתוח אלא לאחד מהטיפולים השמרניים:

1. טיפול תרופתי בנוגדי דלקת ומשככי כאב.

2. פיזיותרפיה: כאן המקום להעיר כי ישנם גם הנעזרים ברפואה משלימה, לרבות דיקור סיני, שיעילותם לא הוכחה.

3. הזרקות תחת שיקוף רנטגן במרפאת כאב: זוהי טכניקה המאפשרת פיזור של סטרואידים נוגדי דלקת חזקים, סביב השורש הפגוע, לשם הפחתת הדלקת בשורש העצב, הגורמת לכאב ביד.

האם ניתן לצפות להחלמה, לאחר טיפולים אלה?

לפעמים הדיסק הפרוץ עובר איזושהי הצטלקות, ואז זוהי פגיעה שצריך ללמוד לחיות איתה, אך ב-90% מהמקרים, הדיסק שפרץ נספג - והגוף פשוט "מעלים" אותו.

אצל 80% מהאנשים, הכאב חולף תוך 6 שבועות ול-90% כבר לא כואב כלל, לאחר שלושה חודשים. רק כ-10% לא מסתדרים עם הכאב, שלא מרפה - והם אלה שמועמדים לאופציית הטיפול הניתוחי.

מהם הניתוחים הקיימים לטיפול בפריצת דיסק צווארי?

קיימים שלושה ניתוחים אפשריים:

1. ניתוח שכיום כבר כמעט אינו בשימוש: מתבצע מהעורף - מהחלק האחורי של הצוואר. בניתוח הזה, משחררים את השורש הלחוץ, מבלי להוציא את הדיסק הפרוץ. אבל, כאמור: ניתוח זה כבר כמעט שאינו מתבצע.

2. דיסקטומיה צווארית וקיבוע בגישה קדמית ACDF (Anterior Cervical Discectomy & Fusion) : מטרת הניתוח היא להוציא את הדיסק הפרוץ. בניתוח זה, המנתח מגיע אל החלק הקדמי של החוליות, דרך החלק הקדמי של הצוואר, מזהה את הדיסק הרלוונטי בין החוליות ומוציא את כולו - גם את זה שלא פרץ וגם את פיסת הדיסק הפרוצה. המנתח יודע שהצליח להוציא את הדיסק הפרוץ, לאחר שהוא מצליח לראות את הקרום העוטף את קדמת חוט השדרה.

בשלב השני של הניתוח, המנתח שם מעין "כלוב" קטן בין החוליות, לאיחוי שלהן. את הכלוב ממלאים בשתל עצם - ומטרתו היא כפולה:

א. לשחזר את הגובה המקורי של הדיסק.

ב. לגרום לשתי החוליות להתחבר אחת אל השנייה. כדי לאפשר איחוי טוב יותר, המנתח ישתמש בלוחית טיטניום קטנה, המחוברת באמצעות ארבעה ברגים (שניים מעל ושניים מתחת), לוחית היוצרת מבנה יציב. קיבוע החוליות על ידי הלוחית מאפשר להימנע משימוש בצווארון לזמן ממושך, וכך ממוזערת הפגיעה ביכולת הנעת הצוואר.

3. למעשה, הניתוח השלישי הוא ניתוח דיסקטומיה צווארית - וקיבוע בגישה קדמית, אלא שבמקום הקיבוע בעזרת הלוחית, המנתח מכניס לחלל בין החוליות דיסק מלאכותי, שהוא משתל מלאכותי העשוי מטיטניום ומפוליאתילן, המוכנס תחת לחץ - לחלל של הדיסק - ובכך מתאפשרת תנועה בין החוליות.

מהם היתרונות והחסרונות של כל אחד מהניתוחים הללו?

היתרון של ניתוח הקיבוע בכלוב ולוחית טיטניום: מדובר בטכניקה פשוטה יחסית, שכן לא נדרשת התאמה מדויקת מאוד לחלל הדיסק, וזה יתקבע בכל עמדה של הכלוב או הלוחית, ויתרון נוסף הוא עלותו הזולה יחסית. החיסרון הגדול הוא הגבלת התנועה בגובה בו בוצע הקיבוע והגברת העומס על הדיסקים הסמוכים, כך שבעצתיד ייתכן ויהיה צורך בניתוח נוסף לתיקון פריצת דיסק בגובה שמעל או תחת הקיבוע שבוצע. ניתוח זה מגביל את תנועת הצוואר ולכן יש לו השפעה תיפקודית מסוימת.

היתרונות של ניתוח השתלת הדיסק המלאכותי: אינו מגביל תנועה - והמנותח יוכל ליהנות מתנועה מלאה. בעבודות המחקר שבוצעו בארהב עי FDA לקראת אישור השימוש בדיסק המלאכותי בארהב נמצא כיניתוח זה, במנותחים תחת גיל 50, נמצא כמשפר יותר את איכות חיי המנותחים ביחס למנותחים שטופלו בקיבוע. החסרונות: המחיר הגבוה יחסית של הניתוח והעובדה שצריך לדעת כיצד להתאים אותו בצורה מדויקת לחלל שבין החוליות. כלומר: הצלחה של ניתוח השתלת דיסק מלאכותי תלויה ישירות במיומנות והניסיון של המנתח.

מהם סיכויי ההצלחה של ניתוחים אלה?

שיעור ההצלחה של ניתוחים אלה זהה לחלוטין. כ-85% מהמנותחים מרוצים לחלוטין, אבל כשבוחנים אלמנטים נוספים של איכות חיים, מסתבר שהמנותחים עם הדיסק המלאכותי מרוצים יותר, באופן יחסי לשאר המנותחים.

מהו הליך ההחלמה מניתוחים אלה?

הליך ההחלמה בסיסי וקצר יחסית: כמה שעות לאחר הניתוח, מותר לקום מהמיטה; למחרת הניתוח כבר ניתן להסתובב חופשי - ואחרי יומיים נוספים כבר משתחררים הביתה. זמן ההתאוששות כרוך בחודש עד חודש וחצי של חופשת מחלה. לאחר מכן - שוכחים שהיה ניתוח. אני, באופן אישי, גם לא נוהג לתת צווארון למנותחים, וכך הם לא מוגבלים בתנועה.

ומה לגבי שכיחות הסיבוכים, אם בכלל קיימים סיבוכים?

כמו בכל ניתוח, תמיד קיימת סכנת זיהום. הבעיות השכיחות לאחר ניתוחים אלה: צרידות וקשיי בליעה, החולפים מעצמם לאחר מספר שבועות, לאחר שהאזור המנותח - מסיים להתרפא.

פגיעות נוירולוגיות הן מאוד מאוד נדירות! הניתוח מתבצע כולו תחת ניטור אלקטרו פיזיולוגי של חוט השדרה. בסה"כ, מדובר בניתוח בטוח, עם שיעור סיבוכים נמוך.
למידע נוסף על פריצת דיסק

ד"ר גד ולן הוא מנתח עמוד שדרה בבית חולים אסותא רמת החיל ובמרכז הרפואי הרצליה, ומקבל מטופלים במרכז הרפואי רמת אביב, ובמרכז הרפואי מדיטון באר שבע.


סייעה בהכנת הכתבה: מארי רוז גוטמן, כתבת zap doctors.