רשלנות רפואית: אחריות בית החולים

בית משפט השלום בירושלים פסק כי על בית החולים לשלם פיצוי בסך כ-500,000 שקל לעזבון מנוחה, אשר עקב אירוע אובדן הכרה נפלה לאחור וספגה פגיעה קשה בחוט השדרה הצווארי בעודה מאושפזת. בית המשפט קבע כי נפילת המנוחה היא תוצאה של התרשלות בית החולים במהלך הטיפול הרפואי שניתן לה בעת אשפוזה.

החלפת התרופה

האישה בת ה-88 הייתה לפני האירוע אישה עצמאית ופעילה שהתגוררה לבדה. היא הגיעה לראשונה לבית החולים כשהיא סובלת מכאבים בחזה. בין התרופות אותן נטלה באופן קבוע הייתה גם תרופה המיועדת לטיפול בפרפור פרוזדורים. בעת שחרורה הומלץ כי תיטול תרופה ממשפחת חוסמי בטא, המשמשת בעיקרה לטיפול ביתר לחץ דם. אחת מתופעות הלוואי הידועות של חוסמי בטא, בייחוד בשילוב עם תרופה לטיפול בפרפור פרוזדורים, היא האטת דופק (ברדיקרדיה), מצב שעלול לגרור עלפון ואובדן הכרה (סינקופה).

כחודש וחצי מאוחר יותר, אושפזה האישה שנית בשל כאבים בחזה. במהלך אשפוזה הוחלף הטיפול בתרופה שנטלה לחסם בטא אחר ונמדד לה דופק הנמוך מ-60. בחלוף יום סבלה האישה מאירוע של אובדן הכרה ולמרות זאת ניתנה לה התרופה החדשה גם בבוקר שלמחרת. רק בשעות הצהריים של אותו יום, כשהמנוחה ממשיכה לסבול מהאטת דופק, ניתנה ההוראה להפסיק את מתן התרופה. כמה שעות לאחר מכן ירדה המנוחה ממיטתה, פנתה אל עמדת האחיות וכעבור זמן קצר איבדה את הכרתה, נפלה לאחור ונחבלה בעוצמה בראשה. חבלה זו גרמה למנוחה לנזק קשה בחוט השדרה הצווארי, לשיתוק בארבע הגפיים ולחוסר שליטה על הסוגרים. כשהיא בהכרה ומודעת למצבה, הועברה המנוחה למוסד שיקומי, שם שהתה כשנתיים וחצי עד לפטירתה.

אחריות בית החולים

בית המשפט הגיע למסקנה, תוך שהוא מאמץ את חוות הדעת הרפואית של פרופ' מיכה לוי מטעם התובעים בתחום הרפואה הפנימית והפרמקולוגיה, כי בית החולים התרשל בטיפול בחולה. כאשר השילוב בין הטיפול התרופתי בחוסמי הבטא והתרופה נגד פרפור פרוזדורים הביא לדופק נמוך, היה על הצוות הרפואי לראות בכך "אור צהוב" - אזהרה לבאות. היה עליו להפסיק את מתן התרופה ממשפחת חוסמי בטא מיד לאחר אובדן ההכרה הראשון ולא להמתין עד למחרת. בדרך זו ייתכן שהשפעת התרופה הייתה פגה והדופק היה עולה. בית המשפט פסק כי במתן חוסם הבטא בבוקר הנפילה היה משום התרשלות מצד צוות בית החולים וקבע כי קיים קשר בין המצב שהביא לנפילת האישה ביום המחרת לבין אי הפסקת מתן התרופה.

עוד קבע בית המשפט כי על אף הסיכון הידוע בשילוב בין התרופות השונות, המשך הברדיקרדיה ואירוע אובדן ההכרה הראשון, לא דאג צוות בית החולים להשגחה קפדנית יותר על המנוחה כמתחייב. אנשי הצוות היו חייבים, לכל הפחות, להנחות באופן ברור את המנוחה ובני משפחתה כי אל לה לרדת מהמיטה לבדה וללא סיוע. ואולם, לא רק שהזהירות המתחייבת לא ננקטה, אלא שהמנוחה אף הוצאה מחדר ההשגחה שבו שהתה ומיטתה הוצבה במסדרון ללא פיקוח, בקרה או הדרכה כיצד לנהוג וממה להימנע. כפועל יוצא מכך, נקבע בפסק הדין, ירדה המנוחה מהמיטה, פנתה לעמדת האחיות ולאחר זמן קצר התעלפה ונפלה.

מוסר ההשכל

שילוב בין תרופות שונות אינו עניין מובן מאליו והאינטראקציה ביניהן עלולה להביא לתופעות לוואי חמורות שלעיתים קרובות איננו מודעים אליהן. כל שינוי במצב הרפואי של המטופל בנטילת התרופות חייב להדליק אור צהוב או אדום אצל הרופא והמטופל כאחד. על המטופל להיות ער לכל תופעה לא מוכרת וליידע מייד את רופאו, ואילו על הרופא מוטלת החובה לשקול את המשך הטיפול ולכל הפחות להגביר את ההשגחה והבקרה על המטופל.


הכותב הוא רופא מומחה בנוירוכירורגיה ועורך דין במשרד עורכי הדין רובינשטיין יקירביץ' - רשלנות רפואית ונזקי גוף

בואו לדבר על זה בפורום רשלנות רפואית.