דוקטור, אתה אונליין?

מסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת Market Watch עולה כי כ-70% מהישראלים מחפשים וקוראים מידע על מחלתם טרם הגיעם לרופא. את המידע שואבים מרבית האנשים מהאינטרנט: מפורומים רפואיים, התייעצויות עם קהילות חולים באינטרנט ועוד. עוד עולה מהסקר, כי לא רק החולים הופכים להיות דיגיטליים יותר - גם הרופאים נמצאים בעיצומה של מהפכת רפואה מקוונת ומספקים יותר ויותר שירותים רפואיים דרך האינטרנט.

בכנס לרפואת משפחה, בחסות חברת התרופות פייזר, שנערך החודש ויוחד למהפכה הדיגיטלית ברפואה, צוין כי הרופאים מעניקים לקהל מטופליהם מגוון שירותים מקוונים (באמצעות מיילים, וידאו צ'ט, אפליקציות בסמארטפונים וכדומה). בין השירותים ניתן למצוא שליחת מידע על מחלות ומצבים רפואיים; הדרכת המטופלים על ניהול חיים נכון תזונה ופעילות גופנית; ניהול מקוון של מחלות כרוניות, שלא מצריכות מפגש פנים אל פנים עם המטופל; מעקב אחרי חולים "רגישים", שמתקשים להגיע למרפאה; עריכת מעקב תסמינים אחר המטופלים יומן חום, כאב ראש, תגובה לטיפול תרופתי ועוד.

צריך שניים לטנגו הזה

ד"ר גלית ארטום היא רופאת משפחה במרפאה עצמאית בתל אביב, המציעה לקהל מטופליה שירותים רפואיים מקוונים הכוללים, בין היתר, ביקור רפואי דיגיטלי. ביקור כזה הוא למעשה שאלון אינטרנטי ששואב מידע מהמטופל, בנושאים שונים. יש שאלונים על התלקחות של מחלות מוכרות כגון כאבי גב או דלקת בדרכי השתן, יש שאלונים להערכת תסמיני דיכאון או חרדה ויש אפילו שאלונים שבודקים את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. תשובות החולים מסייעים לד"ר ארטום ועמיתיה להשיב דרך המייל למטופל כיצד עליו לנהוג והאם יש צורך שיגיע למרפאה.

"העולם שלנו נע לדיגיטליות ועוד מעט ייכחדו האנשים שאינם דיגיטליים", אומרת ד"ר ארטום, "אך כל זאת אינו מפחית מחשיבותו וכוחו של המפגש האינטימי בין חולה ורופא לשם אבחנה, טיפול והנעת תהליכים לשינוי".

חשוב לציין שמדובר בטנגו, שבו גם הרופא וגם החולה צריכים להיות בעלי אוריינטציה דיגיטלית ועל החולה להבין את יתרונותיה ומגבלותיה של הרפואה הדיגיטלית: ד"ר ארטום: "בחירת הטיפול הנכון לחולה טומנת בחובה גם את בחירת אופן הטיפול לכל חולה וחולה. יש חולים שיכולים לנטר את מחלתם ולהיות בקשר מייל עם הרופא, ויש כאלה שלא, יש אבחנות רפואיות שמאפשרות ייעוץ מרחוק ויש כאלה שלא. בכל מקרה, ייעוץ במייל יכול להינתן רק לחולה שמוכר לרופאה וכשתיקו הרפואי פתוח לפניה".

ד"ר אלון קרני, חבר בוועד איגוד רופאי המשפחה, דוגל במפגש פנים אל פנים עם מטופליו, אולם מדגיש כי רפואה מקוונת אינה רפואה רעה ופעמים רבות היא מאפשרת לחסוך זמן יקר. מאידך, חשוב לדעת כי תלונה רפואית מצריכה תשאול חולה, בדיקה פיזית ולעיתים זמן נוסף לביצוע בדיקות מעבדה והדמיות.

הוא מדגים את דבריו בסיפור פשוט של חולה הפוגש רופא במסדרון ואומר לו: "דוקטור, אני רק צריך מרשם לתרופה לכאבי ראש חזקים". התשובה לפי ד"ר קרני היא שלא ניתן רפואית להיענות לבקשת החולה, משום שתחילה יש להבין את הסיבה לכאבי הראש על ידי תשאול החולה: ממתי כואב הראש? האם הכאב מעיר משינה? אילו תסמינים נלווים לכאב? ועוד. השלב השני הוא בדיקה גופנית שעשויה להוביל לאבחנות ספציפיות שמסבירות את כאב הראש, ולעיתים יש גם צורך בהתייעצות עם מומחה או בדיקות.

לדברי ד"ר קרני חשוב להגדיר שירותים רפואיים מקוונים בהתאם לאיכות הרפואה למטופל ולא מפאת קוצר הזמן של המטופל והרופא. התנאים לשימוש ברפואה זו צריכים להיות: תלונה שלא דורשת בדיקה גופנית (כגון ייעוץ מומחה על בדיקת הדמיה שמועברת אליו אונליין), הקדשת זמן נאות למפגש המקוון, חתימה של המטופל על טופס שבו הוא מודע לכך שהכלים של הרופא הנותן שירות מקוון אינם מלאים כמו של הרופא במפגש פנים אל פנים, דבר אשר יכול להוריד מאיכות המסקנות הרפואיות.

דוקטור, יש לי רק בקשה קטנה

יש שירותים רפואיים נוספים שניתנים פעמים רבות ללא מפגש עם הרופא, כגון אישור מחלה, מרשם המשך, אישור לחדר כושר, טופס לבדיקות דם ועוד. לדברי ד"ר קרני קיים קושי בכך שחלק מהמטופלים תופסים את רופא המשפחה כפקיד שבסך הכל מדפיס את המרשם /אישור לבקשת המטופל, בזמן שרפואה ראשונית היא הרפואה הכי חשובה, שכן היא מאפשרת לבצע רפואה מונעת, לאבחן מחלות עוד בתחילתן ועוד.

כך, למשל, החוק אוסר על רופאים לתת אישורי מחלה מבלי לראות את החולים, למרות שיש מצבים שלא דורשים בדיקה רפואית כלל: שלשול/ כאבי גב/ כאבי ראש. לדברי ד"ר קרני הפתרון למצב הבעייתי הזה מצוי בידי המחוקק, שיקבע בחוק כי לכל עובד יהיו ימי הצהרה במקום ימי מחלה דבר שיפנה את הרופאים לעבודה רפואית אמיתית.

לגבי אישור לחדר כושר ומרשם המשך לתרופות, ד"ר קרני מציין כי חשוב שאישורים אלה לא יינתנו באופן אוטומטי. על המטופלים לעמוד על בדיקה פיזית לפני שהם מתחילים להתאמן בחדר כושר, שכן זה עשוי להציל את חייהם, בעיקר אם הם סובלים ממחלות כרוניות.

נושא מרשם ההמשך מורכב יותר, שכן מחד הוא גוזל מרופא שרוצה לתת למטופליו טיפול איכותי זמן רב, ומאידך זה מאריך את השירות למטופל. התשובה לדברי ד"ר ארטום וד"ר קרני תלויה במחלה ובמטופל. מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם וסוכרת, חשוב שיגיעו למעקב סדיר שבמסגרתו יקבלו גם מרשם המשך. מאידך, יש מקרים בהם ניתן לחדש מרשם מבלי לראות את החולה כמו תרופות נגד אלרגיה שאינן מצריכות מעקב צמוד שכן המטופל מחליט באיזה עונות הוא זקוק יותר לטיפול ואז ניתן לחדש מרשם.

עובדה שיכולה להפתיע רבים היא שעולם הדיגיטל לא שייך לצעירים בלבד. ד"ר ארטום מציינת כי יש לה מטופלת ערירית בת 87, שבזמן שבמפגש פנים אל פנים היא מתקשה לשמור על שיחה רציפה בשל דמנציה בינונית-קלה, הרי שבמיילים היא מפליגה ושוטחת את מצוקותיה בעברית עשירה, עם ציטוטי ספרות בצרפתית ובגרמנית. "מאז שאני מעבירה לה כמענה במייל הנחיות לטיפול ומעקב, השתפר עד מאוד הקשר בינינו וכן מצבה הרפואי", היא אומרת.

כאמור, היום יותר ויותר שירותים רפואיים ניתנים בצורה מקוונת למגוון חולים קרייריסטים, מרותקים לביתם, מבוגרים וכו', אבל יש מקרים רבים שבהם אין עדיין תחליף למפגש הבלתי אמצעי עם הרופא.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.