"לא לאשפז בכוח שובתי רעב"
הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית פרסמה נייר עמדה, בו היא מבהירה כי לא ניתן לאשפז בכוח עצירים ואסירים שובתי רעב, אלא רק על פי שיקול דעת רופא
"לא ניתן לאשפז בכוח עצירים ואסירים שובתי רעב, הכשירים להביע עמדתם", כך מבהירה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, זאת כתגובה לחוזר שיצא מהאגף לרפואה כללית במשרד הבריאות.
לטענת ההסתדרות הרפואית, אשפוז עציר או אסיר בבית החולים צריך להיעשות על פי שיקול דעת רפואי בלבד, ובהתאם למצב בריאותו של המטופל. ועקרון זה תקף גם לעצירים או אסירים שבחרו לשבות רעב.
כמו כן, עצירים ואסירים להיבדק ולקבל טיפול רפואי ללא כבילה לאזיקים, אלא אם מתקיים מצב חריג של סכנה מוחשית ומיידית שהוכרה על ידי "פורום הכרעות". גם אז יש לאזוק את המטופל בצורה מיזערית ולא לחפץ כלשהו, לרבות לא למיטה, כל זאת על מנת לשמור על כבודו כאדם.
"על אף האמור לעיל, אם כבילת אסיר או עציר מונעת ממנו טיפול רפואי, מסכנת את חייו או עלולה לגרום לו נזק ממשי ובלתי הפיך - ישוחרר המטופל מכבליו גם במחיר הסיכון הטמון בכך", נכתב בנייר העמדה.
בנוסף, בהתאם לנייר העמדה של הלשכה לאתיקה בדבר איסור האכלה בכוח של שובתי רעב, לא ישתתף רופא בהאכלה בכוח של שובת רעב, ולא יפעיל עליו לחץ במטרה להניא אותו מהפעולה אותה בחר לבצע מרצון חופשי.
ההסתדרות מבהירה כי תפקיד הרופא להסביר לשובת הרעב את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשביתה זו, להדגיש בפניו את המשמעויות הקליניות של המשך השביתה, ולוודא באופן שוטף מהו רצונו של השובת, לרבות מה ייעשה במצב בו יאבד שובת הרעב את הכרתו.
"כל עוד שובת הרעב הנו בעל כשירות ומסרב לקבל טיפול רפואי, ידאג הרופא לנטר את מצבו הרפואי ולפקח עליו ולא יכפה האכלה או טיפול בניגוד להסכמת השובת. היה ואיבד שובת הרעב את הכרתו ואינו יכול עוד להביע את רצונו- ינהג הרופא כבכל מקרה של מטופל חסר כשירות, ויחליט על פי מיטב הכרתו ומצפונו כיצד לטפל בו, מתוך שמירה מרבית על עמדותיו ורצונו של השובת, כפי שהביע אותן לפניו טרם איבוד הכשירות".
בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה.
