עקמת: לזקוף את הגב של הילד

עקמת היא עיוות של עמוד השדרה, לכיוון אחד הצדדים - במקום אחד או יותר לאורך הגב. אצל ילדים,ישנם שני סוגים עקמת עקריים.

סוג אחד, נדיר מאוד - עקמת מולדת, בה ניתן להבחין לפעמם אצל העובר עוד בבדיקות הסקר במהלך ההריון.

סוג שני, שכיח הרבה יותר - עקמת אידיופטית (כלומר: ממקור לא ידוע), המופיעה במהלך הילדות ו/או הנעורים.
עקמת שכבר הופיעה - לא ניתנת ליישור. צילום: שאטרסטוק

באיזה גיל מופיעה העקמת?

עקמת אידיופטית מופיעה לרוב בשתי קבוצות גיל:

1. ראשית בית הספר היסודי - סביבות גיל שש.

2. טרום התבגרות - 10-11 אצל בנות; 11-12 אצל בנים.

התופעה שכיחה פי שלושה בקרב בנות, לעומת בנים.

מהם הגורמים לעקמת?

ברוב המקרים, איננו יודעים מה הסיבה לתופעה; עם זאת, אנו בהחלט יכולים להצביע על גורם גנטי-תורשתי. כלומר: מי שבמשפחתו יש סיפור של עקמת, סיכוייו לפתח את המחלה בעצמו - גדולים יותר.

כשמדובר בעקמת בגילאים מוקדמים, במקרים רבים (בין שליש לחצי מהמקרים) ניתן לזהות את המקור לבעיה בחוט השדרה, שם עלולים לאבחן מחלה מולדת או נרכשת. במקרה זה, מטפלים קודם כל בבעיה במערכת העצבים ורק לאחר מכן, במידת הצורך, בהיבט האורתופדי. האבחון המוקדם חשוב ביותר. העקמת במקרה כזה הינה רק סימפטום משני; ולמעשה מדובר במחלות אחרת, שהעקמת היא ביטוי חיצוני לה בלבד. גם גידולים של עמוד השדרה,שהם נדירים למדי אצל ילדים, עלולים לגרום לעקמת משנית. גם כאן, מטפלים קודם כל בבעיה או במחלה הראשונית. הטיפול בעקמת עצמה יינתן במקרה הצורך, רק אחרי שהתגברנו על הסיבה הראשונית להופעתה.

מדוע גילוי מוקדם כה חשוב?

בשל הסיבות שלעיל - בכל מקרה בו אובחנה עקמת אצל ילד בגיל 6-7, יש חשיבות מכרעת לביצוע בדיקת .M.R.I הבדיקה מבדילה בין עקמת ללא סיבה, שדורשת טיפול אורתופדי בלבד, לזו שמחייבת התערבות של מומחים מתחומים אחרים.

האם גם בגיל ההתבגרות יש לערוך בדיקת אבחון?

רוב העקמות של גיל ההתבגרות הן אידיופטיות (ללא סיבה ידועה). אבל גם בקבוצת גילאים אלה לפעמים יש להשלים את הברור על ידי בדיקת MRI, על פי שיקול האורתופד המטפל. לעקמות האידיופטיות יש נטייה להחמרה בגיל ההתבגרות, נטייה שפוחתת אחרי סיום הגדילה.

האם ילד בגילאי ההתבגרות המוקדמת, שהופיעה אצלו עקמת - יחוש בשינויים שחלו במצב הגב שלו?

כשמדובר בעקמת קלה-בינונית הילד/ה עצמם לא יחושו בדבר. בנוסף, בגילאים אלה הילדים כבר לא מתלבשים בנוכחותנו. לכן, כהורים, לא נוכל להבחין בשינוי בצורת הגב של הילד.
זו אפוא הסיבה כי עלינו לקחת את המתבגרים הצעירים לבדיקה שגרתית אצל רופא הילדים או אורתופד ילדים. בדיקה זו חשובה שבעתיים מאז שאין יותר אחיות בבתי הספר, שיבצעו בדיקה ראשונית.

מדוע גם בגיל ההתבגרות חשוב לפנות דווקא לאורתופד ילדים?

רק אורתופד ילדים שיבדוק את הגב של הילד יוכל לקבוע האם יש סיבה להמשיך בבירור והאם עולה צורך לבצע צילום בעמוד השדרה. חשוב לדעת שצילומים כרוכים בקרינה רבה - וההחלטה על ביצועם תלויה בחומרת הבעיה: רק כאשר התועלת האפשרית עולה על הנזק הכרוך בצילומים. מאחר שבגילאי הנעורים מדובר בדרך כלל בבעיה אסתטית, חשוב לא לבצע צילום מיותר, אלא רק במקרים שהצילום נחוץ לצורך החלטה טיפולית.

האם העקמת כרוכה גם בהשלכות בריאותיות ותפקודיות?

ברוב המקרים, מדובר בדרגת חומרה קלה עד בינונית - והבעיה אסתטית בעיקרה. ילדים אלה יתפקדו ללא כל מגבלה. כשמדובר בעקמת חמורה או כשהעקמת איננה מטופלת וממשיכה להחמיר, עלולות להופיע בעיות תפקודיות עם כאבים ופגיעה באיכות החיים.
רק אורתופד ילדים יכול לקבוע האם יש צורך להמשיך בבירור. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול המומלץ לעקמת?

יש לדעת כי עקמת שכבר הופיעה - לא ניתנת ליישור. במקרים קלים עד בינוניים, שמתגלים בשלב מוקדם, כאשר הילד עדיין בתהליך הגדילה - נבחר בטיפול השמרני, שמטרתו לעצור את התקדמות העקמת ולמנוע את החמרתה.

טיפול זה מתבצע על ידי מחוך מותאם במיוחד לכל ילד, שחוגר אותו יום ולילה, עד סוף תקופת הגדילה. כאשר הטיפול הוחל בזמן, הוא מצליח לרוב לעצור את התקדמות המחלה והנער יסיים את גיל ההתבגרות עם עקמת שאינה מטרידה מבחינה אסתטית וגם לא תפריע לתפקוד מלא ותקין. על מנת לשמור על גמישות הגב במהלך התהליך, מומלץ לשלב עם החגורה טיפולים משלימים (פיזיותרפיה, ספורט וכו').

הטיפול הפולשני (הניתוחי) ניתן רק במקרים קשים של עקמת, או כאשר יש פוטנציאל להחמרה משמעותית. במקרה כזה ניתן בדרך כלל ליישר את העקמת במידה רבה; והתוצאות בדרך כלל מצוינות. עם זאת, מאחר שבניתוח תמיד יש פוטנציאל לסיבוכים בלתי רצויים, לעולם נעדיף להימנע ממנו - ונתייחס אליו כאל פתרון ששמור למקרים בהם אין ברירה אחרת.

לסיכום: גם אם מדובר בדרך כלל בעקמת קלה; ולמרות שבחלק מהמקרים, נסתפק במעקב בלבד - חשוב מאוד להקפיד על בדיקות שגרתיות, לאבחון עקמת (הן בגיל תחילת בית הספר והן בתקופת תחילת הנעורים). במקרים שבהם אכן מאובחנת עקמת, ככל שנגלה אותה בשלב מוקדם יותר - חומרתה תהיה פחותה וניתן יהיה לבלום אותה, כך שהנער יוכל לסיים את תקופת הגדילה עם עקמת שאינה מהווה בעיה אסתטית, ובדרגה שלא תהווה בעיה בהמשך החיים.

ד"ר אלן ענר הוא אורתופד-מנתח, מומחה לאורתופדיית ילדים.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.