פריקת ירך של תינוק: מדריך

דיספלזיה של מפרק הירך DDH) - Developmental Dysplasia of the Hip) היא בעיה אורתופדית במפרקי הירכיים של תינוקות. DDH מופיע אצל כ-4 מ-1,000 תינוקות.

בבסיס המחלה, נמצא מבנה לקוי ושטוח של השקע העגול בעצם האגן, שם ממוקם ראש עצם הירך. השקע והראש בתוכו מרכיבים את מפרק הירך. כאשר השקע לא מספיק עמוק, הוא אינו מסוגל להכיל את ראש הירך בתוכו - וגולש החוצה בצורה הדרגתית, עד למצב של פריקה מלאה. תהליך זה מתרחש בחודשים הראשונים של חיי התינוק, אם המחלה לא מטופלת בזמן ונבלמת.

מה גורם ל-DDH?

הרופאים אינם יודעים מה בדיוק גורם לבעיה; עם זאת, ישנן קבוצות סיכון - ובתוכן נמצאים: תינוקות ממין נקבה, ילדים ראשונים, ילדים עם סיפור משפחתי של פריקת פרקי ירכיים, ילדים שנולדו מהריונות מרובי עוברים וילדים שהיו במצג עכוז. עם זאת, רק במחצית המקרים שבהם אובחנה התופעה, נמצאים ילדים ששייכים לאחת מקבוצות הסיכון.

באיזה שלב מתחילה הפריקה במפרקי הירך?

הבעיה מתחילה עוד בשלב העוברי, אבל איננה ניתנת לגילוי בבדיקות הסקר שנערכות במהלך ההריון. יתרה מכך: בחלק מכריע מהמקרים, הפריקה במפרק הירך לא תתגלה גם בבדיקה הידנית הרגילה של התינוק לאחר הלידה, מאחר שבשלב זה ההשטחה במכתש הירך קלה מאוד; והמפרק עדיין מצוי במקומו.

מתי ניתן לאבחן את תזוזת המפרק?

בגיל 6-8 שבועות, כבר ניתן לזהות את השינויים במפרק; אבל גם בשלב זה, השינוי לא יורגש בבדיקה ידנית - אלא רק באמצעות בדיקת אולטרסאונד פשוטה של מפרקי הירך.

כיצד נערכת בדיקת אולטרסאונד של מפרקי ירך התינוק?

מדובר בבדיקה קלה, הנמשכת זמן קצר ונערכת על ידי אורתופד ילדים במרפאתו. הבדיקה פשוטה, איננה מכאיבה ונטולת סיכונים וקרינה. חשוב גם לציין שלמרות שהבדיקה איננה בגדר בדיקת חובה לתינוקות, הדעה הרווחת בין אורתופדים פדיאטריים בארץ היא שרצוי לבצע את הבדיקה לכל התינוקות.

האם הבדיקה נותנת תשובה חד משמעית?

בקרב חלק מהילדים בגיל הזה, בדיקת האולטרסאונד לא תיתן תשובה חד משמעית. במקרים כאלה ובמקרים בהם מדובר בילדים המצויים בקבוצות סיכון - ההמלצה היא לחזור על הבדיקה כעבור חודשיים.

מה עלול לקרות כאשר ההורים פוסחים על בדיקת האולטרסאונד והבעיה אינה מתגלה?

במקרים בהם הבעיה לא תאובחן ולכן גם לא תטופל - ראש המפרק ימשיך אט אט לצאת ממקומו. עם התקדמות הפריקה, השינוי כבר יהיה משמעותי יותר - וניתן יהיה לאבחן אותו גם בבדיקה ידנית.

עם זאת, מבחינת ההתמודדות עם המחלה - גילוי הבעיה בשלב זה יהיה בבחינת החמצה של חלון ההזדמנויות לטיפול קל ופשוט. בשלב זה, התינוק יזדקק לטיפול ארוך, מורכב וקשה יותר.

איך מטפלים בתינוק שמתגלה אצלו פריקה של מפרק הירך?

כאשר הבעיה מתגלה באבחון מוקדם, בשלב שהפריקה עדיין אינה חמורה, התינוק יטופל במתקן רצועות שנקרא Pavlik. מתקן הרצועות ידידותי - הן לתינוק והן למטפלים בו.
המתקן מאפשר לתינוק להזיז את הרגליים ואינו מציק לו. יעילות הטיפול נחשבת גבוהה מאוד: ב-95% מהמקרים, נגיע לריפוי מלא אחרי שימוש במשך של שלושה חודשים.

מה עלול לקרות כאשר הפריקה איננה מאובחנת בשלב מוקדם? במה כרוך הטיפול לאחר מכן?

תינוק שלא אובחן, במסגרת גילוי מוקדם, יגיע בגיל 4-5 חודשים למצב שהמפרק כולו יצא החוצה. כאשר התינוק מגיע לטיפול בשלב מאוחר של המחלה, מתקן הרצועות כבר לא יהיה יעיל.

הטיפול בפריקה מלאה מסובך יותר וכרוך באשפוזים ממושכים, התערבויות ניתוחיות, הרדמה כללית ותקופות ממושכות שבהן התינוק יהיה נתון בגבס. בשלב זה, צפויים גם סיבוכים אפשריים.

האם רק תינוקות שנמצאים בקבוצת סיכון צריכים לעבור את הבדיקה?

בזכות פשטות הבדיקה, קלות הביצוע והיתרונות העצומים הטמונים בגילוי מוקדם של המחלה; ולאור הסיבוכים האפשריים הכרוכים בטיפולים הנעשים בגילוי מאוחר - ההמלצה הגורפת של האורתופדים לילדים היא שכל תינוק בגיל 6-8 שבועות יעבור את הבדיקה, ללא קשר להיותו בקבוצת סיכון.

לסיכום: הכנסת הבדיקה הסונוגרפית (אולטרסאונד) של פרקי ירכיים אצל תינוקות, לגילוי מוקדם של פריקה מולדת (DDH) - היא אחת המהפכות הגדולות בעולם האורתופדיה בעשורים האחרונים. בעבר, המחלה היתה גורמת נכויות קשות, על רקע הזנחה וחוסר טיפול. כיום, הרפואה מאפשרת לנו הן אבחון מוקדם והן טיפול יעיל ומוצלח. לכן, כה חשוב להקפיד - ולבצע את הבדיקה לכל תינוק, בגילאים המתאימים.

ד"ר אלן ענר הוא אורתופד-מנתח, מומחה לאורתופדיית ילדים.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.