פריקת כתף: טיפול שמרני או ניתוחי?

מפרק הכתף הוא המורכב ביותר מבין מפרקי הגוף, ובהיותו כה מורכב הוא חשוף יותר לפציעות ופגיעות, גם כאשר מדובר בגילאים צעירים. פציעה אופיינית למפרק הכתף בגיל הצעיר היא פריקת כתף, בייחוד בקרב צעירים שעוסקים בסוגי ספורט הכרוכים בהרמת הידיים לגובה (כגון: כדורסל, כדורעף, טניס וכו').

מהי פריקת כתף?

למפרק הכתף בשל היותו מפרק מסוג מכתש ועלי יש טווח תנועה רחב ומלא, המאפשר את תנועות הידיים לכל הכיוונים. לעתים, ה"מחיר" לטווח תנועה כה נרחב הוא חוסר יציבות של המפרק מה שעלול לגרום לפריקת כתף.

פריקת כתף היא מצב בו עצם הזרוע זזה ממקומה מול השקע בשכמה. במקרה זה, הבעיה אינה בהכרח בפריקה עצמה, אלא הפגיעה ברקמות הרכות המחזיקות את המפרק.
כאשר מתרחשת פריקת כתף, על הנפגע להגיע לטיפול רפואי, שם לרוב לאחר ביצוע צילום רנטגן מתבצעת החזרת הכתף למקומה על ידי רופא מנוסה בטיפול זה, תחת טיפול בתרופות לשיכוך כאבים או טשטוש. לאחר מכן, יקובע המפרק לזמן מה. במקביל, יומלץ לצעיר שנפגע להקפיד על טיפולי פיזיותרפיה.

כאשר הפגיעה משמעותית יותר והנזק שנגרם לרקמות קשה יותר, גם הקפדה על תרגילי פיזיותרפיה לא תמנע בהכרח פריקה חוזרת. לפי סדרות שונות של מחקרים, שיעור הפריקות החוזרות אצל מטופלים צעירים גדול למדי 80%-95%.

מהם הגורמים המגדילים את הסיכון לפריקה חוזרת של הכתף?

הסיכון לפריקה חוזרת עולה, ככל שהמטופל צעיר יותר (בעיקר סביב גיל 20) ופעיל יותר מבחינה ספורטיבית (בעיקר בסוגי ספורט הכרוכים בהרמת היד מעל גובה השכמה). כמו כן היקף הפגיעה ברקמות בכתף משפיע על יציבות המפרק. במקרים בהם ישנה חוסר יציבות משמעותית ופגיעה מבנית קשה, עשוי הרופא להמליץ על הפתרון הניתוחי כבר אחרי הפריקה הראשונה.
פעילות ספרטיבית כגורם מסכן לפריקה חוזרת. צילום: שאטרסטוק

מהי אי-יציבות בכתף?

לרוב, פריקה ראשונה של מפרק הכתף (כלומר: יציאת עצם הזרוע ממקומה) היא תוצאה של חבלה משמעותית לכתף, כאשר היד נמצאת מעל גובה הראש.

לאחר הפריקה הראשונה, נוצרות שתי נקודות חולשה הגורמות לחוסר יציבות במפרק, העלול להוביל לפריקה חוזרת גם ללא חבלה.

בפריקה חוזרת של הכתף, האורתופד יבדוק את גמישות ויציבות הכתף ומפרקיה, טווחי התנועה וכח השרירים - במטרה לאתר סימני אי-יציבות או פגיעות נלוות. כדי לקבוע בצורה חד משמעית את חומרת הפגיעה והיקפה, כולל מצב הרקמות יישלח המטופל לבדיקת הדמייה כגון MRI עם הזרקת חומר ניגוד, שיצבע את הרקמות הרכות ואת האזורים בהם הרקמות ניתקו ממקומן או שניכרת פגיעה במרקם העצם.

האם פריקת כתף עלולה לקרות באופן ספונטני, ללא חבלה חיצונית?

ישנם בהחלט מקרים בהם מתרחשת פריקת כתף, לרוב חלקית ולא מלאה (תת פריקה) שאינה תוצאה של חבלה. ברוב המקרים, מדובר במטופלים בגיל צעיר, שמאובחנים עם חוסר יציבות של הכתף על רקע גמישות יתר או כתוצאה מבעיה מבנית או עצבית בכתף.

מהם קווי הטיפול אצל אנשים צעירים, שאינם פעילים מבחינה ספורטיבית?

פריקת כתף כתוצאה מחבלה, בקרב צעירים שאינם עוסקים באופן קבוע בפעילות ספורטיבית, מטופלת בדרך כלל בתרופות לשיכוך כאבים ובפיזיותרפיה למשך חצי שנה. אם וכאשר תהיה פריקה חוזרת, ימליץ הרופא המטפל על טיפול ניתוחי.
פריקת כתף כתוצאה מחבלה. צילום: שאטרסטוק

דרכי הטיפול המקובלות, במקרים של פריקת כתף:

הטיפול השמרני: החזרת המפרק למקומו, פיזיותרפיה וטיפול תרופתי.

הטיפול הניתוחי: כאשר מתקיימות הנסיבות שתוארו לעיל, יחליט הרופא על התערבות כירורגית. כיום, ניתוחי הכתף נערכים בשיטה הארתרוסקופית הזעיר-פולשנית. כל הפרוצדורה נעשית דרך מספר חתכים קטנים, בגודל כחצי סנטימטר עד סנטימטר. דרך פתחים אלה, מחדיר המנתח מצלמה ומכשור שבאמצעותו הוא יכול לתקן את הגידים ו/או הרצועות ואף לקבע את הרקמות למבנה הגרמי. הניתוחים הארתרוסקופיים קלים יותר מהניתוחים שהיו נהוגים בעבר, בעלי יעילות מוכחת וכמעט אינם מותירים צלקות.

מה מהלך השיקום אחרי ניתוחי כתף?

אחרי הניתוח, יעבור המטופל תקופת שיקום ממושכת יחסית, שאורכה כחצי שנה עד תשעה חודשים. בתקופת השיקום, צפויה פגיעה בתפקוד היומיומי, שכן יש מגבלות על הפעלת היד ואזור הכתף (בעיקר בחודש וחצי הראשונים בהם ההפעלה פסיבית בלבד). במהלך השיקום וההחלמה, יש להקפיד על משטר קפדני (טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים). עם תום השיקום, ניתן לחזור לשגרה הרגילה, כולל פעילות ספורטיבית.

לסיכום: פריקת כתף היא פציעה נפוצה, בעיקר בקרב ספורטאים בגיל צעיר. אחרי הטיפול הראשוני של החזרת המפרק למקומו, יחליט הרופא על המשך טיפול שמרני או ניתוחי - בהתאם לפגיעה עצמה ולציפיות המטופל משימוש בכתף. כאשר המטופל סובל מחוסר יציבות של הכתף, או במקרה שמדובר במטופל צעיר שעוסק בספורט, הנטייה תהיה לבחור בפתרון הניתוחי, כבר אחרי הפריקה הראשונה. במקרים אחרים, קודם ייעשה ניסיון לטיפול שמרני ורק כאשר לא תושג התוצאה המיוחלת, יוחלט על טיפול ניתוחי. כך או כך, השיקום ממושך יחסית ונמשך מספר חודשים, כולל תוכנית קפדנית של טיפול פיזיותרפי, שמהווה חלק מכריע בתהליך ההחלמה.

ד"ר בנימין רוזן הוא אורתופד, מומחה בכירורגיה אורתופדית וניתוחי כתף.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.