האתיקה שבגנטיקה: איפה הגבול

האם בדיקות גנטיות בעוברים לגיטימיות, והיכן עובר הגבול? האם במקרה של גן דוגמת BRCA, המנבא סיכון לחלות בסרטן שד ב-80% במהלך החיים, הוא סיבה להפסקת הריון? האם אשה נשאית של הגן צריכה לכרות את שדיה כדי לא לחלות בסרטן או שמעקב רפואי צמוד יכול להספיק? סוגיות אלה ואחרות עוררו דיון סוער מול קהל של רופאים, מומחים, אנשי רפואה, והקהל הרחב בוועידת ישראל לרפואה של המרכז הרפואי הדסה, שהתקיימה אתמול (ג') בבנייני האומה בירושלים.

"המקרה של אנג'לינה ג'ולי פחות מקובל בישראל"

במושב שהוקדש לגנטיקה וסרטן השד בניהולה של פרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה והמרכז למחלות שד ממאירות בהדסה, אמר ד"ר אשר שלמון, סגן מנהל מרכז רפואי ברזילי, כי הליך כריתת שדיים דו צדדית מניעתית בנשים נשאיות הגן BRCA, כפי שעשתה אנג'ילנה ג'ולי, מקובל מאוד בארה"ב, אך לא בישראל. הסיבה לכך היא תרבותית, וקיימת גם מחלוקת בין הרופאים האם צעד זה הכרחי הוא שמא ניתן להסתפק בכריתה חלקית או מניעה שניונית מעקב אחרי החולה. לעומת זאת הרופאים תמימי דעים לגבי הנחיצות של כריתת שחלות בנשים נשאיות הגן BRCA משום שזה סרטן שקשה לגלות בזמן והטיפול בו פחות יעיל.

שרון פז, (40) אם ל-3 ילדים, שחלתה בסרטן בגיל 27 והחלימה, אמרה בפאנל כי "כאשה שעברה את המחלה בגיל כה צעיר, אני מודעת לשבריריות החיים ונמצאת עד היום בפוסט טראומה מהחוויה הקשה. כדי לשמור על שלווה נפשית אני ממליצה לעבור כריתה שדיים דו צדדית ושחזור כדי לא לדאוג כל יום מחזרת הסרטן".

בדיקה גנטית בעוברים: טוב או רע?

ד"ר מיכל שגיא מהמחלקה הגנטית בהדסה סיפרה כי האשה הראשונה בישראל נשאית הגן BRCA עברה אצלם בדיקה גנטית בעוברים טרם השרשה, על מנת לבדוק האם גם העוברים שלה נושאים את הגן BRCA. הסיבה שהוצעה לה הבדיקה היא כי בלאו הכי היא תכננה ללדת בהליך של הפרייה חוץ גופית. למזלה של האשה שני העוברים נמצאו בריאים, הוחזרו לרחמה והיא ילדה תאומים בריאים. אולם האם
זו בדיקה שמתאימה לכולן?

שרון פז אמרה בפאנל כי היא מתנגדת בתוקף לבדיקה הגנטית בעוברים. "מה היה קורה לו היה מתגלה שילדיי נושאים את הגן?", תהתה, האם זה אומר שהייתי צריכה להפיל אותם? לפי הגיון זה יכול להיות שגם אני לא הייתי באה לעולם לו היה מתגלה שאני נשאית הגן". ד"ר שגיא ציינה כי מדובר בסוגיה אתית וכי תפקיד הגנטיקאים הוא להציג את האופציות בפני בני הזוג, כך שכל אחד יחליט מה נכון בשבילו. הסופרת עירית לינור שהשתתפה בפאנל התעקשה כי עצם מתן האופציה היא בעייתית, שכן היא לא הייתה רוצה לשמוע שיש לעובר שלה סיכון של חמישים אחוז ללקות בסרטן. הבשורה של מוות בטרם עת קשה מאוד ויש גבול למה שבני אדם צריכים להתיימר לשלוט עליו.

ד"ר אשר שלמון התנגד לבדיקה של אבחון טרום השרשתי כי מדובר בהליך מורכב שכרוך בסבל, אי נוחות וגם בחשיפה הורמונלית מיותרת לאשה. אולם לנשים שממילא עוברות הפרייה חוץ גופית אמר, מומלץ לשקול את האופציה הזו.

"זקוקים להדסה חזקה"

נושא נוסף שאליו התייחסו בכנס הוא מצבו הכלכלי הקשה של בית חולים הדסה בירושלים. שרת הבריאות יעל גרמן אמרה בפתח הוועידה כי הרפואה בישראל חרטה על דגלה את עיקרון הערבות ההדדית המכילה בעיקר את עקרון הצדק והשוויון, אך השאלה כמו תמיד היא מאיפה יגיע הכסף?

ד"ר לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר כי "אנו זקוקים להדסה חזקה" וכי על כל הגורמים לסייע למוסד במשבר. הוא הדגיש כי על אף שישראל נמצאת בתחתית הרשימה בכל המדדים לעומת מדינות ה-OECD, מערכת הבריאות נותנת שירות מהטובים בעולם.

במסגרת הרצאתו על מערכת הבריאות הציבורית ועל הפרטת מערכת הבריאות, ציין ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל הדסה, כי בית החולים מספק שרותי רפואה מהמעלה הראשונה לכלל תושבי ירושלים והשפלה. "מערכת הבריאות בישראל חסרה מקורות כספיים ניכרים, גם עבור בתי החולים וגם עבור קופות החולים. ממשלת ישראל ומשרד הבריאות צריכים למצוא את הדרכים הנכונות להמשך התמיכה במערכת הרפואה כדי למנוע יברון ולאפשר למערכת את ההתפתחות הדרושה לתושבי ישראל", אמר.

אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית חיזק את דבריו של קפלן באומרו כי מערכת הבריאות מתייבשת בשל גרעון תקציבי וכי הכשלים במערכת הבריאות רק מחמירים את המצב. לשיטתו של דפס, הפתרון טמון בהתייעלות מערכת הבריאות ולא במצב הקיים לפיו האוצר מטיח את קופות החולים בבתי החולים ולהפך. לדבריו, דוגמה להתייעלות היא פתיחת מרכזי רפואה מיידית (מר"מ) שאמורים להקל על העומס בחדרי המיון בבתי החולים ולצמצם אשפוזים מיותרים. בהקשר זה ציין דפס את פתיחת המר"מים בבני ברק ובקרית אונו כצעד התייעלות, שכן פחות מבוטחים של הכללית מגיעים לחדרי המיון בשיבא ובתי חולים אחרים במרכז.

בואו לדבר על זה בפורום גילוי מוקדם של סרטן השד - אבחון וטיפול.